רבי נסים פרץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "נסים פרץ" מפנה לכאן. לערך העוסק בתא"ל בצה"ל ומנכ"ל "נתיבי ישראל", ראו ניסים פרץ.
הרב נסים פרץ
לידה 10 באוקטובר 1946
ו' בתשרי ה'תש"ז
פטירה 21 בפברואר 2012 (בגיל 65)
כ"ח בשבט ה'תשע"ב
מקום פעילות ארץ ישראל
תחומי עיסוק קבלה
השכלה נחלת ראובן (סניף של לומז'ה) אוצר התלמוד, ישיבת חברון.
רבותיו הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו הרב אפרים יצחק ביבי

הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב. עמד בראש מוסדות בית אל בבני ברק.

ביוגרפיה

הרב ניסים פרץ נולד למימון פרץ[1] ולסוליקה בשנת תש"ז בעיר דאדס במרוקו (סמוך למארקש). רוב תקופת מגוריו במרוקו היו בעיר סטאט, שם שהו הוריו בהמתנה לעלייה לארץ ישראל.

בהיותו בערך בן חמש עלו הוריו לישראל. ושוכנו במעברת ירוחם[2]. ‏ בתקופת שהותם במעברה, נחטף הרב עם עוד כמה מילדי המעברה על ידי הפדאיון הערבים, ולאחר שהצבא שחרר אותם, החליט אביו לעזוב את המעברה בירוחם ומשפחתו עברה למעברה התימנית בגן יבנה, שם למד אצל ה'מורי' התימני[3]. וכשעלו ארצה משפחות נוספות ממרוקו הקימו בית ספר ליוצאי העדה ועבר ללמוד שם. עד גיל 11 למד הרב בבית ספר אזורי, לאחר מכן עבר לישיבה פנימייתית תורנית 'שערי שלום' במסמיה. בניהולה של מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י), ובראשות הרב צבי הוסטר והרב שלמה לוי. אליהם היה מקורב ואף לאחר פטירתם הזמינוהו לעמוד בהספד עליהם.

בעת שהותו בבית הספר של פא"י בגן יבנה הציע לו המפקח הרב מונק לבוא ללמוד בישיבה. הוא הסכים ועבר ללמוד בפתח תקווה בישיבת 'נחלת ראובן' שהייתה נספחת לישיבת לומז'ה.

בתקופת לימודיו בישיבת 'נחלת ראובן' ש עמדו בראשה הרב ראובן כץ רבה הראשי של פתח תקווה, הרב יוסף ברוכמן. וכשראו ראשי הישיבה שרמתה הלימודית של הישיבה גבוהה מרמת לימודו. הצמיד לו אברך שילמד איתו בחברותא. ובמשך תקופה קצרה השלים את הפער ואף תוך פחות משנה הפקידו בידיו קבוצת בחורים שהוא יקדמם בלימוד. ‏ לאחר שלוש שנים בישיבה משפחתו לחצה עליו להוציא תעודת בגרות, והוא עבר לישיבה תיכונית 'אוצר התלמוד' בראשות הרב אושפיזאי, שם למד שנה אחת והוציא תעודת בגרות[דרוש מקור]. לאחר כשנה נסגרה ישיבת 'אוצר התלמוד', ונפתחה מחדש באותו בניין על ידי ראש הישיבה הרב יעקב אריאלי. לישיבה החדשה התקבצו תלמידים ממספר ישיבות כגון קול תורה היישוב ועוד. שם למד עד גיל 21, אז נסגרה הישיבה. בתקופת לימודיו בישיבה למד עם ידידו גרשון שוויטלו ואף שמר עמן על קשר עד סוף ימיו.

בתוך אותה תקופה הרב מיכאל ארליך (רב שכונה בתל אביב ואביו של האדמו"ר מקוידינוב) הקים ישיבה מחזקת לבחורים מכל רחבי הארץ, את הרישום הראשוני לישיבה הוטל על הרב פרץ, שבתקופת בין הזמנים היה מכתת רגליו בבתי ספר ברחבי הארץ, כשהיה נכנס לבתי ספר ומבקש לדבר בפני ילדי כיתה ח', ומלהיב אותם לבוא לישיבה הנפתחת ומשכנע אותם לעזוב את האפשרויות האחרות העומדות בפניהם. במסעות אלו קיבץ הרב פרץ קבוצת תלמידים. הרב ארליך ביקש ממנו שימשיך ללוות את הבחורים, ומידי ערב לאחר סיום לימודיו בישיבה היה מגיע ללמוד עמהם גמרא, שהיה משכנע את הבחורים שהוא יעזור להם בכל נושאי הלימודים, ביניהם מתמטיקה ועוד, ובתנאי שילמדו אתו גמרא. בהמשך מינהו הרב ארליך למגיד שיעור בישיבה, ומסר שיעורים תקופה של יותר משנה בישיבה. מידי תקופה היה מקבל צ'קים על תפקידו ושראה שאין באפשרות הרב רדליך לפרוע אותם ויתר על שכרו.

לימים התלבט הרב ניסים האם להמשיך בעזרה לביסוסה של ישיבתו של הרב רדליך, שהרב ארליך טען שאם לא ימשיך לעזור, הישיבה עלולה להיסגר (כפי שאכן קרה לבסוף), הרב ניסים עלה ביחד עם הרב יצחק בן פז שהיה המשגיח בישיבת אוצר התלמוד שבה למד (כיום ראש ישיבת מעוז חיל בבית וגן, והוא היה גם השדכן של הרב). למרן הסטייפלער, והוא הכריע שהרב יעזוב את התפקיד בישיבתו של הרב ארליך, לטובת המשך לימודיו האישים.

וכשנסגרה ישיבת אוצר התלמוד עבר ללמוד בישיבת חברון בירושלים. בהגיעו לפרקו נשא הרב לאשה את רחל, בתו של החזן הרב רפאל אבוהב, שלימדו להיות מוהל הוא ושימש כמוהל שנים רבות, עד סמוך לפטירתו. לאחר חתונתו התחיל ללמוד קבלה.

בתחילת שנות ה-80 ייסד את מוסדות בית אל וישיבת מסילת ישרים בהם התחנכו אלפי תלמידים.

זמן מה לפני פטירתו, הקים את התלמוד תורה ורשת הגנים- 'תורת ישעיהו' המונה מעל 100 תלמידים.

נפטר בבית החולים שיבא-תל השומר ברמת גן לאחר מחלה קשה ב-כ"ח בשבט תשע"ב. כ-20,000 איש ליוו אותו בדרכו האחרונה, והוא נטמן בבית הקברות ויז'ניץ חלקת בית א-ל בבני ברק.

משפחתו

לרב ניסים 13 ילדים.

נכון לחודש אוקטובר 2013, בניו הרב שלום, הרב משה חיים והרב אברהם ישראל, משמשים כרבנים במוסדות הרב. חתנו הגדול הרב שמואל אביטן מחברם של ספרים רבים, ביניהם הלכות שמיטה, והגהה מחדש של ספר תרומת הדשן והוסיף עליו מגהותיו. חתנו הרב אלישיב קוביוף הקים ישיבה בעיר אלעד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שעסק בצורפות.
  2. שם היו מספר צריפים של הצבא ומספר צריפים עבור העולים ממרוקו.
  3. היות באותה תקופה הם היו המשפחה היחידה ממרוקו באותה מעברה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נסים_פרץ24835257Q6625860