רבי נסים פרץ
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית, חוסר פרופורציה בין בחרותו לאחר נישואיו.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית, חוסר פרופורציה בין בחרותו לאחר נישואיו. |
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1946 ו' בתשרי ה'תש"ז |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2012 (בגיל 65) כ"ח בשבט ה'תשע"ב |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | קבלה |
| רבותיו | הרב מרדכי שרעבי |
| תלמידיו | הרב אפרים יצחק ביבי |
הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב. עמד בראש מוסדות בית אל בבני ברק.
ביוגרפיה
הרב ניסים פרץ נולד למימון פרץ[1] ולסוליקה בשנת תש"ז בעיר דאדס במרוקו (סמוך למארקש). רוב חייו במרוקו היו בעיר סטאט, שם שהו הוריו בהמתנה לעלייה לארץ ישראל.
בהיותו בערך בן חמש עלו הוריו לישראל. בהגיעם לארץ שוכנו במעברת ירוחם[2]. בתקופת שהותם במעברה, נחטף הרב עם עוד כמה מילדי המעברה על ידי הפדאיון הערבים, ולאחר שהצבא שחרר אותם, החליט אביו לעזוב את המעברה בירוחם ומשפחתו עברה למעברה התימנית בגן יבנה, שם למד הרב ניסים אצל ה'מורי' התימני[3]. עד שעלו ארצה עוד משפחות נוספות ממרוקו והקימו בית ספר ליוצאי העדה.
תחילת המסלול הלימודי של הרב
עד גיל 11 שנים למד הרב בבית ספר אזורי, ואחר כך עבר לישיבה פנימייתית תורנית 'שערי שלום' במסמיה. בניהולה של מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י), ובראשות הרב צבי הוסטר והרב שלמה לוי. אליהם היה מקורב ואף לאחר פטירתם הזמינוהו לעמוד בהספד עליהם.
בעת שהותו בבית הספר של פא"י בגן יבנה הציע לו המפקח הרב מונק לבוא ללמוד בישיבה. הוא הסכים ונלקח ללמוד בפתח תקווה בישיבת 'נחלת ראובן' שהייתה נספחת לישיבת לומז'ה.
ישיבה קטנה 'נחלת ראובן', 'אוצר התלמוד'
עם כניסתו לישיבת 'נחלת ראובן' שבראשה עמדו אז הרב ראובן כץ רבה הראשי של פתח תקווה, הרב יוסף ברוכמן ועוד מספר רבנים, ראו ראשי הישיבה שרמתה הלימודית של הישיבה אינה הולמת את יכולתו, והחליטו להצמיד לו אברך שילמד איתו בחברותא. במשך תקופה קצרה הדביק את הפער ופחות משנה להיכנסו לישיבה הפקידו בידיו קבוצת בחורים שהוא יקדם אותם בלימוד. עוד בהיות בישיבה חזה הרב יוסף ברוכמן שמתלמיד זה עתיד לצאת אחד מגדולי תלמידי החכמים של יהדות ספרד[דרוש מקור].
לאחר שלוש שנים בישיבת "נחלת ראובן" נדרש הרב פרץ לבחור אם להמשיך ללמוד בישיבות או ללמוד תעודת בגרות בתיכון. בשלב זה משפחתו ומקורביה לחצו עליו להוציא תעודת בגרות, והוא הלך לישיבה תיכונית שנקראה 'אוצר התלמוד' בראשות הרב אושפיזאי, שם שהה שנה אחת והוציא תעודת בגרות[דרוש מקור].
ישיבה גדולה 'אוצר התלמוד', ותחילת פעילותו בהרבצת תורה
לאחר כשנה נסגרה ישיבת 'אוצר התלמוד', ומיד לאחר מכן נפתחה מחדש באותו בניין על ידי ראש הישיבה הרב יעקב אריאלי[4]. לישיבה החדשה התקבצו תלמידים ממספר ישיבות כגון קול תורה היישוב ועוד.
הרב ניסים וידידו גרשון שוויטלו הצטרפו לישיבה החדשה עד גיל 21, אז נסגרה הישיבה. עם ידידו גרשון שוויטלו שמר הרב ניסים בקשר עד סוף ימיו.
בתוך אותה תקופה שהרב למד אצל הרב אריאלי, הרב מיכאל ארליך (רב שכונה בתל אביב ואביו של האדמו"ר מקוידינוב) הקים ישיבה לבחורים מכל רחבי הארץ לחזק אותם בלימוד התורה. את הרישום הראשוני לישיבה זו הוא עשה על ידי הרב, שבתקופת בין הזמנים היה מכתת רגליו מחיפה בצפון ועד באר שבע בדרום, נכנס לבתי ספר ומקבל רשות דיבור בפני ילדי כיתה ח', ומנסה להלהיב אותם בעניין הישיבה הנפתחת וקורא להם לעזוב את האפשרויות האחרות העומדות לפתחם.
לאט לאט קיבץ הרב פרץ עבור הרב ארליך קבוצת בחורים לישיבה, והרב ארליך ביקש ממנו שימשיך לעזור לו. הרב הביע נכונות, והיה מגיע כל יום בשעות הערב לאחר גמר לימודיו. הוא היה נוסע באוטובוס ומגיע לישיבה, והיה מפתה את הבחורים שהוא יעזור להם בכל נושאי הלימודים, ביניהם מתמטיקה ועוד, ובתנאי שילמדו איתו גמרא. הוא היה מקדם אותם עוד ועוד, והיה מלמד להם מוסר ועבודת השם.
בהמשך מינה הרב ארליך את הרב כמגיד שיעור בישיבה והבטיח לו סך מסוים, והרב נענה לכך ונתן שיעורים תקופה של יותר משנה בישיבה. כל פעם היה מקבל שיק עבור לימודו, אך לישיבה לא היה אפשרות לפרוע את השיקים, וכך הצטברו אצל הרב חבילת שיקים לא פרועים - לאחר זמן הרב בגדלות נפשו לקח את כל חבילת השיקים ואמר לעצמו במי אני נושה?! במורי ורבי! מיד לקח את כל השיקים וקרעם, והודיע לרב ארליך שהוא מוחל לו ואין הוא צריך שכר.[דרוש מקור]
המשגיח בישיבתו של הרב, אוצר התלמוד, היה הרב יצחק בן פז (כיום ראש ישיבת מעוז חיל בבית וגן, והוא היה גם השדכן של הרב). לימים היתה לרב התלבטות האם להמשיך בעזרה לרב ארליך בביסוסה של ישיבתו, כי הרב ארליך טען שאם הרב לא ימשיך לעזור הישיבה עלולה להיסגר (כפי שאכן קרה לבסוף), או להקדיש את כולו לתורה ועבודה. הרב בן פז החליט לקחת את הרב לשאלת רב אצל מרן הסטייפלער זצוק"ל, והוא הכריע שהרב יעזוב את הרב ארליך, לטובת המשך לימודים בישיבת חברון בירושלים.
נישואיו וממשיכי דרכו
בהגיעו לפרקו נשא הרב לאשה את רחל, בתו של החזן הרב רפאל אבוהב, ממנו למד את מלאכת ה'מילה' ושימש כמוהל שנים רבות, עד סמוך לפטירתו. לאחר חתונתו התחיל ללמוד קבלה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, ייסד את מוסדות בית אל וישיבת מסילת ישרים בהם התחנכו אלפי תלמידים, חלקם בתורת הקבלה.
זמן מה לפני פטירתו, הקים את התלמוד תורה ורשת הגנים- 'תורת ישעיהו' המונה מעל 100 תלמידים. הרב נפטר בבית החולים שיבא-תל השומר ברמת גן לאחר מחלה קשה ב-כ"ח בשבט תשע"ב. כ-20,000 איש ליוו אותו בדרכו האחרונה, והוא נטמן בבית הקברות ויז'ניץ חלקת בית א-ל בבני ברק. הרב הניח אחריו 13 ילדים.
נכון לחודש אוקטובר 2013, בניו הרב שלום, הרב משה חיים והרב אברהם ישראל, משמשים כרבנים במוסדות הרב, ומקדישים את חייהם לפעילות ציבורית. חתנו הגדול הרב שמואל אביטן ידוע כמחברם של ספרים רבים, ביניהם הלכות שמיטה, והגהה מחדש של ספר תרומת הדשן עליו כתב הגהות. חתנו הרב אלישיב קוביוף הקים ישיבה בעיר אלעד, בה לומדים בכל מחזור מעל 120 בחורים.
קישורים חיצוניים
- יעקב ב. פרידמן, שגבנו נורא, באתר אוצר החכמה
- הרב ניסים פרץ באתר אבוהב
- אתר מוסדות בית אל
- לצפייה בשיעורי הרב
- שיעורי הרב בספר דעת אלקים למתחילים בתורת הקבלה
- הערך "הרב ניסים פרץ", באתר ויקישיבה
- משה ויסברג, נחטף על ידי ערבים - והפך למקובל • רבי ניסים פרץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- יעקב כהן, מסע הלווית רבי ניסים פרץ זצ"ל • תיעוד דומע, באתר בחדרי חרדים
משיעורי הרב ניסים פרץ, לצפיה באתר "בינינו"
הערות שוליים
