רבי משה צבי וינגרטן
 | |||||
| שער ספרו, ורשא ה'תרנ"א | |||||
| מקום קבורה |
 שדליץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1858 ה'תרי"ט | ||||
| חיבוריו | חידושי מהר"ם צבי | ||||
| |||||
|
| |||||
| |||||
רבי משה צבי (הירש) וינגרטן (נפטר ב-ה'תרי"ט[1] - 1858) היה רב ומקובל פולני. רבן של מספר ערים בפולין: מאקוב (מאקאווא), סוקולוב פודלסקי ושדליץ. רבנותו התמשכה כארבעים שנים[2]. מחבר חידושי מהר"ם צבי
.
ביוגרפיה
אין בידנו פרטים על שנותיו המוקדמות[3]. שמות אביו ואמו היו יעקב וליבא, מגזע השר רבי שאול וואהל. התייחד בענווה ויראת שמיים[4] והיה בקי בתורת הקבלה. היה צם משבת לשבת, ונהג לקום בכל לילה בחצות לטבילה במקווה ועריכת תיקון חצות[4][5].
רבים מגדולי הדור בזמנו התכתבו עמו בהלכה[2][4], הבולט שבהם היה רבי יעקב מאיר פאדווא רבה של בריסק[6]. על אף שהיה מתנגד תקיף הוא כובד אצל החסידים; כך למשל רבי יצחק מוורקא נהג לבקרו כשהיה מגיע לערים בהן כיהן כרב[4].
בשנותיו המאוחרות חיבר חידושים על כמעט כל הש"ס והשולחן ערוך, כללי מיגו, תורה וחמש מגילות, אך הכתבים שהוחזקו ברובם אצל בנו רבי דוד נשרפו[2]. בנו רבי ברוך רדזינר הדפיס מעט מחידושיו שהיו אצל אחיו רבי יוסף בספר חידושי מהר"ם צבי
[2]. הספר מכיל חידושים על מסכתות חולין ובבא מציעא ודרושים (ורשה ה'תרנ"א). לפי המדפיס מדובר בחלק שני מתוך ארבעה, אך כפי הנראה הוא החלק היחיד שהודפס[6]. בכותבי ההסכמות לספר נמנים בין היתר רבי אליהו חיים מייזל ורבי שמואל זנוויל קלפפיש[7].
נפטר ונקבר בשדליץ[5]. קברו היה ללא מצבה של ממש למשך תקופה, עד שנפטר קרובו - רבי ישראל סיני זיידנצוויג, שנקבר לצידו של רבי משה צבי, ובניו בנו מצבה כפולה על קברי שניהם[5][8]. בית הקברות בשדליץ הושחת ונהרס בזמן השואה[9].
רבנות
העיר הראשונה בה כיהן כרב (ה'תקע"ח[3]) הייתה מאקוב (מאקאווא)[10]. אחריה הוא כיהן בסוקולוב פודלסקי. מהתקופה בה כיהן כרבה של סוקולוב סופרו אודותיו כמה מעשי מופת[5]. רבי משה צבי ביסס מקורות הכנסה לקהילה היהודית בעיר על ידי הטלת מיסים על שחיטה כשרה, יין לקידוש, שמרים וקמח[4].
| ” | לעת זקנתו אשר היה בעל ייסורים גדולים לא עלינו, על כאב עיניים עד אשר נתנו לו ייאוש כל הרופאים הגדולים, ומרחצאות החמים ג"כ לא מצאו מזור לרפואתו, ולא ידעו מהות המחלה, כי היה לפלא כי לא ראה שום דבר מענייני העולם, ובענייני הלימוד למד מתוך הספרים קטני האותיות כנער בן עשר לא כהתה עינו, וכן כתב בעצמו חידושי תורה בכתב יפה ומהודר מאוד... ואמר עליו אדמו"ר הצדיק הקדוש והטהור בוצינא קדישא, אריה דבי עילאי וכו' מהר"ר יצחק מווארקע זצלה"ה, בהיותו בשעדליץ בביתו כמנהגו הקדוש להיות תיכף אצל המרא דאתרא, בראותו את הדבר הנפלא, אמר עליו בזה הלשון; כי זה היהודי אשר ביקש באמת מהשם יתברך והאר עינינו בתורתך וניתן לו. וכן הספיד עליו תמרורים הרב הגאון וחסיד וכו' מוה"ר שמואל שינעווער בעל המחבר רמתים צופים, בהיותו מספידו בפניו אמר כי לא נקל להבין הכח שהיה לו בהתורה הקדושה, אשר לא ראה שום דבר בעולם רק בהתורה הקדושה... | “ |
– הקדמת רבי ברוך, בן המחבר, חידושי מהר"ם צבי | ||
בשנת ה'ת"ר[11] נאלץ רבי משה צבי לעזוב את סוקולוב לאחר שהולשן עליו על ידי מוסר והיה בכוונת המשטרה המקומית לפתוח נגדו בהליכי אישום[א], והוא עבר לכהן כרבה של שדליץ[12][13]. אך כפי הנראה רבי משה צבי עדיין שמר על קשר עם הקהילה בסוקולוב, משום שבספרו מודפסות דרשות שנשא בסוקולוב מהזמנים בהם כבר היה רבה של שדליץ[3].
שדליץ
בזמן מינויו של רבי משה צבי התנהל בשדליץ מאבק שליטה בין החסידים למתנגדים, שבא לידי ביטוי גם במחלוקות על זהות הרבנים, המגידים והחזנים בהן זכו המתנגדים לעליונות. מינויו של רבי משה צבי השתלב עם מגמת איוש מוקדי ההנהגה בידי המתנגדים[14]. מסופר שבפסח הראשון לבואו לשדליץ הורה בביתו לבשל קניידלאך ולהציגן על אדן חלון ביתו, כדי לפרסם שאכילת מצה שרויה אותה מחזיקים החסידים כאיסור מותרת לצורך עונג יום טוב[5].
בתחילת רבנותו הוא נרדף על ידי קבוצה מהחסידים בעיר. לפי המסופר, הדברים הגיעו לשיאם כשבמוצאי שבת כלשהו בזמן שרבי משה צבי ישב לסעודה שלישית, הושלך כלב אל תוך ביתו דרך החלון[15]. אמנם עם הזמן שוכנעו מתנגדי רבי משה צבי בצדקותו, והם חזרו בהם, קיבלו את מרותו ופעלו לפייסו[5][ב]. באופן כללי ובשונה מערים אחרות בפולין[16], מרות כלל הרבנים בשדליץ, בין חסידים ובין מתנגדים, הייתה מקובלת על כלל הציבור[16].
מלבד כהונתו של רבי משה צבי כרבה של שדליץ, הוא גם שימש כמגיד העיר ונהג לשאת דרשה בפני בני העיר מדי שבת[5]. הוא היה גם מוסר שיעור יומי לבחורי העיר הצעירים[5][17]. בשנותיו המאוחרות חלה בעיניו וכמעט שהתעוור, אך באופן מופתי המשיך לפסוק בשאלות שהובאו לפניו, ולמד כהרגלו מתוך הספרים, הוא הסביר שבענייני לימוד או פסיקה הוא רואה כרגיל. בזקנותו נחלש ופרש מהרבנות[5].
צאצאיו
לרבי משה צבי היו ארבעה בנים ושתי בנות[5], בהם:
- רבי אהרן, שימש כרב עיר באחת ממדינות האימפריה האוסטרו-הונגרית תחת שלטון פרנץ יוזף[18].
- רבי יוסף, שימש כרב העיר פילוב[5], מחסידי השרף מקוצק וגור[19].
- רבי דוד, שימש כרבה של רישאש[20] וכרבה הראשון (הידוע) של חורז'ל[21], נמנה בין הבולטים בחסידי השרף מקוצק[20] וחסיד גור[22].
מצאצאיו: רבי מרדכי מינקס מחבר הספרים מאמר מרדכי ותכלת מרדכי ודיין בביאליסטוק, בנו רבי דובער מחבר שו"ת ענף עץ אבות וספר נר מנרות, ורב הערים סוקולקה וז'יטומיר[6][23] והסופר ירחמיאל וינגרטן.
קישורים חיצוניים
- חידושי מהר"ם צבי, מהדורת ה'תרנ"א, באתר היברובוקס
- ספר יזכור לקהילת מאקאווא, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 32, עמוד דיגיטלי 36. ספר יזכור לקהילת מאקאווא, באתר אוצר החכמה (באידיש)
- יצחק כספי, ספר יזכור לקהילת סוקולוב פודלסקי, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 37, עמוד דיגיטלי 41. ספר יזכור לקהילת סוקולוב פודלסקי, באתר אוצר החכמה
- יצחק נחום וינטרוב, טיפן און געשטאלטן פון אמאליקן שעדלעץ, ספר יזכור לקהילת שדליץ, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 546, עמוד דיגיטלי 566. ספר יזכור לקהילת שדלץ, באתר אוצר החכמה (באידיש). תורגם בספר
אבות מספרים שדלץ
, התרגום זמין לקריאה באתר אוצר החכמה, ספר וזאת ליהודה, עמ' 97 - ר' משה צבי (הרש) וויינגרטן, באתר קהילת יוצאי שדליץ בישראל
- פרופיל, באתר Geni
לקריאה נוספת
- ירחמיאל וינגרטן, בתוך יאנוש קורצ'אק - היהודי המעונה, פרק 18 (חופה בבית העלמין), הוצאת ספרים ברונפמן, תל-אביב 1979
- ישראל אברהם גרינבוים, רבי משה (צבי) הערש וויינגארטען, חכמי פולין, עמוד קמט, ירושלים, ה'תשס"ט. חכמי פולין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- תולדות המחבר בהקדמת חידושי מהר"ם צבי, מהדורת ה'תשנ"ה, הוצאת מכון תפארת התורה
הרחבות
- ^ המוסר היה מדווח על המשתמטים מגיוס לצבא על אף שהוזהר על ידי רבי משה צבי להפסיק. לפי המסופר, חלה המוסר בפתאומיות וגופו הלך וכחש עד שכבר לא היה יכול להתעסק במסירה, ועם הזמן נודע כי בזמן מחלתו של המוסר עסק רבי משה צבי ביצירת גולם מחימר בצורת עוף, וככל שהגולם הלך וגדל כך החריפה מחלת המוסר. לאחר שהמוסר ראה את רבי משה צבי כאשם במחלתו הוא הלשין עליו[12].
- ^ כסמל לחרטה של רודפיו מסופר, כי בשנים שאחרי פטירתו של רבי משה צבי עמד חתן אחד מהמשתתפים בהשלכת הכלב לביתו של רבי משה צבי[15] להשתדך עם רבי ברוך - בנו של רבי משה צבי, וחמיו הפעיל את השפעתו להביא את השידוך לידי גמר, ובכך רצה לתקן את הפגיעה ברבי משה צבי[5].
הערות שוליים
- ^ תולדות המחבר בהקדמת חידושי מהר"ם צבי, מהדורת ה'תשנ"ה, הוצאת מכון תפארת התורה.
במקורות אחרים מובאים תאריכים יותר מוקדמים, אך בספרו מודפסות דרשות שנשא בשנים ה'תרט"ז וה'תרי"ט. - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 הקדמת בן המחבר, חידושי מהר"ם צבי, באתר היברובוקס
- ^ 3.0 3.1 3.2 תולדות המחבר בהקדמת חידושי מהר"ם צבי, מהדורת ה'תשנ"ה, הוצאת מכון תפארת התורה
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 כספי, עמודים 37-38
- ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 5.10 5.11 יצחק נחום וינטרוב, טיפן און געשטאלטן פון אמאליקן שעדלעץ, ספר יזכור לקהילת שדליץ, בספריית העיר ניו יורק
- ^ 6.0 6.1 6.2 חכמי פולין, עמוד קמט
- ^ הסכמות הרבנים, חידושי מהר"ם צבי, באתר היברובוקס
- ^ בספר היזכור לקהילת סוקולוב עמוד 38, כותב יצחק כספי על בניית אוהל בשנת ה'תרס"ד.
- ^ השנים לאחר המלחמה, באתר יוצאי קהילת שדליץ בישראל
- ^ הדרשה שנשא בעת התקבלותו לרבנות מאקוב, מודפסת בספרו חידושי מהר"ם צבי, עמוד 54 (במהדורת ה'תרנ"א)
- ^ כהונתו בשדליץ התחילה בשנת ה'ת"ר (הקדמת מדפיס מהר"ם צבי - מהדורת ה'תשנ"ה (מכון תפארת התורה)).
- ^ 12.0 12.1 וינטרוב, עמוד 547. כספי, עמוד 37
- ^ יצחק כספי בספר יזכור לקהילת סוקולוב עמוד 37, תולה את עזיבתו גם בריב שהתנהל נגדו בעיר על ידי חסידים קנאים.
- ^ קאמף צווישן חסידים און מתנגדים, יצחק כספי, ספר יזכור לקהילת שדליץ, בספריית העיר ניו יורק, עמודים 32-34. עמוד דיגיטלי 52. ספר יזכור לקהילת שדלץ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (באידיש)
- ^ 15.0 15.1 וינטרוב, עמוד 543
- ^ 16.0 16.1 שדליץ החרדית, הרב קלמן אליעזר פרנקל, ספר יזכור לקהילת שדליץ, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 296 עמוד דיגיטלי 316
- ^ בשער ספרו הוא מתואר כראש ישיבה בשדליץ. יצויין שבאותן השנים לא הייתה בשדליץ ישיבה של ממש, אלא בעיקר לימוד של בחורי העיר עם הרב. (יעקב ראם, תולדות העיר שדליץ, וזאת ליהודה, עמ' 91, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום))
- ^ ירחמיאל וינגרטן, פרק 18
- ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, עמ' 494, סעיף 63, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 20.0 20.1 יהודה אריה לייב לוין, הגאון רבי דוד אב"ד חארזיל, בית קוצק, עמ' קט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ פנקס הקהילות חלק רביעי, כרך רביעי, עמודים 226-229 (לקריאה)
- ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, עמ' 492, סעיף 36, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי דובער היה נוהג לציין בחתימותיו ובספריו את ייחוסו לרבי משה צבי. (ספר יזכור לקהילת ביאליסטוק, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 195, עמוד דיגיטלי 235. פנקס ביאליסטאק, באתר אוצר החכמה (באידיש))