רבי דוד פרנקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד פרנקל
לידה 1707
תס"ז
פטירה 13 ביוני 1762 (בגיל 55 בערך)
כ"ב בסיון תקכ"ב
חיבוריו פירוש קרבן העדה ושיירי קרבן לתלמוד ירושלמי
רבה של דסאו
17371743
(כ־6 שנים)
רבה של ברלין
17431762
(כ־19 שנים)

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (ה'תס"ז, 1707 - כ"ב בסיוון ה'תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-ה'תק"ג 1743 ועד מותו. חיבר את הפירוש קרבן העדה ושיירי קרבן על התלמוד הירושלמי.

ביוגרפיה

נולד בברלין, לרב נפתלי הירש מירל'ס, רבה של העיר[1]. למד אצל רבי יעקב פופרש ורבי יחיאל מיכל חסיד. נישא לבתו של ר' ליב הלברשטט מעשירי המבורג ובתחילה סחר בתכשיטים. החל מ-ה'תצ"ז 1737 היה רבה של הקהילה בדסאו, וכמקובל בימים ההם החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים. במסגרת זו לימד גם את משה מנדלסון בצעירותו. השפעתו על מנדלסון הייתה רבה, ובשנת תק"ג (1743) כאשר עבר לכהן כרב ואב"ד העיר ברלין עבר לשם מנדלסון בעקבותיו.

בתחומי התעניינותו פרץ הרב פרנקל לתחומים תורניים שלא היה נהוג לעסוק בהם[דרוש מקור] עד אז ביהדות אשכנז בכלל וביהדות גרמניה בפרט, והם לימוד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם וכן לימוד התלמוד הירושלמי. הוא היה מעורב בהדפסתו של המורה נבוכים ביסניץ ב-ה'תק"ב 1742,[2] לאחר כמאתיים שנה שבהן לא הודפס הספר, ואף העניק הסכמה להדפסה זו.[דרוש מקור] בעידודו החל גם מנדלסון הצעיר ללמוד את מורה נבוכים, אך בניגוד לרב פרנקל, מנדלסון בחר לעסוק בעקבות כך בפילוסופיה. הרב פרנקל גם פעל יחד עם אחיו רבי שלמה[3] להדפסת מהדורה חדשה של ספר משנה תורה של הרמב"ם שיצאה לאור בין השנים 17391741 (תצ"טתק"א).

בשנת ה'תק"ג נתמנה לרב בברלין אחר עזיבתו של רבי יעקב יהושע פלק בעל פני יהושע את הרבנות. בתקופת כהונתו נקבעה תקנה שקהילת פרנקפורט על האודר תהיה מאוחדת עם רבנות ברלין[4] שם הקים את "בית המדרש ברחוב היידרויטר", בית מדרש בו למדו גפ"ת שנותר על עמדו במשך כמאתים שנה, למרות השינויים בקהילת ברלין ופתיחת בית המדרש לרבנים בברלין. בית מדרש זה משך אליו למדנים מרחבי גרמניה ורבים מלומדיו היו לרבני קהילות בגרמניה (בתקופות שונות למדו בו רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי אביעזרי זליג אוירבך, רבי שלמה קרליבך, רבי יוסף קרליבך).

רבי דוד היה הרב האשכנזי הראשון במרכז אירופה שתועד כנושא דרשה בשפת המדינה ולא ביידיש, כשמסר בשבת כ"ח בכסלו ה'תקי"ח (10 בדצמבר 1757) נאום הודיה בבית-הכנסת אודות הניצחון הפרוסי בקרב לוֹיתֶן, חמישה ימים קודם.[5] נאום בלשון המדוברת רווח כמובן בקהילות ספרדיות רבות ואף אצל אשכנזים שחיו בסמיכות אליהן, כבאיטליה, אך היה כמעט חסר תקדים באזורים האשכנזיים האוטוכטוניים. רק ב-1808 החל יוסף וולף לדרוש בקביעות בגרמנית בדסאו, ולאחר מכן נוהג זה אומץ על ידי ראשוני הרפורמים קובע על ידי ישראל יעקבסון והתפשט משם ליתר מרכז אירופה.

גיסו, בעל אחותו, הוא רבי חיים יונה תאומים, מחבר "קונטרס ר' חיים יונה". בנו רבי יואל, נישא לאיידל, בתו של בן דודו רבי יצחק יוסף תאומים.

כתביו

הרב פרנקל נמנה עם קבוצה של תלמידי חכמים אשכנזיים שחיברו פירוש רציף לתלמוד הירושלמי, שברוב קהילות ישראל כלל לא עסקו בו ולא למדו אותו אלא כמקור צדדי ומשני לעומת התלמוד הבבלי. פירושו "קרבן העדה" נדפס בשלושה חלקים: כרך א - פירוש לסדר מועד (דסאו תק"ג, 1743); כרך ב - פירוש לסדר נשים (ברלין תקי"ז, 1757); כרך ג - פירוש לכמה מסכתות מסדר נזיקין (ברלין תק"ך, 1760). לסדר זרעים ולמסכת נידה וכן לחלק הבבות של סדר נזיקין לא נתחבר פירוש. לצד הפירוש השוטף, המקביל לפירוש רש"י על התלמוד הבבלי, נדפסו גם חידושים ותוספות שלו המקבילים לתוספות, תחת השם "שיירי קרבן". באותה תקופה חיבר רבי משה מרגלית פירוש נוסף לירושלמי בשם "פני משה". שני הפירושים הללו נדפסו יחד במהדורת וילנא של הירושלמי, ולפיכך הם נחשבים כ'מפרשים הקלאסיים' שלו.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • "הסכמות על קרבן העדה", בתוך: נר מערבי, ירושלים תשנ"ב, חלק ד' עמ' מד-מז.

הערות שוליים

  1. ^ בנו של רבי בנימין וואלף, אחי רבי משולם זלמן מירלש
  2. ^ משה בר מימון (הרמב"ם), מורה נבוכים, יעסניץ תק"ב 1742, (165 עמודים)
  3. ^ תלמיד הפני יהושע, נפטר בשנת תקמ"ט
  4. ^ אחר פטירתו הפכה פרנקפורט חזרה לקהילה עצמאית וכיהן בה רבי גרשון לנדסבורג
  5. ^ David Philipson, The Reform Movement in Judaism, Macmillan, 1931. עמ' 16.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30949770דוד פרנקל