ראש קלטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראש קלטי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ראש קלטיאנגלית: Keltie Head) הוא לשון יבשה מעגלי, המהווה את הקצה הצפון מערבי של האי וגה, למול חופי חצי האי טרינטי, שבקצה חצי האי האנטארקטי, בארץ גרהאם שבאנטארקטיקה[1].

בראש לשון היבשה כיפת קרח, שגובהה 395[2] מטרים מעל פני הים[1], ממנה יורדים לכיוון הים צוקים תלולים כמעט אנכיים[1].

היסטוריה

גילוי ומיפוי לשון היבשה

האי וגה נחקר לראשונה בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 19021903[3], על ידי המשלחת השוודית לאנטארקטיקה, אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 1902 - 1904 בפיקודו של אוטו נורדנשלד[3].

לשון היבשה מופתה לראשונה על ידי נורנשלד באוקטובר 1903[4].

לשון היבשה מופתה מחדש על ידי סוקרים של סקר שטחי חסות איי פוקלנד שיצאו מבסיס מפרץ התקווה בדצמבר 1945[4].

מקור השם

שמה של לשון היבשה ניתן לה על ידי נורדנשלד[1][4].

נורדנשלד קרא ללשון היבשה על שמו של סר ג'ון סקוט קלטי (John Scott Keltie)[1][4], מזכיר החברה הגיאוגרפית המלכותית בין השנים 18921915[1][4].

לקריאה נוספת

• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center, Sailing Directions for Antarctica: Including the Off-lying Islands South of Latitude 60°, P 325

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31505249ראש קלטי