רבי וידאל הצרפתי (הצוף דבש)
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
| לידה |
1540 ה'ש' פאס |
|---|---|
| פטירה |
1619 (בגיל 79 בערך) ה'ש"פ פאס, |
| מקום קבורה | פאס |
| מקום פעילות | פאס |
| כינוי | מורה צדק בפאס, "אל סיניור". |
| תחומי עיסוק | פרשנות על התורה, הלכה. |
| חיבוריו | פירוש על המגילות, צוף דבש - דרושים על התורה, השגות על הרא"ם, אמרי יושר על מדרש רבה, דרך הקודש, על הספרא, פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא. |
| תפקידים נוספים | |
| מורה צדק | |
רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש', 1540 - ה'ש"פ[1], 1619) היה מורה צדק ואב בית דין בעיר פאס[2], ראש ישיבה בעיר ומחבר ספרים רבים[3]. נקרא גם בתואר "סיניור"[3].
תולדות חייו
נולד לרבי יצחק הצרפתי, דיין ומורה צדק בפאס, נכדו של רבי וידאל הראשון, מגולי ספרד. מצאצאי רבנו תם, רש"י ודוד המלך[4]. (רבי וידאל הוא הראשון מבין בני משפחתו שידוע לנו שנולד בפאס[3]).
למד תורה מאביו רבי יצחק[5] ומרבי אברהם עוזיאל[6].
בשנת ה'ש"ן (לערך), נתמנה לדיין בבית הדין הרבני, ובהמשך נתמנה לאב בית הדין, בתפקיד זה כיהן כשלושים שנה עד לפטירתו.[7] לצדו כיהן רבי אהרן אבן חיים עד שעלה לארץ ישראל[8].
רבי וידאל נשא ונתן עם חכמי עירו בהם הרבנים: אהרן אבן חיים, שאול סירירו, (מחבר הספר "דרושי מהרש"ש"), יהודה עוזיאל השני, (מחבר הספר "בית העוזיאלי"), רבי סעדיה בן ריבוח, רבי שמואל אבן דנאן, רבי יחיא בירדוגו[9], רבי יצחק אבן צור. נמצאו מסמכי פסק ותקנות, בין השנים ה'שנ"ב ה'שע"ז עליהם חתום רבי וידאל[10][7].
בנוסף רבי וידאל כיהן בראשות ישיבת "תלמוד תורה" שהייתה בעליית בית הכנסת "תלמוד תורה" בעיר, וכן שימש כשליח ציבור קבוע בבית הכנסת.
בנו, הוא רבי יצחק הצרפתי השני, מילא את מקומו כראש בית הדין, כמו כן נתמנה לראשות הישיבה בעיר, וכן קיבל את תפקיד ה'נגידות' על היהודים[11].
לא נשתמרו פסיקות רבות ממנו, מעט מהם נשתמרו בתוך ספריו. אחת מפסיקות אלו היא הכרעתו במחלוקת הראשונים אודות מניין חוטי התכלת בציצית. רבי וידאל מכריע כדעת הראב"ד שיש לצבוע בתכלת חוט אחד שלם מחוטי הציצית. נציין שהכרעה זו לא הייתה הכרעה למעשה בזמנו של רבי וידאל, אלא פסיקה תאורטית בלבד[12].
בספר "מלכי רבנן" לרבי יוסף בן נאים מובא אודותיו[13], שבחודש ניסן שנת ה'שע"ג הייתה שנת בצורת גדולה, ויבשו כל התבואות ועצי השדה. גזרו תענית גשמים על הציבור בכ"ז בניסן והמשיכו אף בראש חודש אייר, שלא כדעת חכמים[14], ואמרו תפלת "כל נדרי" שלוש פעמים, והורידו לפני התיבה את רבי וידאל הצרפתי, ודרש בציבור וכלשון הספר: ”והיה בעור בשרם בהרות”, מרוב החרדה. ועוד המשיך לדרוש להם במשלים שונים עד שגעו ובכו כל העם. והניח אפר על ראשו ועל ספר התורה, ונכנע לב הציבור לאביהם שבשמיים, ובסוף ירדו להם גשמים ברצון.
חכמי דורו העידו על תורתו:
החיד"א[15]: ”ודבריו צריכים עיון ועומק רב” ועוד העיד[16]:”כל שוגה בו יחכם, ויאמר כלך אצל יפות והרוצה ליהנות יהנה בהתיישב דעתו לעיין בו במתון כדרך שמעיין בדברי רש"י ז"ל"”.
נכדו רבי אהרן הצרפתי[17] שכתב: ”כי הרב המחבר זצוק"ל לא הלך בגדולות ובדרשות כשאר דרשני התורה, כי אם כוונת חיבורו לפשט הפסוק וליישב שום (דבר) קושי ודוחק שיש בכתוב והלך בדרך הצדק והיושר של רש"י וראב"ע, שכוונתם ליישב פשט הפסוק דבר המתיישב לפי פשוטו של מקרא דבר דבור על אופניו”
רבי אהרן הצרפתי:[5] ”והראה עוז כח עוצם פלפולו שקיל וטרי (נושא ונותן) בסוגיא דשמעתתא בפלפול רש"י ותוספות בכל ברייתא שהובאה בתלמוד...”
שושלת משפחתו והיוחסין
המשפחה:[18]
- הלל הזקן הידוע מצאצאי שפטיה בן אביטל אשת דוד המלך
- נכדו רבן גמליאל הזקן
- נינו רבי יוחנן הסנדלר
- בנו יהושע
- בנו אליקים
- בנו יוחנן
- נכדו, נחמן
- בנו רבי יוסי מחבר הספר "לולאות השיר"
- בנו אלעזר בן ינאי
- בנו אביי
- בנו רבי יוחנן
- בנו רבי מניומי גאון
- צאצאו רבי יוסי בקונסטאנטינא
- בנו רבי אברהם
- בנו רבי אהרן הרופא
- בנו הרב אליקים
- נכדו רבי שלמה
- בנו רבי יצחק צרפתי
- רש"י
- נכדו רבנו תם נכדו
- רבי יצחק הצרפתי ידוע כנין ונכד לרבנו תם.[19]
- בנו רבי וידאל הראשון מגולי ספרד שנדד למרוקו
- בנו רבי יצחק הצרפתי (הראשון)
- בנו הוא רבי וידאל השני ה'צוף דבש' (עליו נכתב הערך)
- בנו רבי יצחק הצרפתי
- בנו רבי וידאל השלישי
- בנו השני רבי יוסף הצרפתי
- רבי אליהו הצרפתי (בנו של רבי יוסף)
- רבי ישראל יעקב בנו של רבי אליהו
- רבי רפאל מנחם בן אחר של רבי אליהו
- מיוצאי חלציהם רבי וידאל הצרפתי הרביעי (התקנ"ז - התרט"ז)
- בנו רבי אבנר ישראל הצרפתי (תקפ"ו - ה'תרמ"ד)
- רבי רפאל הצרפתי (ה'תרל"א - התשט"ז)- ראב"ד באוג'דא
- רבי וידאל הצרפתי החמישי (ה'תרס"ב - ה'תרפ"א)[20][21]
חיבוריו
- פירוש על המגילות- בהם נמצא בכתב יד רק על מגילת איכה
- צוף דבש - דרושים על התורה, הודפסו יחד עם שלושת ספריו: 'מגילת סתרים' - על מגילת אסתר, 'אוצר נחמד' על ספר תהלים, 'הצעת רות' על מגילת רות.[22]
- השגות על הרא"ם
- אמרי יושר - פירוש על מדרש רבה
- דרך הקודש - פירוש על הספרא, נדפס על ידי חברת דובב שפתי ישנים בהוסיאטין, תרס"ח.
- פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא
לקריאה נוספת
- נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962, מלכי רבנן, באתר היברובוקס
- ספר פאס וחכמיה חלקים א' - ב'
- הקדמת יוסף בנימין צרפתי לספר 'דרך הקודש' הודפס יחד עם הספר 'קרבן אהרן' לרבי אהרן אבן חיים, חברו לדיינות.
קישורים חיצוניים
- קהילת פאס ומשפחת הצרפתי
- רבי וידאל הצרפתי באתר g
- רב וידאל הצרפתי
- להשקפת עולמו של רבי וידאל הצרפתי השני
הערות שוליים
- ↑ לפי יוסף בנימין צרפתי בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש' עמוד 49, יתכן שנפטר בשנת ה'שע"ט
- ↑ החיד"א, 'שם הגדולים' בערכו, וראו בספר "אדרת אליהו" לרבי אליהו הצרפתי, הוצאת 'אהבת שלום' עמוד 16.
- ^ 3.0 3.1 3.2 ראו: נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962, מלכי רבנן, באתר היברובוקס.
- ↑ ראו הקדמה לספרו "צוף דבש", ספר "מלכי רבנן" (נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962, מלכי רבנן, באתר היברובוקס) וערך משפחת צרפתי
- ^ 5.0 5.1 רבי אהרן הצרפתי, בהקדמתו לספר "צוף דבש", אמשטרדם ה'תע"ח
- ↑ כיהן כדיין בעיר יחד עם אביו של רבי וידאל.
- ^ 7.0 7.1 ראו בהקדמה לספר קרבן אהרן ודרך הקודש, עמוד 41, מאת יוסף בנימין צרפתי.
- ↑ ראו כאן.
- ↑ לימים נתמנה לרבה של תטואן בשנת ה'שס"ט.
- ↑ פסקי הדין הודפסו בספר 'כרם חמר' לרבי אברהם אנקווא.
- ↑ ראו כאן.
- ↑ צוף דבש, סוף פרשת שלח לך, עמוד ר"ה במהדורה החדשה.
- ↑ צוטט מהספר 'דברי הימים' לרבי שמואל אבן דנאן.
- ↑ לפי המשנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה י' אסור לגזור לכתחילה תענית על הציבור בראשי חודשים ובשאר מועדות.
- ↑ 'שם הגדולים' בערך 'רבנו וידאל הצרפתי השני'
- ↑ 'חומת אנך', וישב, אות ט', וכן ראו מלכי רבנן (דף כ"א ע"ד)
- ↑ בהקדמתו לספרו 'צוף דבש' (אמשטרדם ה'תע"ח)
- ↑ שושלת זו הובאה במילואה בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' ו'דרך הקודש' מכון בני יששכר, ירושלים. עמוד 39 מאת יוסף בנימין צרפתי.
- ↑ ראו בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' ו'דרך הקודש' על תורת כהנים עמוד 39, מכון בני יששכר, ירושלים.
- ↑ רובם הגדול של הרבנים המוזכרים החל מרבי וידאל הראשון, כיהנו כראשי אבות בתי הדין בפאס.
- ↑ ישנם עוד הרבה חכמים, אך כדי שלא להכביד, לא נוספו רבנים נוספים.
- ↑ הקדמת יוסף בנימין הצרפתי לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש', עמוד 43
| רבני משפחת צרפתי | |
|---|---|
|
וידאל_הצרפתי_(הצוף_דבש)23812072Q55651276