רבי אליעזר פוזן

רבי אליעזר פוזן

רבי אליעזר פוזן עם אחיו רבי שמעון ישראל פוזן
רבי אליעזר פוזן עם אחיו רבי שמעון ישראל פוזן
לידה	תרנ"ג פרנקפורט, גרמניה
פטירה	ב' בכסלו תש"ל (בגיל 76 בערך) לונדון, אנגליה
למד ב	ישיבת פרנקפורט
מקום פעילות	פרנקפורט, גרמניה לונדון, אנגליה
תחומי עיסוק	דיין, ר"מ
רבותיו	אביו רבי גרשון פוזן, רבי שלמה זלמן ברויאר
אב	רבי גרשון פוזן
צאצאים	רבי בנימין יחיאל פוזן, רבי יעקב ישראל פוזן
חותן	רבי בנימין פאלק
חתנים	הרב מאיר פוזן

רבי אליעזר פוזן (תרנ"ג - ב' בכסלו תש"ל) היה הדיין של קהילת עדת ישורון בפרנקפורט שבגרמניה ור"מ בישיבת פרנקפורט, ולאחר השואה כיהן כדיין בלונדון שבבריטניה.

ביוגרפיה

נולד בפרנקפורט שבגרמניה בשנת תרנ"ג לרבי גרשון פוזן שהיה דור רביעי של דיינים, ולשרה מרים בתו של רבי יצחק יהודה מארטאן שהיה ראש החברא קדישא בפאפא שבהונגריה, מצאצאי רבי מאיר איזנשטט בעל הפנים מאירות. נקרא בשם אליעזר על שם זקנו (אבי אביו) רבי אליעזר פוזן, שכיהן אף הוא כדיין בפרנקפורט.

בבחרותו למד אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בישיבת פרנקפורט ולאחר מכן בפאפא. בשנת תרפ"ג, נשא את חולדה, בתו של רבי בנימין פאלק שהיה מורה הוראה בעיר שרים שבפרובינציית פוזן בגרמניה, מצאצאי רבי יהודה החסיד.

בשנת תרצ"ג, לאחר פטירת אביו, התמנה למלא את מקומו כדיין של קהל עדת ישורון בפרנקפורט. כמו כן, כיהן כר"מ בישיבת פרנקפורט, שבינתיים עברה לראשותו של רבי יוסף ברויאר בנו של רבי שלמה זלמן. יחד עמו כיהנו בישיבה גם גיסו רבי חיים יוסף יעקובוביץ, רבי יחיאל מיכל שלזינגר ומחותנו לעתיד רבי ישראל ארנטרוי.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, והתגברות האנטישמיות בגרמניה, בתחילה החלו ההתנכלויות בעיקר לרבנים, ואכן אנשי הגסטפו באו אליו לביתו כדי לקחתו. בנס הוא ניצל מידם, ונסע מיד להולנד, שם התגורר אצל בן-דודו אייזיק פוזן. לפני חנוכה תרצ"ט, היגר מהולנד לבריטניה והתיישב בלונדון. אשתו ובני משפחתו הצליחו גם הם להשיג ויזות, והגיעו מגרמניה ישירות ללונדון. עם הגיעו ללונדון, החל למסור שיעורי תורה לבעלי בתים. כמו כן, הוא ואשתו היו מוסרים שיעורים לילדים בשעות אחר הצהריים, מכיוון שלא היה בית ספר יהודי במקום. בחג השבועות ת"ש גורש יחד עם עוד רבים מנתיני החוץ שהיו בבריטניה, לאי מרוחק, שם שהה עד לחג הסוכות.

בשנת תש"ה חזר ללונדון, והתבקש על ידי רבי שלמה שונפלד לכהן כדיין בבית הדין של התאחדות קהלות החרדים בלונדון. יחד עם ידידו רבי שלמה בוימגרטן, ייסד וטיפח את בית הדין ואת הקהילה החרדית בלונדון. היה ממונה על הכשרות בלונדון, ודאג לכך במסירות נפש. כמה פעמים לן במשאית שהובילה את הקמח למצות, כדי שלא יהא ללא השגחה אפילו רגע אחד. היה קם מדי יום לפנות בוקר, כדי ללכת בעצמו לסייר במפעלים בעיר, לראות האם משגיחי הכשרות פועלים כראוי. כמו כן, היה מוסר שיעורים רבים, והיה ידוע בדרשותיו כנואם בחסד עליון.

בשנת תשט"ו נסע יחד עם רבי אלחנן הלפרין לארץ ישראל, כדי להזמין את רבי חנוך דב פאדווא לכהן כגאב"ד התאחדות קהלות החרדים בלונדון. בשנת תשט"ז, נסע עם אשתו לארצות הברית לבקר בבית בתם וחתנם הרב אייזמן, ושם חלתה אשתו, וכמה ימים לאחר שובה ללונדון נפטרה בכ"ו באלול תשט"ז. לאחר פטירת אשתו, התגורר בבית בתו וחתנו בלונדון.

היה בקשרי ידידות עם רבי חנוך דב פאדווא, וכן עם רבי יוסף צבי דונר, אף שהיה צעיר ממנו בכעשרים שנה. כמו כן, היה לו קשר הדוק עם אחיו רבי שמעון ישראל פוזן, על אף הבדלי הגישות ביניהם.

בשמחת תורה האחרון לחייו, בשנת תש"ל, דיבר בהרחבה אודות פטירת משה רבינו ומסירת ההנהגה ליהושע בן נון.

בלילה האחרון לחייו, סידר קידושין, מסר שיעור, והשיב על שאלות בהלכה, ולאחר מכן נפטר בשנתו, בליל רביעי ב' בכסלו תש"ל. בצוואתו ציווה שלא להספידו, אך רבי יוסף צבי דונר הורה שאין להתחשב בכך ויש להספידו, ואכן הספידוהו בהלוייתו, וכן לאחר השבעה התקיימה עצרת מספד מרכזית בקהילת עדת ישראל שבצפון לונדון בהשתתפות קהל רב, בה הספידוהו רבי חנוך דב פאדווא, רבי יוסף צבי דונר ובנו רבי בנימין יחיאל פוזן.

על מצבת קברו נכתב: ”פ"נ דיין דקהלתינו מוהר"ר אליעזר בן מוהר"ר גרשון פוזנא ז"ל, מגזע גדולי רבני אשכנז, מלפנים ממלא מקום אביו דיין דק"ק עדת ישורון בפפד"מ, הליכתו באמת ענוה ויראה, הרביץ תורה ברבים והשפיע מצדקתו לאלפים, נפטר בשם טוב כבן ע"ז שנה, ביום ד' ב' כסליו והובא בית מועד לכל חי בבכי ובמספד ובעם רב אור ליום ה' ג' כסליו תש"ל תנצב"ה”.

מהנהגותיו

• הקפיד מאוד שלא לאכול מצה שרויה בפסח, והיה רגיל לומר שאין דבר שיש בו חשש חימוץ יותר מהמצות, ואלמלא המצוה לאכול מצה, מסתמא יז"ל היו אוסרים אותה.
  אף באחרון של פסח לא היה אוכל שרויה כדי שלא יבואו לזלזל ביום טוב שני, והיה אומר: אם אני יאכל שרויה באחרון של פסח, הקלים של הקהילה כבר יאכלו חמץ.
• לפני חג הפסח היה בודק את המצות שיאכל בליל הסדר, ולא היה מניח לאף אחד לנגוע בהם.
• היה מקפיד מאוד בפסח שלא יגעו ילדים במאכלים, והוא עצמו היה אוכל על שולחן נפרד עם מפת שולחן נקייה שאף אחד לא נגע בה, ואם אירע שבטעות מישהו נגע במפה, היה מחליף למפה אחרת נקייה.
• בחג הסוכות היה אוכל ולומד וישן בסוכה, ולא היה טועם אפילו טיפת מים מחוץ לסוכה.
• היה מקפיד מאוד בבדיקת ארבעת המינים. פעם נכנס לביתו רבי יחזקאל אברמסקי כשהיה באמצע בדיקת ארבעת המינים, והתפעל מכך מאוד.
• הקפיד בסעודת סיום מסכת שיזמינו גם את נשות לומדי השיעור לסעודה, מכיון שגם להן יש שותפות בתורת בעליהן.
• היה מחמיר בזמן צאת הכוכבים כשיטת רבינו תם, ואף במוצאי יום הכיפורים האחרון לחייו כאשר רצו להסיעו לביתו סירב מכיון שעדיין לא הגיע הזמן.
• אמר שלא להגיש יין בשמחות שמשתתפים בהם גם גויים, כדי שלא להיכשל ביין נסך.

משפחתו

• בנו, רבי בנימין יחיאל פוזן, ר"מ בישיבת לוצרן בשווייץ.
• חתנו, הרב מאיר פוזן, מומחה בעל שם עולמי לעניני מקוואות.
  • נכדו, הרב שלמה פוזן, רב שכונת נאות הפסגה במודיעין עילית ודיין בבית דין צדק בני ברק.
• בנו, רבי יעקב ישראל פוזן, רב הקהילה החרדית בזכרון יעקב ודיין בבית דין צדק בני ברק.
  • נכדו, הרב אליהו פוזן, דיין בבית דין צדק בני ברק.

אחיו היה רבי שמעון ישראל פוזן, וגיסו היה רבי חיים יוסף יעקובוביץ.

בין אחייניו: רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ, רבי אורי שרגא קלרמן, רבי אברהם ארלנגר, הרב יעקב ישראל בייפוס, הרב רפאל בנימין פוזן, הרב צבי ובר וחנה ובר.