קמבו (חומר)
קמבו, הידוע גם בשם סאפו הוא חומר המופק מהפרשות טבעיות של צפרדע הקמבו, דו-חי השייך למשפחת הפילומדוזים.
רקע
בדרך כלל משתמשים בהפרשות עור יבשות של הקמבו. החומר משמש לרוב מטרות פולחניות בעלות מרכיבים דתיים ורוחניים. יש גם שימוש רפואי מסורתי פחות נפוץ, שבו ההפרשה נמרחת על צריבות בעור.
יש הנוהגים להשתמש בחומר במסגרות קבוצתיות, הנקראות מעגלי קמבו או טקסי קמבו.
ההשפעות של הרעל על גוף האדם יכולות להביא לתופעות לוואי שונות, בין היתר: טכיקרדיה, בחילות, הקאות ושלשולים.
אף על פי שמדובר במקרים מעטים, וחלק מהעדויות מצביעות על כך שמקרים אלה התרחשו בעקבות התוויות‑נגד רפואיות[1], מטא‑סקירה של 50 מחקרים, שבה נבחנו 11 מקרים של הרעלה חריפה, מצאה כי במקרים הקיצוניים דווחו פסיכוזה (לעיתים חמורה), תסמונת הפרשת-יתר לא תקינה של ADH, פגיעה כלייתית (לרבות אי‑ספיקה כלייתית חריפה), פגיעה בלבלב, פגיעה בכבד לרבות דלקת כבד רעילה, דרמטומיוזיטיס, קרע בוושט ופרכוסים, בחלק מהמקרים אף מוות.[2][3][4]
השימוש בחומר הקמבו, שמקורו בפרקטיקה של רפואה עממית בקרב שבטים ילידים מסוימים באזור האמזוניה בברזיל, משמש גם במערב כטיפול ברפואה משלימה ואלטרנטיבית, לעיתים כטקס פסאודו‑מדעי של ניקוי רעלים ("דיטוקס"). הטקס כולל צריבה של אזור מסוים בזרוע או ברגל ויישום ההפרשה של הקמבו ישירות על מקום הצריבה. תומכי השיטה טוענים כי קמבו מסייע בהתמודדות עם מחלות או פגיעות שונות, אך אין כל ראיות מדעיות לכך שהוא מהווה טיפול יעיל[5][6][7]
נראה כי נטילת קמבו יחד עם כמויות גדולות של מים מסוכנת במיוחד. פעולה זו נקשרת לתסמונת ההפרשה הלא תואמת של הורמון ADH ולחוסר איזון חמור באלקטרוליטים: שינויים באוסמולריות של הפלזמה והשתן, היפוקלמיה, היפומגנזמיה והיפופוספטמיה. נלוקסון נמצא במחקר כתרופה אפשרית לנגד, והטיפול בבית החולים כולל גם תרופות להגנה על האיברים מפני נזק ולשיקום מאזן האלקטרוליטים.[1]
טרמינולוגיה
'קמבו’ הוא השם הנפוץ להפרשת החומר עצמו ולטקס, אך לעיתים משמש גם לכינוי צפרדע הקמבו עצמה. צפרדע עצים באזור יערות האמזונאס, הידועה גם בשמות נוספים, בין היתר: צפרדע עצים דו-צבעונית, צפרדע קוף ענקית, ועוד. פירוש המילה 'סאפו' בספרדית ובפורטוגזית הוא 'קרפדה'.[2] הצפרדע היא דו‑חיים אנורני החי באזורי אגן האמזונס ואגן האורינוקו בדרום אמריקה.
בברזיל נקראת הצפרדע בשמות שונים, כמו:
- sapo
- vacina do sapo
- kampô (פחות נפוץ)
היסטוריה
בני עמים ילידיים הדוברים את שפות הפאנואן בדרום‑מזרח יערות הגשם של האמזונאס,בין היתר המטסס, המרובו, האמאוואקה, הקשינאווה, הקטוקינה, היאוואנאווא והקאשינאווה, הם מהקבוצות הנוהגות להשתמש בקמבו. קיימים מחקרים אתנוגרפיים המתעדים את השימוש בקמבו במסגרת הרפואה המסורתית של בני נוקה קווין באזור מדינת אקרי, באמזונס הברזילאי.[8]
מאמצע המאה ה‑20 נעשה שימוש בקמבו גם באזורים עירוניים בברזיל.[9] בשנת 2004 אסרה ברזיל את מכירתו ושיווקו של קמבו.[10] מחוץ לדרום אמריקה החל הקמבו להתפרסם כטיפול אלטרנטיבי בסוף שנות ה‑2010.[11]
בשנת 2021 אסרה רשות התרופות של אוסטרליה (TGA) את השימוש בקמבו וסיווגה אותו כרעל מדרגה 10. הוא נכלל בקטגוריה של "חומרים שמסוכנותם לבריאות מחייבת איסור על מכירה, אספקה ושימוש".[6]
שימוש מסורתי בקרב עמים ילידים
לשם איסוף ההפרשה מהצפרדע, היא נלכדת ונקשרת בארבע נקודות כך שגפיה מתוחות. המתח הגופני גורם לה להפעיל את מנגנון ההגנה ולהפריש מהעור פפטידים. לאחר איסוף ההפרשה הצפרדע משוחררת, והחומר מיובש. הטקס כולל יצירת צריבות קטנות בעור והנחת כמות מזערית מההפרשה על הפצעים.[12] בפרקטיקה הילידית מסירים את ההפרשה לאחר כרבע שעה, עם סיום התסמינים החריפים.[5]
מרפאים מסורתיים טוענים כי השיטה מסייעת לפוריות, טיהור גוף ונפש, מגבירה כוח ומביאה מזל בציד: טענות שאין להן ביסוס מדעי.[13]
שימוש מודרני
מחוץ לדרום אמריקה, טקס קמבו עשוי להתקיים במתכונת מצומצמת של מטפל ומשתתף אחד, או בקבוצות גדולות המכונות "מעגל קמבו". המשתתפים מתבקשים להביא כמות רבה של מים, מגבת ודלי. לרוב מונחות על הרצפה מחצלות יוגה וחדר הטקס מלא בעשן קטורת.
במהלך הטקס צורבים את עורו של המשתתף מספר פעמים, בדרך כלל בזרוע או ברגל, באמצעות מקל בוער. המטפל מערבב את ההפרשה של הקמבו במים או ברוק ומניח אותה על גבי הצריבות.[12] השפעות קצרות טווח כוללות בחילה קשה, הקאות, שלשולים, בצקת בפנים, כאבי ראש וטכיקרדיה. נראה כי ההפרשות פועלות על כלי הדם, דבר שעשוי להסביר את הספיגה המהירה שלהן. הרעלה עלולה להתרחש מיידית או בתוך שעות ספורות.[1]
שיווק
בשימוש מודרני (בקרב אנשים מחוץ לעמים ילידים) ההפרשה של הצפרדע מתוארת ומשווקת כטיפול "דיטוקס",[14] ניקוי רעלים שיכול לשמש כטיפול ב"כל דבר".
קמבו משווק הן כתרופה "מדעית", המדגישה את הביוכימיה של החומר, והן כתרופה "רוחנית", המדגישה את מוצאו הילידי. שיטת הטיפול בהקאה יזומה שימשה כטיפול פופולרי מאז המאה ה‑19.[12] טיפול דיטוקס הוגדר על ידי אדזארד ארנסט, רופא גרמני ופרופסור אמריטוס לרפואה משלימה, כמונח שהיה במקור שייך לטיפולים רפואיים מוסדרים בגמילה מהתמכרויות-אך "נחטף בידי יזמים, שרלטנים ומרפאים מפוקפקים לצורך מכירת טיפולים חסרי בסיס".[15]
בברזיל, לנוכח הגידול בצריכת הקמבו במרכזים עירוניים, הושמעה ביקורת מצד עמים ילידים, חוקרים ואנשי תקשורת בנוגע לניתוק מההקשר המקורי: מדובר הן בניכוס תרבותי של הידע הילידי, הן בתהליך הפקת ההפרשה מצפרדע הקמבו, בצורת העברת הידע המסורתי, ובמחירים הנגבים עבור הטקס ובמיסטיפיקציה של מוצא הצפרדע.
עולות גם טענות בנוגע לחשש סביב רישום פטנטים פרמקולוגיים על הפפטידים שנמצאו בקמבו, מסחור השימוש בקמבו מחוץ למקום מוצאו, וכן להשפעה הבלתי־ידועה על אוכלוסיות הצפרדעים, שכן רבות מהן נלקחות מבית הגידול הטבעי שלהן.[16]
לאור המורכבות הכימית של הרעלנים המופקים מהצפרדע ולנוכח השפעותיהם המורכבות ואף העלולות להיות קטלניות, ציינו מחברי סקירת הספרות מ‑2022 בנושא אבחון וטיפול במקרי קמבו, שהם ממליצים על "פיקוח הדוק על אתרים המעודדים שימוש בחומר זה, וכן על הגברת הפיקוח על מסחר אלקטרוני או סחר בלתי‑חוקי בבעלי חיים ובהפרשותיהם, לרבות ברשת האפלה".[1]
השפעה סביבתית
השפעת השימוש המוגבר בטקסי קמבו, והסחר בצפרדעים ובהפרשותיהן, עשויה להשפיע על אוכלוסיית צפרדע הקמבו בבתי הגידול הטבעיים שלה: יערות במרכז ודרום אמריקה: בוליביה, פרו, ברזיל, הגיאנות, קולומביה וונצואלה.[9] עקרונית, צפרדע הקמבו לא נחשבת למין בסכנת הכחדה על ידי ה-IUCN. עם זאת, מלבד מין זה, מיני צפרדעים אנדמיים אחרים באזורי הנאוטרופיים של דרום אמריקה, שחלקם בסכנת הכחדה, ניצודים ומוברחים לשוק השחור.
מקרי מוות בולטים
בשנת 2008 הואשם בברזיל איש עסקים בן 40 בעיסוק בלתי חוקי ברפואה ובגרימת מוות, לאחר שנתן רעלני קמבו לקולגה שלו, אשר מת לאחר מכן. בנו של המנוח, שאמר כי הופעל עליו לחץ מצד אביו להשתתף, סבל מתסמינים קלים יותר.[17]
בצ'ילה, בשנת 2009, דניאל לארה אגילאר, שסבל ממחלת דיסק מותני כרונית, נפטר מיד לאחר שקיבל קמבו משמאן מקומי בטקס ריפוי המוני; תוצאות הנתיחה שלאחר המוות לא היו חד משמעיות בשל מצבים רפואיים קיימים.[18]
בספרות הרפואית דווח על מקרה מ‑2018 באיטליה של גבר עם השמנת יתר והיפרטרופיה חדרית, שלפי ממצאי הנתיחה מת מהפרעות קצב לב בעת שהיה תחת השפעת קמבו.[9]
באוקטובר 2021, מת באוסטרליה ג'ארד אנטונוביץ' בפסטיבל בניו סאות' ויילס, כתוצאה מקרע בוושט, שעל פי החשד נגרם כתוצאה מהקאות מרובות לאחר שלקח קמבו ביחד עם דימתילטריפטמין. בחקירה עלו גורמים נוספים שייתכן ותרמו לקרע בוושט, ביניהם תופעות לוואי מתמשכות שסבל מהן בעקבות תאונה שעבר שנים לפני כן.[1]
פרמקולוגיה
צפרדע הקמבו מפרישה מגוון תרכובות כימיות קטנות מסוג פפטידים, שלהן כמה השפעות שונות. בין הפפטידים שנמצאו בהפרשה ישנם הפפטידים האופיואידיים דרמורפין ודלטרורפין, המרכיב מרחיב־כלי דם: סובג’ין, וכן דרמספטין, שהוכח כבעל פעילות אנטימיקרוביאלית בתנאי מעבדה.[5] חומרים נוספים שנמצאו הם פילומדוסין, פילוקינין, קאורולין ואדרנורגולין. מתבצע מחקר רפואי פעיל על הפפטידים שמקורם בהפרשת העור של צפרדע הקמבו בעיקר לצורך הבנת פעולתם הביולוגית. נערכו מספר ניסויים פרה‑קליניים בעכברים ובחולדות, אך נכון לנובמבר 2019 לא התקיימו ניסויים קליניים בבני אדם.[5]
מרבית הפפטידים הביו־אקטיביים הקשורים לקמבו שאופיינו – הראו פוטנציאל ליישומים רפואיים: פילו־קאורולינים (phyllocaeruleins) בעלי השפעה מורידת לחץ דם, טאכיקינינים ופילוקינינים (phyllokinins) כמרחיבי כלי דם, דרמורפינים ודלטרורפינים עם פעילות דמוית אופיואידים, ואדרנורגולינים (adenoregulins) בעלי תכונות אנטיביוטיות.[19]
בשל מגוון הפעילויות הביולוגיות של חומרים אלו, וכן הדמיון בינם לבין רצפי חומצות האמינו של נוירופפטידים והורמונים ביונקים, רבים מהם מעוררים עניין רב בתחומי הרפואה והפרמקולוגיה, במיוחד לפיתוח תרופות חדשות.[19]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Roger W. Byard, Is voluntary envenomation from the kambô ritual therapeutic or toxic?, Forensic Science, Medicine and Pathology 16, 2020-06-01, עמ' 205–206 doi: 10.1007/s12024-019-00192-5
- ^ 2.0 2.1 M. A. Sacco, A. Zibetti, C. F. Bonetta, C. Scalise, L. Abenavoli, F. Guarna, S. Gratteri, P. Ricci, I. Aquila, Kambo: Natural drug or potential toxic agent? A literature review of acute poisoning cases, Toxicology Reports 9, 2022, עמ' 905–913 doi: 10.1016/j.toxrep.2022.04.005
- ↑ Paul S. den Brave, Eugéne Bruins, Maarten W. G. A. Bronkhorst, Phyllomedusa bicolor skin secretion and the Kambô ritual, The Journal of Venomous Animals and Toxins Including Tropical Diseases 20, 2014, עמ' 40 doi: 10.1186/1678-9199-20-40
- ↑ J. W. Daly, J. Caceres, R. W. Moni, F. Gusovsky, M. Moos, K. B. Seamon, K. Milton, C. W. Myers, Frog secretions and hunting magic in the upper Amazon: identification of a peptide that interacts with an adenosine receptor, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 89, 1992-11-15, עמ' 10960–10963 doi: 10.1073/pnas.89.22.10960
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Emiel Jacob Henri Bartels, Douwe Dekker, Mohamed Amiche, Dermaseptins, Multifunctional Antimicrobial Peptides: A Review of Their Pharmacology, Effectivity, Mechanism of Action, and Possible Future Directions, Frontiers in Pharmacology 10, 2019, עמ' 1421 doi: 10.3389/fphar.2019.01421
- ^ 6.0 6.1 theguardian reporter, Kambo, a lethal frog mucous used in shamanic rituals, banned by TGA after reports of deaths, theguardian.com, 2021
- ↑ "Natasha Lechner not told about risk of sudden death from frog poison vomiting ritual, inquest told". ABC News (בAustralian English). 2023-05-04. נבדק ב-2026-02-24.
- ↑ Edilene Coffaci de Lima, Cobras, xamãs e caçadores entre os Katukina (pano), Tellus, 2008, עמ' 35–57 doi: 10.20435/tellus.v0i15.161
- ^ 9.0 9.1 9.2 Francisco Vaniclei Araújo da Silva, Wuelton Marcelo Monteiro, Paulo Sérgio Bernarde, “Kambô” frog (Phyllomedusa bicolor): use in folk medicine and potential health risks, Revista da Sociedade Brasileira de Medicina Tropical 52, 2019, עמ' e20180467 doi: 10.1590/0037-8682-0467-2018
- ↑ Kambó, el polémico veneno que se usa en Sudamérica como medicina para curarlo todo, BBC News Mundo, 2016-04-27 (בספרדית)
- ↑ Australians are using this Amazonian frog poison as a controversial alternative medicine, SBS News, 2019-11-07 (באנגלית)
- ^ 12.0 12.1 12.2 A. B. C. News, This Amazonian tree frog's poison has become part of the latest supercleanse trend, ABC News (באנגלית)
- ↑ Joe Schwarcz, Special to the Montreal Gazette, The Right Chemistry: No evidence-based science supports kambo ritual, the Montreal Gazette
- ↑ Williams, Alex (2021-01-01). "Can You Poison Your Way to Good Health?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2026-02-24.
- ↑ Mohammadi, Dara (2014-12-05). "You can't detox your body. It's a myth. So how do you get healthy?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-02-24.
- ↑ Paulo Sérgio Bernarde Federal University of Acre Rosimeyri Aparecida Santos, Utilização medicinal da secreção (“vacina-do-sapo”) do anfíbio kambô (Phyllomedusa bicolor) (Anura: Hylidae) por população não-indígena em Espigão do Oeste, Rondônia, Brasil, June 2011
- ↑ Investigada morte de homem que tomou 'vacina do sapo', Estadão (בפורטוגלית ברזליאית)
- ↑ Denisse Charpentier, Buscan a “chamanes” por muerte de paciente que recibió veneno de rana, BioBioChile - La Red de Prensa Más Grande de Chile, 2009-12-22 (בספרדית)
- ^ 19.0 19.1 Thais A. C. Nogueira, Igor Luis Kaefer, Marco A. Sartim, Manuela B. Pucca, Jacqueline Sachett, André L. Barros, Moysés B. A. Júnior, Djane C. Baía-da-Silva, Paulo S. Bernarde, Hector H. F. Koolen, Wuelton M. Monteiro, The Amazonian kambô frog Phyllomedusa bicolor (Amphibia: Phyllomedusidae): Current knowledge on biology, phylogeography, toxinology, ethnopharmacology and medical aspects, Frontiers in Pharmacology 13, 2022, עמ' 997318 doi: 10.3389/fphar.2022.997318
קמבו (חומר)42809002Q10388631