רבי זלמן יקותיאל פוזן
לידה |
ת"פ - תפ"ה לערך גרמניה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
ה' באדר תקנ"ג פרנקפורט, גרמניה | ||||
מדינה | גרמניה | ||||
למד ב | ישיבת פרנקפורט | ||||
מקום פעילות | אופנבך על המיין, פרידברג | ||||
תחומי עיסוק | רב, אב בית דין | ||||
רבותיו | רבי יעקב פופרש, רבי יעקב יהושע פלק, רבי אברהם אביש מפרנקפורט | ||||
בני דורו | רבי יעקב נאומבורג | ||||
אב | רבי נפתלי הירץ מפוזנא | ||||
אם | חנה | ||||
צאצאים | רבי יעקב פוזן | ||||
חותן | רבי יעקב משה וירמש | ||||
| |||||
|
רבי זלמן יקותיאל פוזן (נכתב גם פוזנא; נפטר ה' באדר תקנ"ג) היה רבם של אופנבך על המיין ופרידברג (אנ') שבמדינת הסן בגרמניה.
ביוגרפיה
נולד בגרמניה בין השנים ת"פ - תפ"ה לרבי נפתלי הירץ מפוזנא ולחנה. אביו רבי נפתלי הירץ מפוזנא שבפולין, הוציא לאור את הספר שערי תשובה לרבינו יונה גירונדי, ובהקדמה מתאר מקצת קורותיו. נפטר לפני שנת תק"ז, ואמו חנה נפטרה בשנת תק"ד. הוריו באו מפוזנא שבפולין לפרנקפורט על המיין שבגרמניה ואחר כך עברו לאופנבך על המיין הסמוכה. שניהם קבורים בפרנקפורט על המיין. רבי נפתלי הירץ היה בנו של רבי יעקב מפוזנא, אבי משפחת פוזן, שנהרג על קידוש השם בשנת תע"ג[1].
בצעירותו למד בפרנקפורט אצל רבי יעקב פופרש בעל השב יעקב ואצל רבי יעקב יהושע פלק בעל הפני יהושע.
בשנת תקי"א נשא את ליפט, בתו של רבי יעקב משה וירמש[2].
בשנת תקכ"ד, התמנה לכהן כרב ואב"ד אופנבך על המיין, תפקיד בו כיהן עד לשנת תקל"ט[1].
היה מקורב לרבי אברהם אביש מפרנקפורט והיה ממעריציו הגדולים, ולאחר פטירתו בשנת תקכ"ט, מסר עליו הספד במשך ארבע שעות רצופות[3].
בשנת תקל"ט, התמנה לכהן כרב ואב"ד פרידברג[4].
משפחתו
- גיסו, רבי יעקב נאומבורג, מחבר הספר נחלת יעקב על מסכתות קטנות. רבי זלמן יקותיאל נמנה בין כותבי ההסכמות לספרו[5].
- בנו, רבי יעקב פוזן (כ"ט בכסלו תקל"ב - ח' בניסן תר"ט), הדיין של פרנקפורט דמיין בתקופת ההפלאה ובנו רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), ורב בית המדרש של הקלויז בעיר. בשנת תק"ס נשא את ברענדל בתו של רבי אליעזר בון (נפטרה בי"ט בתשרי תק"פ).
- חתנו, רבי מרדכי ווצלר, רבה של גודנסברג שבמדינת הסן בגרמניה.
- בנו, רבי אליעזר פוזן, דיין קהילת עדת ישורון בפרנקפורט. חתן גיסו רבי מרדכי ווצלר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 4, גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נפטר בכ"א בתשרי תקס"ז, היה ידידו של רבי נתן מאז ראש ישיבת פרנקפורט, וחותנו של רבי יעקב נאומבורג.
- ↑ ספר אהל אברהם, אות י"ד.
- ↑ כתב הרבנות מקהילת פרידברג נדפס בקובץ כרם שלמה, קובץ קי"ג, טבת תשמ"ט.
- ↑ רבי יעקב נאומבורג, נחלת יעקב, פיורדא תקנ"ג, באתר היברובוקס.