רבה בר מרי
| מקום פעילות | ארץ ישראל, בבל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור השלישי של אמוראי ארץ ישראל ובבל |
| רבותיו | רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבא, רב דימי ורבי יצחק |
רבה בר מרי (מוזכר גם כרבא בר מרי) הוא אמורא בדור השלישי של האמוראים, שהתגורר בתחילה בארץ ישראל, שם קיבל תורה מרבי יהושע בן לוי ורבי יוחנן. לאחר מכן עבר לבבל, והיה מרבותיו של רבא באגדה.
תורתו
רוב הדברים המובאים בשמו בתלמוד הם דברי אגדה. מובא שבארץ ישראל אמרו בשמו, כי הטעם שיעקב הכין נזיד עדשים ביום מיתת אברהם, היה כיוון שעדשה מזכירה את עניין האבלות[1].
האמוראים רב דימי[2] ור' יצחק[3] מסרו דברים בשמו.
בשם רבותיו
בהלכה הוא מביא כמה הלכות בשם רבו רבי יהושע בן לוי בהלכות ברכות[4]. כמו כן הוא מביא מספר מימרות אגדתיות בשם רבי יוחנן[5].
עם רבא
בתלמוד בבלי מובאים שאלות רבות ששאל רבא את רבה בר מרי ובמסכת בבא קמא הוא מוצא לו מקורות מהמקרא ומדברי חז"ל לפתגמים שונים ששגורים על הלשון כגון בהדי הוצא לקי כרבא[6].
בתלמוד בבלי מסופר כי רבה בר מרי אמר לרבא כי מקור מאמר חז"ל כי פדיון שבויים היא מצווה גדולה הוא מהפסוק[7] ”וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי”, ואמר רבי יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו: הקל ביותר הוא מוות; לאחריו מיתת חרב, והקשה מכולם הוא שבי, שבו כלולות כל הצרות המנויות, שהרי השבוי מסור ביד השובים והם עושים בו כרצונם.[8]
כשבא רבה בר מרי למחוזא עירו של רבא, התארח בביתו של רבא[9].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד ב', ותלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"א עמוד א'
- ^ בבא קמא דף צב
- ^ ירמיהו טו ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד ב'.