רבי שמחה יואל רובינשטיין

רבי שמחה יואל רובינשטיין

אין תמונה חופשית
מקום קבורה	בלשביץ
פטירה	י' באדר תרכ"ד בלשביץ
מדינה	גליציה
מקום פעילות	טרגו ניאמץ, סווירז', בוברקה, אוסציא
תחומי עיסוק	רב, מחבר
רבותיו	רבי יעקב לורברבוים
תלמידיו	רבי אורי שרגא פייבל שרייאר
בני דורו	רבי מרדכי זאב איטינגא, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק יהודה שמלקיש
חיבוריו	חלת לחם, מי השילוח
בת זוג	פעריל טאבי
אב	רבי ישעיהו רובינשטיין
צאצאים	רבי מרדכי צבי הירש רובינשטיין

רבי שמחה יואל הכהן רובינשטיין (נפטר בי' באדר תרכ"ד) היה רבם של סווירז' בוברקה ואוסציא שבמחוז לבוב בגליציה המזרחית. נודע בעיקר בזכות חיבוריו חלת לחם ומי השילוח.

ביוגרפיה

רבי שמחה יואל נולד לאביו רבי ישעיהו הכהן רובינשטיין. למד אצל רבי יעקב לורברבוים מליסא בעל נתיבות המשפט, והיה מתלמידיו המובהקים, ממנו קיבל את דרך הלימוד. נשא את פעריל טאבי.

כיהן כרב ואב"ד בעיר טרגו ניאמץ שברומניה. בתקופת כהונתו, התנכל מושל האזור ליהודי העיר, ורבי שמחה יואל כיוון בזמן קידוש לבנה כוונות מסויימות כנגדו, ועוד באותו יום הוא מת באופן פתאומי. יהודי העיר ששמעו על המופת, שוחחו על כך בהתפעלות, והשמועות הגיעו לאזני הגויים, שהחליטו לאוסרו ולהעמידו למשפט על כך. בעקבות כך ברח רבי שמחה יואל באמצע הלילה מהעיר.

כיהן כרב העיר סווירז' שבגליציה המזרחית, בסמיכות ללבוב בירת גליציה המזרחית. לאחר מכן, עבר לכהן כרבה של בוברקה, משם הוציא לאור בשנת תר"ט את ספרו מי השילוח. בין תלמידיו בבוברקה היה רבי אורי שרגא פייבל שרייאר שכיהן לימים כרבה של בראדשין. לאחר מכן, עבר לכהן כרבה של אוסציא, משם הוציא לאור בשנת תרי"ג את ספרו חלת לחם.

עמד בקשרי ידידות עם חכמי יהדות לבוב, ביניהם רבי יוסף שאול נתנזון, רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יצחק יהודה שמלקיש.

הרב רובינשטיין נודע בעיקר בזכות חיבורו חלת לחם, שהוא אחד מספרי היסוד על הלכות הפרשת חלה, ורבים מגדולי הפוסקים שדנו בהלכות אלו מביאים את דבריו, ביניהם: רבי יוסף שאול נתנזון בשו"ת שואל ומשיב, רבי יצחק יהודה שמלקיש בשו"ת בית יצחק, רבי עמרם בלום בשו"ת בית שערים, רבי מאיר אריק בשו"ת אמרי יושר, רבי פינחס חיים הורוביץ בספר פתחא זוטא, רבי צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי, רבי יצחק יעקב וייס בשו"ת מנחת יצחק, רבי שמואל ואזנר בשו"ת שבט הלוי, רבי אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר, רבי מנשה קליין בשו"ת משנה הלכות ורבי נתן גשטטנר בשו"ת להורות נתן.

דבריו מובאים בעיקר בספרים העוסקים בהלכות חלה בפרט או במצוות התלויות בארץ בכלל, כמו בספר תורת הארץ של רבי משה קלירס שם הוא מובא כ-70 פעמים, או בספר דרך אמונה שם מביא רבי חיים קניבסקי בהלכות חלה את פסקיו בלמעלה מ-100 מקומות.

הספר יצא לאור לראשונה בלבוב בשנת תרי"ג, מעוטר בהסכמותיהם של רבי מרדכי זאב איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון.

רבי מרדכי זאב איטינגא כותב אודותיו בהסכמתו לספרו חלת לחם:

בא חכם לגבולנו, כבוד ידידי שאהבה נפשי, הרב המאוה"ג החריף ותיק וחסיד מו"ה שמחה יואל הכהן נ"י אב"ד דק"ק אוסציא, וכתבים בידו מחברת כלולות בהדרה, בטוהר שכלו וזך לקחו, מעסיס רימוני ויין רקחו, מבאר ומפרש הלכות חלה בטהרה, ירוה נפש שוקקה וצמאה, ממעיינותיו הישועה, מגלה חכמות העלומות, מצפונות הסתומות...

— רבי מרדכי זאב איטינגא, הסכמה לספר חלת לחם, לבוב תרי"ג.

רבי יוסף שאול נתנזון כותב אודותיו בהסכמתו לספרו מי השילוח:

כן בקודש חזיתי בכתבי ההמאה"ג החריף וכו' מ' שמחה יואל כהן נ"י אב"ד דק"ק סווירז וכעת בווטברענפקא... ידעתי את הרב הנ"ל כי יגע ומצא כדי מדתו, ידיו רב לו בפלפול וסברא, כאשר קיבל מרבו שארי הרב הגאון המובהק מהר"י אבד"ק ליסא...

— רבי יוסף שאול נתנזון, הסכמה לספר מי השילוח, לבוב תר"ט.

בסוף ימיו התגורר בבלשביץ. נפטר בי' באדר^{[דרושה הבהרה]} תרכ"ד, ונקבר בבית הקברות היהודי בבלשביץ.

משפחתו

בנו היה רבי מרדכי צבי הירש רובינשטיין. מדברי תורתו נדפסו בסוף ספר מי השילוח של אביו.

מנכדיו: רבי שמחה יואל לקסנר מפוטיק; רבי אברהם אריה לייב רוזן, רבם של בוהוש מוינשט ופלטיצ'ן; הרב דוד משה רוזן, רבה הראשי של רומניה; הרב זאב וולף גוטליב, אב בית הדין בגלאזגו שבסקוטלנד; וד"ר אביבה גוטליב זורנברג, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריו

• מי השילוח, על הלכות מקוואות, לבוב תר"ט, באתר אוצר החכמה.
• חלת לחם, על הלכות חלה, לבוב תרי"ג, באתר אוצר החכמה.

לקריאה נוספת

• אלעזר שכטר, קנת סופרים, לבוב תרנ"ב, עמ' ק"א, באתר אוצר החכמה.
• דוב בר ואכשטיין, מפתח ההספדים, חלק ג', עמ' 87, באתר אוצר החכמה.
• פנקס הקהלות, חלק א', עמ' 128.
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ד', עמ' 745-746, באתר אוצר החכמה.
• הרב שלמה יעקובוביץ, מוסף שבת קדש, חקת תשנ"ד, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
• הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, תמוז תשע"ג, עמ' רכ"ט.