רבי יצחק ברנשטיין
 | |
| לידה | טבת ה'תרצ"ו |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בחשוון ה'תשע"ה (בגיל 78) |
| מקום פעילות | כפר חסידים, רכסים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת כנסת חזקיהו |
| תפקידים נוספים | מרבני היישוב רכסים |
| רבותיו | רבי נח שימנוביץ, רבי אליהו אליעזר מישקובסקי ורבי אליהו לופיאן |
| בת זוג | עדינה (מישקובסקי) |
| אב | רבי חיים |
| אם | חיה שרה מלכה (מייזל) |
רבי יצחק ברנשטיין (טבת ה'תרצ"ו - כ"ט בחשוון ה'תשע"ה) היה ראש ישיבה וראש כולל בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, ומרבני היישוב רכסים.
ביוגרפיה
רבי יצחק נולד בשנת ה'תרצ"ו (1936) לרבי חיים ולחיה שרה מלכה לבית מייזל, וגדל בשכונת כרם אברהם בירושלים. אביו היה מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין,[1] ואחיו של רבי משה ברנשטיין, ראש ישיבת קמניץ.
בצעירותו למד בישיבת כפר הרא"ה ולאחר פרק זמן עבר ללמוד בישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב ולאחר מכן בכפר חסידים. שם היה מקורב לראש הישיבה רבי נח שימנוביץ ולמשגיח רבי אליהו לופיאן, ולמד בחברותא עם הרב אליעזר דינר. נשא את עדינה, בת הרב שלמה מישקובסקי, ואחייניתו של ראש הישיבה רבי אליהו אליעזר מישקובסקי. לאחר נישואיו המשיך בלימודיו בישיבה כתלמיד מן המנין, וכעבור זמן קצר, באלול ה'תשכ"ד, מונה לר"מ ומסר בה שיעור יומי במשך חמישים שנה עד לפטירתו[2]. בהמשך מונה לכהן גם כראש הכולל בישיבה.
בשנת ה'תשמ"א, לאחר פטירת דודו הרב מישקובסקי מונה לכהן כראש הישיבה לצד רבי דוד יצחק מן, והתחיל למסור שיעור כללי בהיכל הישיבה.
זכה להערכתו של רבי אלעזר מנחם שך שהתבטא עליו "יש לנו חייל נאמן בצפון".[3]
בסוף ימיו נחלש מאד, ובראש השנה ה'תשע"ה, כאשר התפלל כשליח ציבור, גברה חולשתו ונפל למשכב ממנו לא הבריא. בעצרת תפילה שנערכה בישיבה לרפואתו נוסף לו השם יחיאל, אך בכ"ט בחשוון נפטר ונטמן בבית העלמין בכפר חסידים, לצד מורו ורבו רבי נח שימנוביץ.[4]
אשתו עדינה כיהנה כמנהלת בית יעקב ברכסים עשרות שנים. חתנו הרב דוד שטרן, ממשיך את דרכו כר"מ בישיבה.
שליח ציבור
רבי יצחק ניחן בקול ערב ובחוש מוזיקלי מפותח. בהיותו בחור בן 17, ביקש ממנו המשגיח רבי אליהו לופיאן לשמש בישיבה כשליח ציבור (בעל תפילה בעגה הישיבתית) בימים הנוראים, זאת למרות המעלות הנדרשות משליח ציבור בהלכה, באומרו כי "יראת השמים של הנער הזה עולה על שאר המעלות הנדרשות לבעל תפילה"[5].
"כאשר ר' יצחק היה אומר 'אבינו מלכנו' הרגישו מה זה אבינו מלכנו. כשזעק 'אבינו' הרגישו ממש כך, כיצד אנו בנים של הקב"ה והוא אבינו. וכשהיה צועק 'מלכנו', הרגישו ממש כיצד אנו עבדיו והוא מלכנו. ממש פחד אלוקים, איזה פחד להיות בתפילות שלו… עשרות בשנים! מי לא זוכר ומי לא מתרגש מהזיכרון הזה".
— מתוך ההספד של מחותנו רבי יעקב אדלשטיין[6]
רבי יצחק המשיך בתפקיד זה עד שנתו האחרונה, והיה 'בעל התפילה' העיקרי בראש השנה ויום הכיפורים, וכן בימים טובים ותפילות מוסף חגיגיות. נוסח תפילתו הייחודי שהיה משולב בקטעי שירה וחזנות הבוקעים מעומק הלב, קנה שביתה בין בוגרי הישיבה והמתפללים במשך השנים, ומשך אליו ציבור גדול מרכסים ומחוצה לה להתפלל במחיצתו.
לאחר פטירתו הופק תקליטור בשם "ויעתר יצחק", ובו הקלטות מתפילתו ושירתו.[7]
משפחתו
- גיסו הרב חזקיהו מישקובסקי, משגיח ישיבת ארחות תורה ומגיד מישרים.
- בנו הרב חזקיהו יוסף, רב בית הכנסת סוכת שלום בשכונת גאולה וראש כולל תפארת יצחק.
- בנו הרב אליהו, ר"מ בישיבת עטרת יוסף בבני ברק.
- חתנו הרב דוד שטרן, ר"מ בישיבת כנסת חזקיהו.
- חתנו הרב ברוך אדלשטיין, בן רבי יעקב אדלשטיין.
הערות שוליים
- ↑ בנימין מפתח תקווה, הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל, באתר תולדות ושורשים, 22 בנובמבר 2014
- ↑ היום פנה, אוצר הספרים "אוהל חנה" שעל יד ישיבת כנסת חזקיהו, תשע"ה
- ↑ משה ויסברג, שירת חייו של רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 26 בנובמבר 2014
- ↑ ישראל כהן, אבל ברכסים: הגאון הרב יצחק ברנשטיין זצ"ל, באתר כיכר השבת, 22 בנובמבר 2014
- ↑ חוברת זיכרון "היום פנה" הוצאת אוצר הספרים של כנסת חזקייהו אהל חנה עמ' 317
- ↑ היום פנה, כפר חסידים: אוצר הספרים "אוהל חנה" שעל ידי ישיבת כנסת חזקיהו, תשע"ה, עמ' 17
- ↑ לבוגרי ישיבת כנסת חזקיהו, באתר רשות הרבים, 29 בנובמבר 2022
