רבי יצחק נתן ליפשיץ
| לידה |
ה'תקנ"ב פיעטרקוב |
|---|---|
| פטירה | י"א באדר ה'תרל"ד (בגיל 82 בערך) |
| מקום קבורה | סאנטוב |
| חיבוריו | אבני זכרון |
| עיסוק | אב"ד מאד וסאנטוב וראש ישיבה |
| רבותיו | רבי מאיר מפרמישלאן |
| תלמידיו | רבי אברהם יהודה שוורץ; רבי זכריה שפירא |
| בת זוג | בזיווג ראשון - עלקא, בזיווג שני - מלכה |
| אב | רבי אלעזר |
| ילדים | רבי אריב לייב; רבי צבי אהרן |
| חותנים | בזיווג ראשון - רבי ישראל יונה לנדא בזיווג שני - רבי בנימין וולף לעוו |
| חתנים | רבי שמואל גינז שלעזינגער; רבי מרדכי שטרן |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ
הרב הגאון הגדול מופת הדור והדרו שלשלת היוחסין כקש"ת מו"ה יצחק נתן ליפשיטץ זצוק"ל אבדפ"ה הרב בכי ונהי שאי על הלקח פארנו הגאון אשר פה ינוח איש הבינים מהרר קל מחצבתו מגאוני עמינו יצחק לו כל שומעיו כרעו ברכיים נתן אמרי שפר יראת ה' למו הורה בן פורס עלי עין משפט ברוחו טעמו אל תדימיוהו שוה בשרו התורה עזר בימינו אש דת מלחמתו בהלחמו זכר עולם יסדו לו בעפיץ אור חכמתו צדיק בכל דרכיו ראוהו ממעונתו לברכה אחריו אסף אליו נשמתו ביום ש"ק י"א אדר תרל"ד והובא למנוחות שאננות יום ב' י"ג אדר תנצבה |
| רבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ה', א', ערך ז'. |
רבי יצחק נתן ליפשיץ (ה'תקנ"ב - י"א באדר ה'תרל"ד) היה אב"ד מאד וסאנטוב וראש ישיבה. מגדולי רבני דורו.
קורות חייו
נולד בפיעטרקוב לרבי אלעזר ליפשיץ[1] תלמידו של רבי נפתלי מרופשיץ שבירכו שיזכה לבן גדול הדור[2].
בצעירותו למד אצל אביו. היה חסידו של רבי מאיר מפרמישלאן[3]. נשא את עלקא בתו של רבי ישראל יונה לנדא אב"ד קמפנו ואחר שנפטרה בצעירותה, נשא בשנית את מלכה בתו של רבי בנימין וולף לעוו בעל ה"שערי תורה" (בנו של רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח")[2] ואחר פטירתה נשא בשלישית את בת משפחת ברוין[4]. היה עשיר[5].
בה'תקצ"א התקבל לכהן כאב"ד מאד וכיהן שם גם כראש ישיבה[6]. עם פטירתו של זקנו רבי אלעזר לעוו בשנת ה'תקצ"ז מונה לממלא את מקומו כאב"ד סאנטוב וגם שם עמד בראשות ישיבה[7], במשרה זו החזיק עד פטירתו[2].
היה מראשי האוסרים את מצות המכונה בפולמוס שנוצר בשנת ה'תרי"ט ותשובתו בנידון הובא בספסר "מודעא לבית ישראל" שיצא אז לאור על ידי רבי שלמה קלוגר[8]. חיבר ספר "אבני זכרון" על סוגיות הש"ס אך לא נדפס[9].
נפטר בשבת י"א באדר ה'תרל"ד ונטמן בשבוע לאחריו ביום שני י"ג באדר[10] בסאטנוב[11]. נספד בין היתר על ידי המהר"ם שיק[12], רבי חזקיה פייבל פלויט[13] ורבי יצחק קונשטט[14].
צאצאיו[15]
- בנו רבי אריב לייב, ממלא מקום אביו ברבנות סאטנוב.
- בנו רבי צבי אהרן, אב"ד טרגו מורש ועוד.
- חתנו רבי שמואל גינז שלעזינגער בן רבי בונם איגר, אב"ד אבראהאם (אנ')[16].
- חתנו רבי מרדכי שטרן מסאטנוב, חמיו של רבי גרשון ליטש-רוזנבוים אב"ד טאלייא.
תלמידיו
בין גדולי תלמידיו נמנו:
- רבי אברהם יהודה שוורץ, בעל ה"קול אריה"[17].
- רבי זכריה שפירא, אב"ד דאראג ווראנוב (וראנוב נאד טופלו (אנ'))[18].
- רבי ישראל אברהם פישל סופר, אב"ד נאנאש.
קישורים חיצוניים
- רבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ה', א', ערך ז', באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', תרצ"ח, עמ' 34, י"א אדר, ערך קמ"ה, באתר היברובוקס.
- שלחן ערוך אבן העזר – וינה, תקס"ט – העותק של רבי יצחק נתן ליפשיץ אב"ד סאנטוב, עם חתימתו והגהות בכתב-ידו באתר קדם.
הערות שוליים
- ↑ סדר ייחוסו מובא ברבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ה', א', ערך ז'; רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר, תרע"ד, עמ' 101, אות י', ערך רל"ו בהגהות.
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ה', א', ערך ז'.
- ↑ רבי שמואל הכהן שוורץ, תולדות גאוני הגר, תרע"א, עמ' ה', א', ערך ז'. ראו גם: נחלת צבי, עמ' פ"ד, יד.
- ↑ עלי זכרון, עמ' ע"ה, 30.
- ↑ רבי יצחק קונשטט, לוח ארז, תר"ן, עמ' ל"ח, א', חלק ב', פרשת בחוקותי.
- ↑ ראו: הנשר, תרצ"ד, עמ' 1, ב, סימן ב'; רבי זכריה שפירא, אבן נזר, תרפ"ח, במכתבו של רבי שלום סופר המובא בראש הספר.
- ↑ עלי זכרון, עמ' ל"ג, 5.
- ↑ מודעא לבית ישראל, תשובה י"א.
- ↑ רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר <עם הגהות ר"י שפיגל>, תרע"ד, עמ' 101, אות י', ערך רל"ו בהגהות הרב יהודה שפיגל.
- ↑ על פי נוסח מצבת קברו.
- ↑ רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר, תרע"ד, עמ' 101, אות י', ערך רל"ו.
- ↑ דרשות מהר"ם שיק, תשפ"ג, עמ' תתקמ"ד, חלק ג', דרוש קל"ז.
- ↑ ליקוטי חבר בן חיים, תר"מ, עמ' צ"א, ב', חלק ג.
- ↑ רבי יצחק קונשטט, לוח ארז, תר"ן, עמ' ל"ז, ב', חלק ב', פרשת בחוקותי.
- ↑ אודות צאצאיו ראו בירור: עלי זכרון, עמ' כ', 25.
- ↑ עין הבדולח, תרס"א, עמ' 89, מכתב מרבי משה גינז-שלזינגר.
- ↑ הנשר, תרצ"ד, עמ' 1, ב, סימן ב'.
- ↑ רבי זכריה שפירא, אבן נזר, תרפ"ח, במכתבו של רבי שלום סופר המובא בראש הספר.