רבי זלמן שטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זלמן שטן
מקום פעילות מיינץ, אופנהיים
פטירה 1436
ה'קצ"ו
אופנהיים
תחומי עיסוק גמרא
השתייכות ראשוני אשכנז
רבותיו מהרי"ל
תלמידיו ר' נתן אפשטיין

ר' זלמן[1] שָׂטָן (נכתב בטעות לעיתים שטיין[2], נפטר קצ"ו, 1436[3]) היה רב וראש ישיבה שפעל במיינץ ובאופנהיים, מהתלמידים הקרובים ביותר למהרי"ל. רבים מרבני יהדות גרמניה בדורו היו תלמידיו.

ביוגרפיה

שטן הוא אחד משמות המשפחה הקדומים ביותר ביהדות אשכנז, והוא מובא כדוגמה לשם משפחה שיש לדון אם לכתבו בגט, בסדר הגט של ר' יעקב מרגליות[4]. מקור השם בתרגום לעברית של השם הגרמני Teufel שמשמעותו "שטן". בחלק מהתעודות ר' זלמן מכונה בלועזית "דופל" או דאופל"[5].

דבר לא ידוע כיום על ראשית חייו של ר' זלמן או על בית אביו. במסמכי העיר מיינץ הוא מוזכר החל משנת קע"י (1410). בשנת קע"ד (1414) הוא היה נשוי מוכתר בתואר "חבר" השמור לתלמידי חכמים ברמה יוצאת דופן. בשנת קע"ח (1418) הוא עדיין מכונה "חבר" ובשנת קפ"א (1421)[6] הוא עזב את מיינץ. הוא היה אמיד ביחס לשאר היהודים והתפרנס כנראה מהלוואה בריבית. כמו כן הוא גבה שכרי לימוד מתלמידיו לכיסוי ההוצאות השוטפות של אחזקת הישיבה. ממיינץ הוא עבר לאופנהיים ואחרי פטירת המהרי"ל כנראה שהוכתר בתואר "מורנו"- התואר הגבוה ביותר שניתן לת"ח באשכנז בימים ההם וכך מכנה אותו תלמידו ר' זלמן משוטיגוורא.

במיינץ הוא החזיק ישיבה זעירה בה לימד את צעירי התלמידים המיועדים להיכנס לישיבת המהרי"ל ברמה המתאימה להם. בשו"ת מהרי"ל ישנו תיאור של השיעור הניתן לתלמידים בביתו: ”הנה ישנו מיושב פה בחור חשוב אחד מחבירי ושמו הח"ר זלמן שטן, ויש לו בחורים תלמידים וחבירים בביתו אוכלי שלחנו בשכר ומהם ד' יניקים פחותים מעשרים, ומגיד להם הפשט וקצת משא ומתן כאשר יוכלו שאת... ויהי הלילה... כמו ב' שעות בלילה נתקבצו ד' התלמידים לשמוע קשיות מפי רבן הנזכר.” (שו"ת מהרי"ל סימן צו.)

לדעת מרדכי ברויאר[7] הכוונה היא שהוא העביר לתלמידיו שיעור על דרך שיטת הפלפול, אך אחרים העירו[8] שאין זה משמע מהכתוב אלא שהוא העיר את לב התלמידים לקושיות הפשוטות העולות מהסוגיה (כמו שיטת בעלי התוספות).

תיעודים מחייו יש לנו מתלמידו ר' זלמן משוטיגוורא, שר' זלמן שטן ערך את חופתו וקידושיו באופנהיים. ר' זלמן משוטיגוורא היה מקורב אליו וכנראה עבר לאופנהיים בעקבותיו[9] והוא כתב מספר אנקדוטות מחייו של ר' זלמן: למשל, הוא מספר כי בניגוד למנהג הנפוץ בגרמניה להתחיל את מנהגי האבילות של ספירת העומר בראש חודש אייר, המהרי"ל החמיר על תלמידיו להתחילם כבר מפסח. ר' זלמן, שלא הסכים עם חומרא זו נהג להתגלח בביתו בהנחה שמהרי"ל לא ישים לכך לב[10]. בנוסף מסופר כי ר' זלמן ניסה להתווכח עם המהרי"ל אודות מקורה של חומרא שהמהרי"ל הנהיג בהלכות מצות אך "לא נתברר הדין...[11]". ר' זלמן היה אחד התלמידים הקרובים למהרי"ל ושימש אותו. למשל מסופר כי ר' זלמן יצא לקניות עם המהרי"ל ולמד כיצד המהרי"ל בוחר כלי כשר לפסח שצלילותו מעידה עליו שעדיין של השתמשו בו. כמו כן, ר' זלמן שימש כחזן ובהוראת מהרי"ל הוא התעטף בטלית מהודרת מצמר גפן[12]. פעם הוא אף ביקש מהמהרי"ל שיגלה את הכוונות הקבליות לקטע מסוים בתפילת ראש השנה אך המהרי"ל לא רצה לגלות לו[13]. כמו כן הוא השתתף בחתונת ר' שמעון ס"ל בן המהרי"ל שנערכה בשבת בפרנקפורט. המהרי"ל כינה אותו "בחור חשוב אחד מחבריי". היה קרוב משפחתו של ר' נתן אפשטיין[14].

תלמידיו

  • ר' נתן אפשטיין, רבה של פרנקפורט.
  • ר' זלמן משוטיגוורא, מחבר הספר "מנהגי מהרי"ל".
  • ר' מנחם מאן בכרך, רבה של וורמס.
  • ר' ווייביש, רבה של קלן.
  • ר' שמעון כ"ץ, רבה של פרנקפורט.

לקריאה נוספת

  • ישראל יובל, חכמים בדורם, הוצאת מאגנס עמ' 115- 122.
  • מבוא לספרי מהרי"ל, מכון ירושלים, עמ' 205- 207.

הערות שוליים

  1. לא ידוע מה היה שמו העברי.
  2. כך שמו באוצר הגדולים אלופי יעקב שחיבר הרב נפתלי יעקב הכהן, מקור הטעות בכך שהיו מוסיפים גרשיים לשמות משפחה והם נדמו כשני יו"ד. בגרמנית לעיתים אייתו את שמו Shotten, כמו שמו של ר' שמואל שאטין, זו ג"כ טעות.
  3. מבוא לספרי מהרי"ל, עמ' 207.
  4. סדר הגט למהר"י מרגלית עמ' רעד.
  5. יובל, חכמים בדורם עמ' 115.
  6. לדעת ישראל יובל ייתכן שהוא עזב את העיר כבר בשנת 1418 אך ב"מבוא לספרי מהרי"ל" עמ' 207 הוכיחו כי יצא ממינץ אחרי קיץ 1421.
  7. מרדכי ברויאר, אוהלי תורה, ירושלים, תשס"ד עמ' 193.
  8. מבוא לספרי מהרי"ל עמ' 76.
  9. מבוא לספרי מהרי"ל, עמ' 379. יש לציין כי הוא עבר בשנת קצ"ה אך לא הספיק להסתופף באופנהיים בצל רבו זמן רב כי הוא נפטר שנה לאחר מכן בשנת קצ"ו.
  10. מנהגי מהרי"ל הלכות הימים שבין פסח לשבועות.
  11. מנהגי מהרי"ל הלכות אפיית המצות.
  12. חידושי ר' זליקמן מבינגא עמ' כה.
  13. מנהגי מהרי"ל הלכות ראש השנה.
  14. שו"ת מהרי"ל סימן צו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זלמן שטן41069285Q134485960