מגן אור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קרן ברזל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגן אור
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
מידע בסיסי
ייעוד מערכת הגנה אווירית מבוססת לייזר
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן

רפאל - מערכות לחימה מתקדמות

אלביט מערכות
תקופת השירות 2024[1][2]–הווה
ביצועים
טווח כ-10 ק"מ
דיוק נקודתי
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי נשק לייזר בהספק 100 קילוואט (ב"מגן אור") או 30 קילוואט (ב"להב ברזל")
שר הביטחון בני גנץ סוקר בפני נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את מערכת 'מגן אור'

מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הלועזי: Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות אשר אחראית על פיתוח הלייזר במערכת, ונחשבת פורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.

המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב) מתקדם, זול יותר לשימוש ושאינו מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי, שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה (יצירת קרן של כ-100 קילוואט צורכת כ־128 קילו־וואט)[3], ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 ק"מ[4]. טווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ושולחת קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את המטרה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת המרעום ובכך "השמדה עצמית" של המטרה, או על ידי פגיעה בחלקים קריטיים של המטרה וניטרולה על ידי כך[5][6]. קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא מחוץ לתחום האור הנראה[4]. יו"ר רפאל יובל שטייניץ צוטט באתר נשיונל דיפנס מסביר כי מגן אור משגרת מאות אלומות זעירות בגודל של מטבע לעבר המטרה. לדבריו, כשמזהים פגיעה של קרן אחת בעזרת השתקפות טלסקופית, אלומות נוספות מופנות למטרה - ומיקוד האנרגיה מביא ליירוט מהיר שלה[7].

שימוש בישראל

המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר – מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" – ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה כשבעתיד צפויה להתווסף מערכת הלייזר המוטסת של אלביט מערכות אשר תהווה קפיצת מדרגה מהותית בשכבת ההגנה האווירית.

עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כגון עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת, ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט[4].

מאפיינים

מערכת מגן אור

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של מטרות מאיימות כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, היא תירה לעברן קרן לייזר רבת-עוצמה שאינה בתחום הנראה, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. המערכת משתמשת בלייזר מצב מוצק[8], ומסתמכת על אופטיקה אדפטיבית כדי לתקן עיוותים אטמוספיריים[9].

יתרונות

מערכת מגן אור
  • עלות כל יירוט זולה מאוד ומוערכת בשקלים בודדים; העלות מחושבת רק על פי עלות החשמל הנדרש[2]. לפי יצחק בן ישראל, עלות יירוט היא כ־1,000 דולר[10], אולם באפריל 2025 העריך מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, שעלות של ירוט בודד תעמוד על 3-2 שקלים[11].
  • מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
  • יירוט מיידי מעל שטח אויב, מה שמבטל את הצורך בהתראה לעורף ("צבע אדום").
  • למערכת יש מלאי כמעט בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרני לייזר), הדורשים חשמל בלבד. הצורך לטעון טילים מיירטים הוחלף בצורך למלא דלק בגנרטורים.

חסרונות

  • טווח מוגבל, ולכן אינה יעילה נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח[10].
  • מוגבלת ליירוט בודד בכל רגע; נדרשות מספר שניות של לזירה על המטרה כדי להשמיד אותה, לעומת מערכת כיפת ברזל שבה המטרה מושמדת ברגע שהטיל פוגע בה[10], ובעלת יכולת ליירט כמה מטרות בו זמנית ממשגר אחד היורה מספר טילים במקביל.
  • כדי להתמודד עם מספר איומים במקביל וליצור הגנה אפקטיבית על שטחים רחבים נדרש שימוש במספר רב של מערכות, מה שמייקר את העלויות[10].
  • המערכת דורשת מתקני קירור וגנרטורים משמעותיים ליצירת חשמל בהספק גבוה[10].

דגמים

למערכת יש שני דגמים:

פיתוח

בפברואר 2014 פרסמה חברת רפאל שבמהלך ניסוי המערכת פגעה ב-90% מהמטרות[12]. באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות, ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד"[13].

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מבצעית[14]. ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו, כשנה לפני כן הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שמאפשרות למזער את המערכת לגודל מעשי של משאית[15].

ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי ליירוט כטב"מים באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת[16]. ב-14 באפריל 2022 פורסם על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטמ"מים. ההערכה הייתה שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל[17].

בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח המערכת ולייצורה[8]. במאי 2023 הוצגה גרסה ימית של המערכת, המיועדת להתקנה על ספינות בשילוב כיפת מגן[18].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס את המערכת לניסוי בתנאים מבצעיים בדרום הארץ ולבדוק את יכולת הזיהוי של המערכת ואת יכולתה ליירט רקטות[2]. לפי יו"ר רפאל, המערכת נפרסה מול רצועת עזה במהלך המלחמה[19].

על-פי סיכומי 10 פגישות של יחיא סינוואר עם פורום הפיקוד העליון של תנועת חמאס שהתגלו במחשב בחאן יונס, הנהגת חמאס החליטה שהיא חייבת לפתוח במתקפת הפתע על ישראל עד סוף 2023, כי לאחר מכן, כך האמינו בחמאס, ישראל תכניס לשימוש את מערכת "מגן אור", שעשויה הייתה לפי הערכתם לפגוע משמעותית טוב יותר ברקטות של החמאס יחסית לכיפת ברזל.[20]

באוקטובר 2024 הודיעו משרד הביטחון, רפאל ואלביט על עסקה בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח, שנועדה להרחבת הייצור וההצטיידות במערכת לקראת הפעלה מבצעית המתוכננת לשנת 2025 – צעד המעיד על האמון הרב בה. בשלב הראשון, המערכת תשולב בכיפת ברזל ותפעל במתכונת היברידית, תוך מתן עדיפות ליירוט באמצעות לייזר.[21]

שימוש מבצעי

באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נעשה לראשונה שימוש מבצעי ראשון במערכת "להב ברזל", גרסה מוקטנת של "מגן אור". המערכת הצליחה ליירט ולהפיל ארבעה כלי טיס בלתי מאוישים ששיגר חזבאללה מלבנון לעבר ישראל,[22] ומאז ביצעה עשרות יירוטים מוצלחים נוספים של כטב"מים ששוגרו מהצפון וממקומות אחרים.[23]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגן אור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ אמיר בוחבוט‏, מערכת הלייזר תצא לדרך, החיילים ייצאו מהמחסומים: תוכניות העתיד של צה"ל נחשפות, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2023
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יובל אזולאי, במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
    אמיר בוחבוט‏, במערכת הביטחון מתכוננים לשימוש ראשוני במערכת ליירוט בלייזר במהלך המלחמה בעזה, באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2023
    אתר למנויים בלבד שגיא כהן, פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  3. ↑ "בדרך להפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית" | גלובס, באתר עךםנקד, ‏2025-05-21
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 יובל אזולאי, בחסות המלחמה: היירוט בלייזר בדרך להיות מבצעי בקרוב, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2023
  5. ↑ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  6. ↑ אתר למנויים בלבד אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל)
  7. ↑ "בדרך להפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית" | גלובס, באתר עךםנקד, ‏2025-05-21
  8. ^ 8.0 8.1 יובל אזולאי, רפאל ולוקהיד מרטין ישתפו פעולה בפיתוח נשק הלייזר נגד רקטות, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
  9. ↑ שני וקולנקו, ‏מגן אור, באתר חיל האוויר הישראלי, 13 בפברואר 2022
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 אסף גלעד, ‏מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2023
  11. ↑ "מגן אור ינטרל איומים בעלויות זניחות של 2–3 שקלים" | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2025-04-10
  12. ↑ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield, 14 בפברואר 2014, באתר "הארץ" באנגלית
  13. ↑ שירות גלובס, ‏מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  14. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015
  15. ↑ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018
  16. ↑ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2021
    אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021
  17. ↑ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  18. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏רפאל חושפת מערכת יירוט בלייזר לזירה הימית, באתר "IsraelDefense‏", 2 במאי 2023
  19. ↑ אילנה קוריאל, שטייניץ: מערכת "מגן אור" ליירוט בלייזר נפרסה במהלך המלחמה, באתר ynet, 20 בינואר 2024
  20. ↑ Ronen Bergman, Adam Rasgon and Patrick Kingsley, Secret Documents Show Hamas Tried to Persuade Iran to Join Its Oct. 7 Attack, The New York TImes
  21. ↑ ניר דבורי, ‏משרד הביטחון רכש מערכות יירוט בלייזר ב-2 מיליארד שקל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באוקטובר 2024‏
  22. ↑ לילך שובל, ‏לראשונה: חיל האוויר ביצע יירוטים עם מערכת הלייזר, באתר ישראל היום, 28 במאי 2025
  23. ↑ מערכת את"צ, במהלך המלחמה בוצעו לראשונה עשרות יירוטים בעזרת מערכות הלייזר, באתר צה"ל, 28 במאי 2025.


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
מגן אור מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מגן אור41114116Q15633842

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מגן_אור&oldid=2970458"