רבי שם קלינברג
 |
רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.
תולדותיו
נולד בסקוליה לרבי אברהם מרדכי. אביו היה נכדו של רבי יצחק אייזיק מקומרנא "שר בית הזוהר"[1]. אמו הייתה בתו של רבי משה רוטנברג, מסקוליה, אף הוא אדמו"ר מגזע קומרנא. שמו הנדיר: שם, ניתן על פי הוראת סבו רבי אייזיק, שאמר שבראש השנה של שנת לידתו היה שם בן נח מליץ יושר על עם ישראל, ובשל כך הבטיח לו שיקרא על שמו את התינוק הראשון שיוולד במשפחתו. רבי אייזיק נפטר כשהיה בן 4, אך הוא זכר את דמותו. למד בעיקר אצל אביו. הוסמך להוראה על ידי רבה של קרקוב רבי חיים לייבוש הורביץ. נישא לשלומצע, בתו של רבי ישראל הורביץ רבה של וישליצה, משושלת לינסק.
לאחר נישואיו היה מתמיד גדול, וסדר יומו היה תפילת ותיקין, לימוד עד חצות היום, פת שחרית, תפילת מנחה ולימוד עם תלמידים עד תשע וחצי בערב, אז הלך לסעוד אצל חותנו, ולאחר מכן המשיך ללמוד בביתו עד מאוחר. כדרך אדמו"רי קומרנא, עסק בתורת הסוד, ובגיל 30 ההדיר את ספרו של האר"י, ליקוטי הש"ס. אביו נפטר בשנת תרע"ח, ולפני פטירתו הועידו לממלא מקומו.
ביסס את דרכו בקבלה על דרכו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב וכן למד רבות את ביאור הגר"א על תיקוני הזוהר. בביתו היו 800 ספרי קבלה וחסידות וכ-1500 ספרים על התלמוד, הלכה ושו"ת, כולם מלאים הערות והגהות. חיבר פירוש על הזוהר על כל חלקיו (זוהר חדש, תיקונים, ספרא דצניעותא וכו') אך מחותנו, האדמו"ר בעל "אמרי אמת" מגור אמר לו לא להדפיסו כי הדור לא מתאים לקבל ספר כזה ("לא אכשר דרא"). כמו כן חיבר חיבור על כ"ב אותיות, כשעל האות א' לבד היו אלף ערכים. מעט מדברי תורתו ששרדו בשואה, הודפסו על ידי בנו בשנת תשכ"א בספר "אהלי שם".
עסק גם בקירוב יהודים נשברים, ומדי יום בבואו לביתו חיכו לו יהודים מסכנים, לקבל ממנו עידוד. לעיתים היה נחלש לבו עד שהיה נצרך לקחת תרופות. כמו כן חילק סכומים רבים לצדקה, וסירב לקחת פדיון גדול יותר מיכולת הנותן. לא התערב בפעילות ציבורית אך נטה לאגודת ישראל.
לאחר כיבוש קרקוב על ידי הנאצים, נמלט לעיירה סמוכה, נפלומיץ, שם המשיך בעבודתו. לאחר שנתיים, הוברח על ידי חסידיו לגטו קרקוב, שם התחבא בבונקר, והמשיך עם סדר שיעוריו כרגיל. באותה תקופה הפסיק לשיר זמירות שבת באומרו:"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"[2]. בשנת תש"ג הועבר עם רוב יהודי הגטו למחנה הריכוז פלאשוב. בנו רבי משה, שהיה במחנה הריכוז קאבל, התגנב שבת אחת למחנה פלאשוב, שם שמע מאביו שאמר:"עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם", בבוא הגאולה יבינו את סוד הרציחות הנוראות. בפורים קרא את מגילת אסתר בהחבא, ונתן מתנות לאביונים מעט מזון. לקראת פסח הבריחו לו מצות מגטו בוכניה ובליל הסדר אמר את ההגדה של פסח בעל פה עם מעט יהודים. לאחר החג, ביצעו הנאצים סלקציה, ובחרו את רבי שם להורגו בפומבי. היהודים ניסו להתחנן על חייו אך לא הצליחו. רבי שם לא הראה סימני פחד ומלמל תפילות ופסוקים, ואמר ליהודים שיש לקבל דין שמיים באהבה. הנאצים הורו להפשיטו והוא התחנן להשאר עם ציצית לאמירת וידוי. נורה תוך כדי שאמר "שמע ישראל".
בנו רבי מנחם מנדל היה נשיא הסניף של אגודת ישראל בקרקוב. נרצח בשואה. בן נוסף רבי משה, ניצל מהשואה, היה חתן של רבי פנחס שלום מקוסון, כיהן כאדמו"ר מזאלושיץ באנטוורפן, הוציא את ספרו של אביו, אהלי שם. בן נוסף, ר' יצחק אייזיק ניצל אף הוא. היה גיסו של הרב ברוך שמעון שניאורסון. בתו הייתה אשת הרב אהרן נח יוסקוביץ', נכדו של ה"אמרי אמת" מגור, ונרצחה בשואה.[3]
לקריאה נוספת
- הקדמת הספר "אהלי שם", מאת בנו, ירושלים תשכ"א.
- רבי שם קלינברג הי"ד, באתר גנזך קידוש השם, 20 באפריל 2023
- אדמו"ר רבי שם קלינברג מזאלושיץ באתר MyTzadik
קישורים חיצוניים
- ממצוות השופר נעשה סוכה / רבי שם קלינברג הי"ד, באתר תורתך לא שכחתי, 1 באוקטובר 2020
- רבי שם קלינבערג, מזאלושיץ' באתר geni
הערות שוליים
- ^ אביו הוסמך לאדמו"רות על ידי סבו רבי אייזיק, לאחר פטירת סבו נסע לרבי חיים מצאנז שהסמיכו לכהן באדמו"רות. לאחר מכן נסע לרבי אברהם טברסקי האדמו"ר מטריסק שאף הוא כיבדו כבוד גדול. בדרכו חזרה מטריסק הרוסית לקומרנא הפולנית, עבר דרך זלושיץ שבפולין הרוסית, שם הפצירו בו חסידי טריסק שיבוא לגור בעירם. לאחר 14 שנים שישב בזאלושיץ, פרצו פרעות ברוסיה, וככל הנראה הלשינו עליו שהוא נתין אוסטרי, ובשל כך נאלץ לברוח מהעיר והגיע לקרקוב שם כיהן כאדמו"ר מזאלושיץ עד לפטירתו.
- ^ על פי המדרש שהמלאכים רצו לומר שירה בקריעת ים סוף והקדוש ברוך הוא לא הניח להם בטענה זו.
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך ג, עמ' תשמט-תשנ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
23456656שם קלינברג