רבי עזריאל זליג וינברג
 | |
| לידה |
כ"ח בשבט ה'ת"ש ירושלים |
|---|---|
| פטירה | ט"ו בכסלו ה'תשפ"ג (בגיל 82) |
| כינוי | "זעליג בריסק'ער" |
| מדינה |
 ישראל |
| למד ב | ישיבת בית אברהם, ישיבת באר יעקב |
| מקום פעילות | לונדון, ירושלים |
| השתייכות | חסידות סלאנים, העדה החרדית |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | חבר נשיאות הועדה להגנת כבוד האדם ופעיל באתרא קדישא |
| רבותיו | רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב), רבי אברהם וינברג (השלישי) הרב אברהם וינברג (הרביעי) |
| חיבוריו | חביון עז, כלי עז |
| בת זוג | גיטל |
| אב | רבי חיים יוסף דוד |
| אם | פרל ברכה עלקא |
רבי עזריאל זליג וינברג (כ"ח בשבט ת"ש - ט"ו כסלו תשפ"ג) היה רב חרדי ירושלמי, מתלמידי רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, כיהן כראש ישיבות באר אברהם ובאבוב בלונדון וכחבר נשיאות 'הועדה להגנת כבוד האדם'. מחבר ספרי חביון עז וכלי עז.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, כבן זקונים לרבי חיים יוסף דוד, פילנתרופ ירושלמי חסיד סלונים, מצאצאי היסוד העבודה מסלונים, רבי משה מלעלוב והיהודי הקדוש מפשיסחא, ולפרל ברכה עלקא. הסנדק בבריתו היה רבי יוסף צבי דושינסקי. בילדותו למד בחברותא עם רבי מרדכי חיים סלאנים. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם, שם התקרב[דרושה הבהרה] לרבי אברהם וינברג, האדמו"ר הקודם מסלאנים. לאחר פטירתו היה לחסידו של אחיינו[1] הרב אברהם וינברג, האדמו"ר הנוכחי מסלאנים.
בשנת תשי"ד נכנס לישיבת באר יעקב, אצל רבו המובהק רבי משה שמואל שפירא.
בשנת תשי"ח שלחו רבי משה שמואל שפירא לחבורה שהקים הרב מבריסק בישיבתו, בה בנו רבי יוסף דב היה מוסר שיעורים. שם התקרב לרב מבריסק והיה מדבר איתו רבות בלימוד[2].
בשנת תשכ"ד נישא לגיטל בת רבי שמואל שמעלקא פינטר, גאב"ד ביקובסק ונשיא "מוסדות יסודי התורה" בלונדון. הוא למד בחברותא עם רבי אברהם אטיק והיה מיודד עם גדולי ירושלים, כרבי יצחק טוביה וייס ועוד.
נפטר בערב שבת ט"ו כסלו ,[3] הלוויתו התקיימה בירושלים, הספידהו מקורבו הרב נתנאל פרץ מאירזון -ראש ישיבת חכמת התורה והרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים.
פעילות
לאחר נישואיו התגורר בלונדון ומונה לראש הישיבה של חסידות באבוב בעיר. בשנת תשמ"ד כשהקים הרב אברהם וינברג את הישיבה הגדולה של ישיבת באר אברהם, מינה את רבי זליג לראש הישיבה[4], רבי זליג עמד בראשות הישיבה כתקופה קצרה של כמה שנים. כיהן גם כר"מ בישיבת לפלגות ראובן בירושלים וכר"מ בישיבת אש התורה.
היה אנטי ציוני בהשקפתו. כשהקים ידידו רבי רפאל סולובייצ'יק את 'הועדה להגנת כבוד האדם' קרא לרבי זליג לעמוד לצידו בפעילויות הארגון, כך גם עמד לימין הרב דוד שמידל בפעילות ארגון אתרא קדישא. הוא היה פעיל במאבקים של העדה החרדית ואף היה נואם בהפגנות ועצרות מחאה[5], בפרט במאבקים מול גיוס בנים ובנות[6] וחפירות קברים. בפרשת מתחם גולובנציץ נמנה בין האוסרים.
השתייך לחוג בריסק בתפיסתו ההלכתית והשקפת עולמו, אך יחד עם זאת השתייך לחסידות סלאנים, בראשות אחיינו הרב אברהם וינברג[7], הוא היה משתתף באירועים של החסידות ונהג במנהגי אבותיו לבית סלאנים.
ספריו
- רבי עזריאל זליג וינברג, חביון עז, ירושלים, תש"מ, באתר אוצר החכמה.
- כלי עז, על כלי המשכן.
משפחתו
- בנו הרב חיים יוסף דוד, רב קהילת תפארת ישראל בלונדון.
- בנו הרב אברהם אליעזר, ראש כולל יסדת עז בלונדון.
- חתנו הרב צבי פוברסקי, ראש ישיבת כנסת מרדכי, בן רבי שלום פוברסקי.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ בן אחיו רבי מיכל אהרן וינברג.
- ^ ראה על התקרבותו לרבו מבריסק, בהקדמתו לספרו "חביון עז", ירושלים, שנת תש"מ.
- ^ אבל בירושלים: הגאון רבי זליג וינברג זצ"ל - בחדרי חרדים.
- ^ קובץ עלי באר, בני ברק: חסידות סלאנים, תשס"ז, עמ' 27.
- ^ תמונה מנאומו בככר זופניק באחד השנים.
- ^ משאו בעצרת מחאה של העדה החרדית בככר זופניק, נגד גזירת גיוס - חוק טל.
- ^ העדה החרדית, העדה, דורות, פרשת מקץ, תשפ"ג.