חיל משאבי האנוש

חיל משאבי האנוש

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
סמל הכומתה, תג היחידה ודגל של חיל משאבי האנוש
"חיל משאבי האנוש – סיפור של אנשים"[דרוש מקור]
פרטים
מדינה
שיוך
סוג	חיל
בסיס האם	מחנה מקלף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	ינואר 1977 – הווה (כ־47 שנים)
פיקוד
יחידת אם	אגף כוח האדם
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	תת-אלוף צחי חפץ (מפקדי עבר: ראו להלן)

חיל משאבי האנוש (בראשי תיבות: משא"ן; עד יוני 2017 נקרא חיל השלישות) הוא חַיִל הכפוף לאגף כוח האדם של צבא ההגנה לישראל. בראש החיל עומד קצין המשא"ן הראשי (הקמש"ר), שדרגתו תת-אלוף. הקמש"ר הנוכחי הוא תא"ל צחי חפץ. החיל אמון על הטיפול במשאב האנושי (משא"ן). תחומי העיסוק של החיל הם בכל הקשור למיצוי, פיתוח וטיפוח כוח האדם. קצין משאבי האנוש נמצא בקשרי עבודה שוטפים עם המפקדים והחיילים בכלל יחידות צה"ל וגופי הביטחון. קצין משאבי אנוש יחידתי (היה קרוי עד 2017 שליש היחידה) מסייע למפקד היחידה באמצעות שליטה בנתוני כוח האדם של המערך הסדיר ביחידה (לעיתים גם מערך המילואים), הכולל שיבוצם, קידומם המקצועי, קידומם בדרגות של החיילים, אמון על בניין הכוח היחידתי, תגבורת כ"א, נפקדים, חופשות, שכר, דאגה לטיפול בבעיות הפרט השונות ועוד. קצין משא"ן מילואים (היה קרוי עד 2017 קצין קישור) אמון על הטיפול במערך המילואים ומייצג את צה"ל אל מול המערך, לכן נמצא בקשר שוטף עם מפקדי היחידות, ולעיתים פועל בשיתוף קצין משאבי האנוש היחידתי. קצין התכנון אחראי על תכנון, פיתוח וראייה עתידית של איוש מערכי כוח האדם. קצין הנפגעים מנהל מעקב אחר טיפול בחללים, בנפגעים ובבני משפחותיהם, מסייע להם בפתרון בעיות מול המערכת הצה"לית ומחוצה לה, ומלווה את הפצועים והחולים לאורך תקופת הטיפול וההחלמה, קצין תנאי השירות אמון על סיוע לפרט בהיבטים האישיים הנוגעים לחייו הפרטיים תוך ניסיון שילוב חייו האישיים על כלל הקשיים הנגלים ביחד עם שירות צבאי תקין ומלא.

בסיס ההדרכה של החיל, בה"ד 11 (בית הספר למקצועות משאבי האנוש), נמצא בעיר הבה"דים שבנגב מאז 2015.

לחיל 99 חללים. באוקטובר 2013 נחנכה אנדרטת חיל משאבי האנוש בבסיס תל-השומר.

היסטוריית החיל

חיל השלישות הוקם בינואר 1977 והוא אחד משלושה חילות שהוקמו בעקבות מסקנות מלחמת יום הכיפורים. המלחמה, שפרצה באוקטובר 1973, הפתיעה את צה"ל והמדינה כולה. ההפתעה אילצה את צה"ל להתמודד עם גיוס מילואים חפוז, בנייה ואיוש של מסגרות ולחימה במספר זירות, דבר שהקשה מאוד על יכולת השליטה בכוחות בהמשך המלחמה.

ועדת אגרנט שהוקמה לאחר המלחמה ציינה כי יש להקים חיל מקצועי ומיומן לטיפול בכוח אדם בשגרה ובחירום. עוד ציינה הוועדה כי היעדר גוף שמרכז את עבודת גורמי המשא"ן ומגדיר נהלים ושיטות עבודה, הליך לקוי בקליטת אנשי המילואים בחירום, עבודה ללא שבצ"ק והעדר פק"ל ונהלים לדיווח כ"א נפגע, אלו הם חלק מעקרי הלקחים שבגינם הוחלט להקים את חיל השלישות.

בשנת 2006, במסגרת תהליך המיזוג של חיל השלישות לתוך חטיבת כוח האדם (חטכ"א) של זרוע היבשה, עליו החליט הרמטכ"ל דני חלוץ, התבצעו הצעדים הבאים:

• ב-1 בינואר 2006 הוכפף החיל לזרוע היבשה, לאחר שהיה כפוף לאגף כוח האדם (אכ"א).
• בית הספר למקצועות משאבי האנוש (בה"ד 11) עבר לסמכות ישירה של זרוע היבשה.
• כעבור חצי שנה, התמזג חיל השלישות עם חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה. בראש החטיבה עמד רחכ"א וקשל"ר (ראש חטיבת כוח האדם וקצין שלישות ראשי), קצין בדרגת תת-אלוף. ב-4 בדצמבר 2006 מונתה לתפקיד זה תת-אלוף אורנה ברביבאי.

בשנת 2007 החליט הרמטכ"ל גבי אשכנזי להקים מחדש את חיל השלישות ולהכפיפו בחזרה לאגף כוח האדם (אכ"א). בשנת 2008 החל יישום ההחלטה באופן הדרגתי וחטיבת כוח האדם נותרה בזרוע היבשה. בחודש אוגוסט 2011 מונה תא"ל אריה דהן לעמוד בראש החיל.

בשנת 2012 הוחלט לשנות את תג היחידה של חיל השלישות, כך שידגיש את מטרתו המרכזית של החיל - האדם במרכז.

במפקדת קצין המשא"ן הראשי (מקמש"ר) שוכנים ארבעת ענפי החיל המרכזיים, המשמשים לקמש"ר לצורך ניהולו התקין של החיל:

• ענף ביקורת אכ"א
• ענף תוה"ד - התורה, ההדרכה והאימונים
• ענף כ"א - כוח האדם
• ענף תוב"ם - תמיכה ובקרת המידע.

בחודש יולי 2016 הוחלט להכפיף אף את מחלקת נפגעים לאחריות קצין משאבי האנוש הראשי. מאז מוגדר קצין החיל הראשי כ"קצין משאבי האנוש הראשי ורח״ט הנפגעים".

בחודש יוני 2017 שונה שמו של חיל השלישות לחיל משאבי האנוש, כחלק משינוי תדמיתי ותפיסתי נוכח מעבר למודל משאבי אנוש "360" ("משא"ן 360"), על פי תפיסת מודל זה, קציני, נגדי וחיילי החיל אמונים על טיפול בפרט וכי תחום עיסוקים העיקרי הוא משאבי אנוש, בכל מערכי החיל השונים (תנאי שירות, נפגעים, שלישות וקישור) וכמו גם תחומי האחריות המגוונים והרבים שנוספו תחת החיל בשנים האחרונות.

חיל משאבי האנוש במלחמות ישראל

מלחמת ששת הימים

בין לקחי כ"א שהועברו בסיום מלחמת ששת הימים לסגן הרמטכ"ל, מצוין כי פעילות הגיוס הרחבה התבצעה במספר שלבים בזמן ההמתנה למלחמה, גיוס שהכין את היחידות מבעוד מועד ללחימה הצפויה. כמו כן, הופעלו רשתות קריאה שתוחזקו באופן שוטף על ידי סגלי הקישור והגיוס בעוצבות ובימ"חים.

במקביל, עסק אכ"א בהחזרת קצינים ולוחמים ששהו בחו"ל, כדי שיוכלו לסייע בלחימה בגדודים בחטיבות.

תגבורות כוח אדם ניתנו, בדרך כלל, על בסיס הכשרות קיימות של חיילים בחובה וחיילי מילואים, שנותבו מיחידות מעבר והמתנה ליחידות שהיו זקוקות לכוח אדם מקצועי. לרוב ניתנה התגבורת עקב הוספת אמצעים לעוצבות או הקצאת כוח משימה. בעקבות כך, הוחלט כי התגבורות יהיו על-פי קדימות מטכ"לית שתנחה את השלישות הראשית באופן חלוקת החיילים לגזרות השונות.

עם התפתחות הלחימה, עסקו סגלי השלישות בהקצאת תגבורות ליחידות בהן היו נפגעים רבים, כגון יחידות הנדסה שעסקו בפריצה של מכשולי אויב.

אגף כוח האדם הפעיל באמצעות השליש הראשי צוותי הדרכה וסיוע ליחידות המתגייסות, וקבע כי יש להכין ולאמן את הצוותים הללו בעיתות רגיעה, כדי שיהיו מוכנים לתפקידם ביום פקודה.

תחום נוסף שזכה למענה מסגלי השלישות והסעד (מערך הת"ש נקרא בזמנו בשם "סעד") היה הטיפול בחיילים שמשפחתם הייתה זקוקה לסעד, וזאת כדי להמשיך בשגרת החיים עם גיוס אחד מבני המשפחה למלחמה.

לאחר המלחמה הועלה צורך מיידי על ידי הרבנות הצבאית הראשית למסד נוהלי זיהוי חללים ופינוים, מכיוון שתחום זה בלחימה, לקה בחסר. לשם כך נדרש להקים יחידות זיהוי וקבורה שיוכלו לטפל בתחום רגיש זה במסירות ובמקצועיות.

על אף שמלחמה זו היא סמל לניצחון גדול בכל קנה מידה, בתחום הנפגעים נמנו 776 חללים וכ-3,000 פצועים. מנהל הנפגעים וקציני הערים של צה"ל, שהוא חלק בלתי נפרד מאגף כוח אדם, טיפל באמצעות סגליו הפרושים בחיילות, בפיקודים המרחביים, בעוצבות ובבתי החולים באלפי משפחות.

מלחמת יום הכיפורים - מנוף להקמת חיל השלישות

המלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת, וכל גיוס כוחות המילואים בוצע באופן חפוז, דבר שהקשה מאוד על יכולת השליטה במהלך המלחמה, ובהמשך לכך היה קשה לדעת היכן נמצא כל חייל בכל שלב. בעיה נוספת הייתה העברת כוחות מחזית לחזית, שילוב כוחות מיחידות שונות, ויציאה וכניסה של כוח אדם מחזית הלחימה ואליה בלי לעדכן גורם כלשהו. בעיות אלו התעוררו כיוון שעד למלחמת יום הכיפורים לא התבצעה הסדרה של תפקידי קצין השלישות בגדודים ובעוצבות בזמן מלחמה, ולא התבצעה הכשרה המבוססת על תורה כתובה ונהלים (אף על פי שלקחים מעין אלה עלו גם לאחר מלחמת ששת הימים, אם כי לא בחריפות כה רבה). הבעיות העיקריות שבגינן הוחלט בסופו של דבר להקים חיל מקצועי שיעסוק בארגון, תורה, הדרכה, הקצאת אמצעים ובכוח האדם היו:

• חסרונו של כוח אדם מקצועי בתחום - אנשי השלישות לא עברו הכשרה מרוכזת, והיו חסרי ניסיון, הן בשגרה והן בשעת חירום, בביצוע המשימות הרבות שהוטלו עליהם במהלך המלחמה. סגלי השלישות לא תורגלו באימונים בנושאים שבהם עסקו בזמן אמת, והם נתקלו בהם לראשונה בחזית רמת הגולן או בסיני באוקטובר 1973.
• אי־קיומה של תורה שלישותית והגדרות לתפקיד קצין השלישות ומיקומו בעת הקרבות - לא הייתה תורה שלישותית, וגם לא היו הנחיות על־חייליות, שעל־פיהן יכלו אנשי השלישות לדעת כיצד לפעול בשטח. חוסר האחידות בין היחידות הקשה על ריכוז הנתונים ברמות הגבוהות. כך נוצר 'כאוס' בתחומי השלישות בכל הרמות, בעיקר בשל היעדר בסיס שיאפשר 'שפה משותפת' בין הגורמים השונים.
• היקפי הגיוס - אנשי השלישות והחיילות השונים לא ידעו כיצד להתמודד עם היקפי הסד"כ (סדרי הכוחות) העצומים שהשתתפו במלחמה. לפני המלחמה לא עלה על דעתם שיהיה צורך בגיוס מיידי מלא, ולכן לא התקיימו שום הכנות לכך. בנוסף לכך, בשל ההתרעה המודיעינית הקצרה, לא היו גורמי השלישות ערוכים במתכונת מיוחדת לקראת הגיוס, ולכן היקפי הגיוס הגדולים 'נפלו על כתפיהם' של סגלי שלישות הסדירים בלבד.
• נפגעים – התגלו בעיות רבות בזיהוי הנפגעים עקב חוסר באמצעי זיהוי ותורה מתאימה של העברת הדיווחים אחר כ"א נפגע.

עם תום הלחימה התברר למפקדים כי עקב חוסר הבהירות ונתוני כוח אדם חלקיים, אין התאמה בין מצבת היחידות לנמצאים בפועל. בהשוואת הרישומים המחייבים התברר כי אלפי חיילים נעדרים לכאורה מיחידותיהם. אי לכך נאלץ צה"ל לערוך מפקד מיוחד כדי לבדוק את מקום הימצאם של החיילים, שרובם הגדול לא נרשם, או צוות שלא כראוי. במקרים מסוימים עברו חיילים בין יחידות ללא שליטה. במקרים אחרים, הנעדרים אכן היו נעדרים, שנפגעו בקרבות או נלקחו בשבי על ידי האויב.

סגלי השלישות במלחמת יום הכיפורים עשו ככל יכולתם על מנת לשלוט, לשבץ ולארגן את הכוח למשימתו אל מול המפקדים, אך היעדר הפקודות, הנהלים והתורה הקשה על העמידה במשימה.

לאור הלקחים הללו, ועדת אגרנט שמונתה לאחר המלחמה המליצה להקים חיל מקצועי – חיל השלישות.

מבצע "עופרת יצוקה"

ב-27 בדצמבר 2008 החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, במטרה לפגוע בתנועת החמאס ולהביא לשיפור המציאות הביטחונית של יישובי עוטף עזה בפרט. ותושבי הדרום בכלל; וזאת עקב איום הטילים והקאסמים שהפר את שלוותם במשך יותר משבע שנים רצופות,. היה זה מבחנו הראשון של חיל השלישות, שחזר לא מכבר לשורות אכ"א (אגף כוח אדם), והחל בהטמעת שינויים שיביאו לכשירות מבצעית ומקצועית גבוהה של סגליו, המוצבים בכלל יחידות הצבא.

במהלך המבצע התמודד חיל השלישות עם מספר אתגרים:

• גיוס חירום - סגלי הקישור והגיוס הפגינו מקצועיות רבה בתהליכי הגיוס והקליטה. גיוס המילואים בוצע במהירות ובמקצועיות רבה. לראיה: שיעורי ההתייצבות הגבוהים מאוד של אנשי המילואים.
• שליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע - חיל השלישות ביצע השתלמויות רבות טרם המבצע בנושאי השליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע, ותיקף תורה חילית רלוונטית ומתאימה. במהלך כל המבצע ניכר כי הסגלים שלטו בנתוני כוח האדם ברמה גבוהה.
• עם תחילת שלב הלחימה הציגו סגלי השלישות בפני המפקדים את נתוני הנפגעים והכוחות המשתתפים במבצע ובכך סייעו בהליך קבלת ההחלטות תוך כדי הלחימה.
• רווחת הפרט - בהתאם לתוכנית, גויס כוח מילואים מיחידות השלישות המרחבית, ונתן מענה לצורכי החיל באמצעות חלוקת ציוד אישי, ניידות שק"ם וניידות כספים.
• מערך הנפגעים - כמו בכל מבצע, נדרש המערך לפעילות רחבה סביב העוצבות הלוחמות, בתי החולים והטיפול במשפחות הפצועים והחללים.

חיל השלישות זכה להערכה רבה בקרב מפקדי צה"ל על תרומתו במהלך מבצע "עופרת יצוקה", בזכות נחישות הסגלים והרמה המקצועית הגבוהה בתחום השליטה ובטיפול בכוח האדם המתפקד והנפגע.

תחומי הטיפול של החיל

החיל עוסק ברישום טיפול ומעקב אחר כח האדם בצבא.

כח האדם בצבא מורכב בעיקר מחיילי סדיר, מילואים ואנשי קבע. בנוסף יש אזרחים עובדי צה"ל, מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים), וחיילים בשירות ללא תשלום (של"ת).

כל אדם הנמנה עם שורות הצבא באופן כלשהו, נרשם על ידי גורמי השלישות במערכת ממוחשבת ובה גם מוזנים פרטיו- פרטים אישיים ונתונים הקשורים לשירותו הצבאי.

בשלבי השירות השונים מעודכנים במערכת שינויים, הכשרות וקידומים שעובר החייל. בהתאם לנתוני החייל נקבעת משכורתו וזכאויות נוספות. כך, גורמי השלישות מלווים כל שלב בשירות הצבאי. אלה כוללים, בין היתר, את הגיוס, השחרור מצה"ל, כניסה לקבע, קורסים ותנאי שירות.

תפקידים

התפקידים החדשים בחיל (החל מיוני 2017)

קצין משא"ן ראשי - קמש"ר. (לשעבר: קשל"ר)

קצין משא"ן פיקודי - קמש"פ. (לשעבר: קשל"פ)

קצין משא"ן אוגדתי - קמש"א. (לשעבר: קשל"א)

קצין משא"ן חטיבתי - קמש"ח. (לשעבר: קשל"ח)

קצין משא"ן גדודי - קמש"ג. (לשעבר: שליש)

קצין משא"ן יחידתי - ק. משא"ן (לשעבר: שליש יחידה)

מש"קית ת"ש (תנאי שירות)

ערך מורחב – תנאי שירות (צה"ל)

מש"ק ת"ש מגדוד נצח יהודה. הכומתה המנומרת ותג היחידה מציינים את שיוכו לחטיבת כפיר, הסיכה על חזהו את שיוכו לחיל המשא"ן והשרוך הסגול את תפקידו כמש"ק ת"ש.

מש"קית הת"ש אחראית על הטיפול בפרט ביחידה, תוך סיוע לחיילים בפתרון בעיות אישיות, סוציאליות או כלכליות הקיימות או עולות במהלך שירותם, זאת על מנת לאפשר את המשך שירותם התקין ביחידה.

הטיפול בחיילים מתבצע על ידי הגשת בקשות סיוע וייעוץ למפקדים ולגורמים מקצועיים בצבא ומחוצה לו העוסקים ברווחת הפרט.

• העבודה משלבת: סיוע וייעוץ למפקדים בטיפול בבעיות בתחום תנאי השירות של פקודיהם דרך עבודה מול החיילים, תוך מתן כלים מקצועיים והטמעת המיומנויות הבין-אישיות והערכיות שבתפקיד.
• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 8 שבועות (לא כולל טירונות).
• אפשרויות קידום:

1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצינת תנאי שירות.
2. הדרכה בקורס מש"קיות ת"ש - תפקיד המעצב את דור העתיד של מש"קיות הת"ש.

• אופי השירות: השירות מתבצע במגוון רחב של יחידות סגורות ופתוחות בכל רחבי הארץ.

מש"קית משא"ן מילואים (מש"קית קישור וגיוס)

מש"קית משא"ן מילואים (הייתה קרויה עד 2017 מש"קית הקישור והגיוס) אחראית על הניהול, הארגון והטיפול במערך המילואים ביחידות צה"ל השונות. מש"קית משא"ן מילואים היא החוליה המרכזית המקשרת בין צה"ל לבין חיילי המילואים, המהווים מערך חשוב וחיוני בצבא ההגנה לישראל.

• העבודה משלבת: ניהול מהלך הקשר עם חיילי המילואים ודאגה לשימור ועדכון פרטיהם. כמו כן, ליווי חיילי המילואים למשימות מבצעיות שונות ודאגה לכל בעיותיהם. האחריות לגייס את חיילי המילואים באופן מיטבי ומלא בעת חירום, בצורה המהירה והיעילה ביותר יבטיח את הצלחת המשימה של צה"ל כולו. תפקיד מאתגר ומשמעותי הן לצבא והן לחברה.

מבצעים בהם השתתפו סגלי משא"ן מילואים ותרמו להצלחת הדרג המבצעי – "עמוד ענן", "עופרת יצוקה".

• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות).
• שיבוץ וקידום:

1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש.
2. הדרכה בקורס מש"קיות משא"ן מילואים – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של רכזות המשא"ן מילואים.

• אופי השירות: שיבוץ במשרדי המילואים ברחבי הארץ.

מש"ק משא"ן סדיר (מש"ק שלישות, רכז כוח אדם - רַכָּ"א)

מש"ק משא"ן סדיר (היה קרוי עד 2017 מש"ק שלישות) מסייע לקצין המשא"ן ומהווה יד ימינו בתחום ניהול והשליטה בכוח אדם ביחידה. מהווה עוגן חשוב בפיתוח החיילים ובקידומם ביחידה.

• העבודה משלבת: טיפול והעצמת ההון האנושי, כגון: קידום חיילים בדרגות, ניהול תחום הקורסים וההכשרות, מעקב אחרי מאושפזים, נפקדים וכלואים, וידוא שהחיילים מקבלים את זכויותיהם בתנאי שירות ושכר.
• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות).
• אפשרויות קידום:

1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש.
2. הדרכה בקורס מש"קי משא"ן סדיר – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של מש"קי המשא"ן.

• אופי השירות: יחידות שונות ברחבי הארץ (סגורות ופתוחות גם יחד).

מש"קית מערכות משא"ן (מש"קית מידע)

מש"קית מערכות משא"ן (הייתה קרויה עד 2017 מש"קית מידע) מהווה את הגורם המסייע לבעלי התפקידים ביחידה על ידי הפקת דוחות בתחומי המשא"ן השונים.

תפקיד מש"קית מערכות המשא"ן הוא תפקיד ביצועי, בו חייל שולט במומחיות הפקת דוחות. התפקיד דורש הפגנת יכולות בינאישיות, עבודה מול גורמים רבים תוך מתן שירות איכותי ויעיל.

• תוכני הקורס: להכשיר את מש"קיות מערכות המשא"ן לשלוט בתוכן המקצועי של תחום המידע במסגרות המשא"ן של צה"ל בדגש על שיפור המיומנויות המקצועיות. ייעוד התפקיד בא לידי ביטוי לאורך ההכשרה כולה באמצעות מתן דוגמאות. הלימודים נעשים בצורה עיונית/מעשית באמצעות מחשבים.
• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 6 שבועות (כולל טירונות).
• אפשרויות קידום:

1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש.
2. הדרכה בקורס מש"קיות מערכות משא"ן - תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של מש"קיות מערכות המשא"ן.

• אופי שירות: לרוב יחידות פתוחות.

מש"ק/ית נפגעים

מש"ק/ית הנפגעים עוסק/ת בקשר הישיר עם החיילים הנפגעים ובני משפחותיהם. מהווים יד ימינה של קצינת הנפגעים.

שגרה:

מש"ק/ית הנפגעים מייצגים את צה"ל והחיל/חטיבה בפני הנפגעים ובני משפחתם, מסייעים להם בפתרון בעיות הקשורות במערכת הצה"לית ומחוצה לה לאורך תקופת ההחלמה.

מלווים ומטפלים בצורכי חיילים המאושפזים תחת הגדרת מצב רפואי קל.

מש"ק/ית הנפגעים לוקחים חלק באירועים שמדור הנפגעים מארגן: טקסי זיכרון, נופשי משפחות שכולות, קייטנות בנים למשפחות שכולות וכו'...

חירום:

מסייעים למדור הנפגעים בכל המתבקש בשגרת חירום.

• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 10 שבועות (כולל טירונות).
• אפשרויות קידום:

1. הכשרה לקצונה בתפקיד מאתגר כקצין בתחום משאבי האנוש.
2. הדרכה בקורס מש"קיות נפגעים - תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של מש"קיות הנפגעים.

• אופי שירות: יחידות פתוחות וסגורות.

רכז מתגייסים

רכז מתגייסים עוסק בתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ של המתגייסים לצה"ל אל מול גופים צבאיים ואזרחיים. התפקיד מחייב הבנת חשיבות הקשר הראשוני בין המתגייס למערכת הצבאית ועוסק במתן מענה ושירו למתגייסים ברמת הפרט, תוך מתן שירות אדיב וסובלני, מהן כנציג השירות במרכז המידע והן כרכז מתגייסים בלשכות גיוס.

• העבודה משלבת: ניהול וארגון בכלל נתוני המועמדים לשירות ביטחון, ליווי בני נוער בהליך המיון הצבאי, נדרשת רמת מקצועיות גבוה, סבלנות, אדיבות ועצמאות בביצוע התפקיד.
• מקום הקורס: בה"ד 11 - בית הספר למקצועות משאבי האנוש, עיר הבה"דים.
• משך הקורס: 7 שבועות (כולל טירונות).
• אפשרויות קידום:

1. למתאימים תינתן האפשרות לצאת לקורס קצינים.
2. הדרכה בקורס רכזי מתגייסים – תפקיד מאתגר המעצב את דור העתיד של רכזי המתגייסים.

• אופי שירות: השיבוץ בלשכות הגיוס ברחבי הארץ או בלשכה המקוונת-מרכז מידע. בסיסים פתוחים.

מסלול ייעודי לקצונה

המסלול כולל הכשרה מקצועית שבמהלכה יועברו השתלמויות והכשרה בתחום המקצוע הרלוונטי לחיל. המסלול כולל טירונות, הכשרה ראשונית, סיפוח ליחידות, קורס קצינים בבה"ד 1 והשלמה חיילית.

תהליך המיון לאשכול: יום מיונים אחד הכולל הרצאת פתיחה בנושא הקצונה בחיילות השונים. לאחר מכן, מיון קבוצתי הבוחן את יכולות החשיבה, תקשורת בין אישית, עבודת צוות, פיקודיות ועוד. לבסוף נערך ראיון אישי הבוחן את התאמת המועמד לתפקיד ומוטיבציה. במהלך יום המיון תדרג את העדפותייך לחיילות השונים. לכלל התפקידים נדרשת חתימת שנת קבע.

טקס סיום קורס קצינים אחוד לכלל חילות אכ"א, אוקטובר 2018

קצין משא"ן

• מהות התפקיד: מסלול הקצונה הייעודי הוא מסלול מהיר ואיכותי לקצונה המשלב במהלכו טירונות, קורס משא:ן מקצועי המשלב תוכני סדיר ומילואים, תקופת התנסות מקצועית (סיפוחים) ביחידות שונות ברחבי הארץ, הכשרת קצונה בסיסית והשלמה חיילית.

מערך הסדיר: ייעוץ למפקד הגדוד/היחידה בתחום משאבי האנוש, שליטה וניהול כוח אדם בשגרה ובחירום, אופי השירות לרוב ביחידות סגורות בעלות סביבה לוחמת דינאמית.

מערך המילואים (קישור): מקשר בין צה"ל לבין חיילי המילואים באמצעות תכנון, זימון וביצוע אימונים ותעסוקות מבצעיות אשר מטרתן שמירת הכשירות המבצעית של חילי המילואים בשעת חירום ולחימה. בנוסף המערך אמון על מתן שירות מקצועי לחיילי המילואים ולטיפול בפרט. אופי השירות הוא לרוב ביחידות עורפיות.

• משך ההכשרה: טירונות+קורס יסוד – 10 שבועות.
• סיפוחים: 3-6 חודשים.
• בה"ד 1 (קורס קצינים): 10 שבועות.
• השלמה חיילית: 10 שבועות.
• שיבוץ וקידום: יחידות שונות ברחבי הארץ (פתוחות וסגורות גם יחד). שיבוץ במקצוע זה מאפשר לפקד, להשפיע ולנהל מערך כוח אדם ביחידה ולהיות שותף פעיל בקבלת ההחלטות המשפיעות על הפרט בשירותו הצבאי ועל היחידה כולה. הערות: התפקיד מחייב חתימה לשירות נוסף של שנת קבע.

סמל החיל

לרגל 35 שנים להקמת חיל השלישות החליט הקשל"ר אריה דהן לשנות את תג היחידה של חיל השלישות.

צבעי הסמל נותרו כשהיו כדי לשמר את מורשת החיל, אך הספר הפתוח והקלטת הוסרו ובמקומם נוספו 3 דמויות אדם בגווני תכלת ולבן. החרב עם עלה הזית הושארה והיא מסמלת את ההקשר לדרג הנפרס והתמיכה של מערכי השלישות המגוונים. המוטיב המרכזי בסמל החדש הוא דמות האדם, המופיעה במרכז תג היחידה.

• שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
  תג חיל השלישות הקודם
• סיכת כומתת חיל השלישות הקודמת
  סיכת כומתת חיל השלישות הקודמת

קציני המשא"ן הראשיים (קמש"ר)

שם	תקופת כהונה	הערות
מתי ניב	7 בינואר 1977 - 3 באוגוסט 1979
דן רז	3 באוגוסט 1979 - 28 בינואר 1983
בני דקל	28 בינואר 1983 - 14 ביוני 1985
אהרון אופיר	14 ביוני 1985 - 7 במאי 1989
ישראל עינב	7 במאי 1989 - 23 באפריל 1993
חיים אשכנזי	23 באפריל 1993 - 10 באפריל 1997
צבי וקסברג	10 באפריל 1997 - 14 ביוני 2001
יוסי פרץ	14 ביוני 2001 - 9 בספטמבר 2005
אורנה ברביבאי	9 בספטמבר 2005 - 12 ביוני 2008	לימים האישה הראשונה בצה"ל בדרגת אלוף, ראש אגף כוח האדם
משה אלוש	12 ביוני 2008 - 8 באוגוסט 2011	לימים רמ"ט אגף כוח האדם
אריה דהן	8 באוגוסט 2011 - 11 באוגוסט 2014
שלומי סנדרוסי	11 באוגוסט 2014 - 30 באוגוסט 2017	קשל"ר אחרון וקמש״ר ראשון
סמי הולצקן	30 באוגוסט 2017 - 3 באוגוסט 2020
צחי חפץ	3 באוגוסט 2020 -

ראו גם

• שליש

קישורים חיצוניים

חיל משאבי האנוש, ברשת החברתית פייסבוק

• מידע על חיל השלישות, באתר דובר צה"ל
• אגף חיל השלישות, באתר "יחידה"
• ב. אבי-תמר, ‏קציני קישור : קציני קישור במפקדות עוצבות, מערכות 126, פברואר 1960
• ל. ל. ליואין, ‏שמור עשתונותיך - ומעט במטלטליך!, מערכות 126, פברואר 1960
• חנן גרינברג, "היום טקס הלווית חיל השלישות", באתר ynet, 1 בינואר 2006
• ניר קוסטי, שטרן: טעינו בהעברת השלישות לזרוע היבשה, במקור, באתר דובר צה"ל, מתוך "במחנה", 18 ביוני 2008 (מתוך ארכיון האינטרנט "archive.today"‏)
• משה אלוש ואלי מרדכי, ‏קצין השלישות - משלימו של הקמ"ן, מערכות 436, אפריל 2011
• "כשאני בדלת במדים, זה אומר שהצבא לא שכח", באתר nrg‏, 4 במאי 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30287905חיל משאבי האנוש