רבי יהודה בן שימול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן שימול יושב במרכז, לצידו מצד ימין - רבי יחיא נזרי, ומצד שמאל רבי יהודה אזנקוט.

הרב יהודה בן שימול (סביב ה'תר"ך, 1860 - ט"ו בחשוון ה'תרח"ץ, 1937) היה רב-מחנך, פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של טנג'יר שבמרוקו הספרדית בראשית המאה העשרים.

קורותיו

נולד לאברהם. גדל בטנג'יר, והיה תלמידו של רבי מרדכי בן ג'ו. לא יאוחר משנת ה'תר"ס, התמנה לסופר בית הדין.[1] בשנים האחרונות לכהונת רבו, עזר לו בעריכת פסקי הדין.[2] לאחר פטירת רבו, בשנת תרע"ז, התמנה לאב בית הדין ורבה של העיר טנג'יר עד לפטירתו. חבירו לדיינות היה רבי יהודה אזנקוט, ובשנת תרפ"ו הצטרף רבי יעקב משה טולידאנו לדיינות, לזמן קצר. בשנת תר"ץ הצטרף אליהם רבי יחיא נזרי.[3] התכתב בהלכה עם חכמי מרוקו, כדוגמת רבי רפאל אנקאווא,[4] רבי דוד צבאח,[5] רבי יוסף משאש,[6] ועוד.

נכון לשנת תרע"ד, לימד מידי בוקר מקרא, גמרא והלכה בישיבת 'אצאייג' בעיר.[7] ראה בחיוב את המודרניזציה במערכת החינוך שבעירו.[8] כמו כן התרים למען הדפסת ספרי חכמי המערב.[9]

נפטר בטנג'יר, בט"ו חשוון תרח"ץ.[10] לאחר פטירתו כיהן אחריו רבי יהודה אזנקוט.

חיבוריו

  • פסקי דין - בכתב יד באוסף פרטי.
  • לקוטי חידושים - בכתב יד באוסף פרטי.[11]

הערות שוליים

  1. ^ ראו שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו סו"ס יח.
  2. ^ ראו: תועפות רא"ם סימן מח.
  3. ^ ראו: הקדמה לספר וייקץ שלמה [אזאגורי] עמ' 25.
  4. ^ ראו: תועפות רא"ם סימן קלא.
  5. ^ שושנים לדוד דיני הגט סימן כד.
  6. ^ ראו למשל: אוצר המכתבים ח"ב סי' תשכ, תשכז.
  7. ^ ראו: עיתון המודיע 1 במאי 1914.
  8. ^ ראו: לסקר, כי"ח עמ' 530-531.
  9. ^ ראו למשל ב'שמות המחזיקים' בשו"ת יש מאין ח"ב לרבי אליהו ילוז.
  10. ^ ראו: מלכי רבנן חלק ב בערכו (נדפס בתוך: תקנות חכמי מכנאס חלק ב).
  11. ^ ראו באתר המכירות בידספריט.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודה בן שימול40320611