קונקלווה

קונקלווה (בלטינית: Conclave; מילולית: cum clave - "עם מפתח") היא הליך הבחירה של אפיפיור חדש בכנסייה הקתולית.

היסטוריה

לפני הקונקלווה (המאות הראשונות עד המאה ה-12)

בתקופות הקדומות של הכנסייה הקתולית, בחירת האפיפיור הייתה תהליך פתוח ולא מוסדר:

• המאות הראשונות: האפיפיור נבחר על ידי הקהילה הנוצרית ברומא, כולל הכמורה והמאמינים ולעתים גם השליטים. היו אפיפיורים שהמליצו על היורש, לפני מותם.
• ימי הביניים המוקדמים: האפיפיור נבחר, תוך התערבות פוליטית וקיסרים, מלכים ואצילים רומיים השפיעו באופן ישיר על הבחירות, או אף מינו אפיפיורים.

התפתחות הקונקלווה

הקונקלווה (מלטינית: cum clave - "עם מפתח", כלומר חדר נעול) התפתחה בהדרגה:

• 1059: האפיפיור ניקולאס השני קבע שהקרדינלים יהיו הבוחרים העיקריים של האפיפיור, כצעד ראשון להגבלת השפעה חיצונית.
• 1179: האפיפיור אלכסנדר השלישי קבע בוועידת לטראנו השלישית, שנדרש רוב של שני שלישים מהקרדינלים לבחירת אפיפיור, חוק שקיים עד היום.
• המאה ה-13: הגורם המכריע להקמת הקונקלווה במתכונתה הנוכחית היה הקונקלווה בוויטרבו (1268-1271) שנמשכה כמעט שלוש שנים (ראה להלן).
• 1274: בעקבות הקונקלווה הארוכה, האפיפיור גרגוריוס העשירי (שנבחר באותה קונקלווה) קבע את כללים לקונקלווה (כללים הממשיכים להיות תקפים) המטרה להגביר את הלחץ על הקרדינלים להגיע להכרעה מהירה ולמנוע התערבות חיצונית:
  1. הקרדינלים יתכנסו במקום מבודד וסגור.
  2. הם יחיו בתנאים צנועים ומוגבלים.
  3. אם לא יבחרו אפיפיור תוך שלושה ימים, מזונם יצומצם.
  4. אסורה כל תקשורת עם העולם החיצון.
  5. נאסר על הקרדינלים לקבל מתנות בתקופת הקונקלווה.

תהליך הבחירה

הקונקלווה כגוף בוחר יחיד כוננה בבולה In Nomine Domini שפורסמה על ידי ניקולאוס השני ב-1059. ב-1197, בעת ועידת לטראנו השלישית, העמיד האפיפיור אלכסנדר השלישי את הרוב הדרוש על שני שלישים מהקולות.

משתתפים בבחירה כל הקרדינלים שגילם פחות מ-80, אך על פי החלטה של פאולוס השישי, שהתקבלה ב-1975, מספרם מוגבל לעד 120 קרדינלים, אך כל האפיפיורים שנבחרו אחריו חרגו מכלל זה, ובפועל מספר הקרדינלים היה מעט יותר גבוה מהמקסימום שנקבע. להלכה כל גבר קתולי יכול להיות מועמד לאפיפיור, אולם ב-600 השנה האחרונות נבחר לתפקיד קרדינל. הקונקלווה מתכנסת בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן בתוך 20 יום ממות האפיפיור הקודם או התפטרותו. בקונקלוות הקודמות, מרגע שנכנסו הקרדינלים לקפלה אסור היה להם לעזוב אותה עד בחירת האפיפיור, והיא הייתה ננעלת (ומכאן השם "קונקלווה" – בלטינית, cum clavi = "במפתח"), אולם יוחנן פאולוס השני שינה את החוק הזה והתיר להם ללון בבית מלון בקריית הוותיקן.

הבחירה נעשית בסדרה של הצבעות חשאיות. כל קרדינל רושם את השם המועדף עליו על פתק ונשבע שבחר בחירה ראויה. התוצאות נרשמות בפיקוח של שלושה קרדינלים. לבחירת אפיפיור דרוש רוב של שני שלישים, ועד שמושג הרוב הדרוש, נערכות בחירות חוזרות ונשנות (ארבע הצבעות בכל יום). יוחנן פאולוס השני קבע שאם לא מושג רוב של שני שלישים אחרי 30 הצבעות, ניתן להסתפק ברוב רגיל. לאחר כל הצבעה נשרפים הפתקים בתנור מיוחד. לבעירה מוסיפים חומר שצובע את העשן (איט') העולה: אם לא נבחר אפיפיור, עשן שחור, וכשנבחר האפיפיור – והסכים להתמנות לתפקיד – עשן לבן (מכאן מקור הביטוי "עד שיצא עשן לבן").

כשנבחר האפיפיור, יוצא זקן הקרדינלים בני המסדר הדיאקוני (המסדר הזוטר) אל הקהל הממתין בחוץ ומכריז: Habemus papam – "יש לנו אפיפיור!". אחריו יוצא האפיפיור הנבחר ומברך את הנאספים.

כאמור, על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה. יוצאים מגדר זה שלושה בעלי תפקידים, אם הם גם חברים בגוף הבוחר. אלו הם ראש בית הדין הגבוה לחסד (ה-Sacra Paenitentiaria), הקרדינל-הארכיבישוף בפועל של רומא, ומנהל קריית הוותיקן.

עם כניסתם של הקרדינלים לקפלה הסיסטינית נהוג לשיר את ההמנון "בוא, רוח בורא" (Veni Creator Spiritus).

סיעות הקרדינלים

חבר הקרדינלים מתחלק לסיעות לפי שני קווים עיקריים: תאולוגי ופוליטי.

הקו התאולוגי נחלק בין שמרנים לבין מתונים או ליברלים. מספר קרדינלים שמונו על ידי אפיפיור מסוים נוטים לייצג את שיטתו התאולוגית (ובעבר, היו רבים מהם קשורים אליו משפחתית) ויוצרים קבוצה מלוכדת. הדבר גרם לכך שאפיפיורים שביקשו להשיג השפעה מתמשכת מינו מספר רב של קרדינלים, ככל שיכלו בתקופת כהונתם. בין המאה ה-13 למאה ה-18 נקראה סיעת השמרנים Zelanti. מקור הביטוי בחברי המסדר הפרנציסקני שהתנגדו לכל שינוי והקלה בתקנון בנדיקטוס, בהמשך זוהתה סיעה זו עם תומכי הישועים.

קו חלוקה מקביל לסיעות התאולוגיות היה הקו המדיני. מעורבות המעצמות בבחירת האפיפיור הייתה גדולה ושליטיהן ניסו להשיג אפיפיור כרצונם. עד התיקון שהכניס פיוס העשירי ב-1903 הייתה נתונה לשליטי אירופה (קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומלך צרפת) זכות וטו על החלטות הקונקלווה (Jus exclusivae), הזכות מומשה בפועל באמצעות קרדינל-נאמן ("קרדינל כתר") של השליט ושלחה את הבוחרים לסבבי בחירות נוספים. גם ללא הפעלת זכות הווטו גייסו שליטים מרכזיים באירופה (כגון צרפת, ספרד, הרפובליקה של ונציה, ממלכת הבסבורג) קרדינלים שיציעו מועמדים מקובלים על הכתר ויחסמו מועמדים שאינם מקובלים.

קואליציות בין הסיעות הביאו לשיתופי פעולה על מנת להגיע למועמד מוסכם או לפחות למועמד של פשרה.

נתונים

• בשנת 2025 נערכה הקונקלווה ה-266.
• הקונקלווה הארוכה ביותר בהיסטוריה היא הקונקלווה שהתקיימה בוויטרבו באיטליה בין השנים 1271-1268 (33 חודשים). במהלך קונקלווה זו, הקרדינלים התכנסו כדי לבחור מחליף לאפיפיור קלמנס הרביעי שנפטר בנובמבר 1268. הבחירה התארכה בשל מחלוקות פוליטיות עמוקות בין הקרדינלים הצרפתים לאיטלקים. תושבי ויטרבו היו מתוסכלים מהעיכוב ולכן הסירו את גג ארמון האפיפיור שבו התכנסו הקרדינלים, חשפו אותם לתנאי מזג האוויר, הגבילו את מזונם ואף איימו לכלוא אותם עד לבחירת אפיפיור. בספטמבר 1271, נבחר גרגוריוס העשירי אשר יזם רפורמות בתהליך בחירת האפיפיור למניעת עיכובים דומים בעתיד.
• הקונקלווה שבה נבחר אפיפיור בזמן הקצר ביותר, התקיימה בשנת 1503, כאשר האפיפיור יוליוס השני נבחר תוך פחות מיממה. הקונקלווה נפתחה ב-1 בנובמבר 1503, והוא נבחר כבר למחרת, ב-2 בנובמבר.

הקונקלוות האחרונות

תאריך	משך בימים	מספר הצבעות	הנבחר
מרץ 1939	1	3	פיוס השנים עשר
אוקטובר 1958	3	11	יוחנן העשרים ושלושה
יוני 1963	2	6	פאולוס השישי
אוגוסט 1978	1	4	יוחנן פאולוס הראשון
אוקטובר 1978	2	8	יוחנן פאולוס השני
אפריל 2005	2	4	בנדיקטוס השישה עשר
מרץ 2013	2	5	פרנציסקוס
אפריל 2025	2	4	לאו הארבעה-עשר

תרבות

קונקלוות מתוארות ביצירות הבאות:

• הסדרה "האפיפיור החדש"
• הסרט "האפיפיורים"
• הפרקים הראשונים של הסדרה "הבורג'ס"
• הסרט "יש לנו אפיפיור" מאת נני מורטי
• הסרט "הסנדק חלק שלישי"
• הספר "מלאכים ושדים" מאת דן בראון וסרט בשם זה
• הספר "עד שיצא עשן לבן" והסרט בשם זה

ראו גם

• פפאביל
• Sede vacante

לקריאה נוספת

• Michael Walsh, The Conclave: A Sometimes Secret and Occasionally Bloody History of Papal Elections, Sheed & Ward, 2003 מסת"ב 9781580511353
• Baumgartner and McNamara, Behind Locked Doors: A History of the Papal Elections,Palgrave Macmillan, 2003 מסת"ב 9780312294632

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונקלווה בוויקישיתוף

• חיים איסרוביץ, עד שייצא עשן לבן: איך בוחרים אפיפיור חדש?, באתר nrg‏, 11 בפברואר 2013
• ניו יורק טיימס, הכלל הראשון בקמפיין לאפיפיורות: התנהג כאילו אינך מעוניין, באתר הארץ, 29 באפריל 2025
• ביבליוגרפיה לנושא
• ההיסטוריה של כל הקונקלוות שהתקיימו
• תיאור גרפי של קונקלווה, באתר אינפוגרפיקה
• בחירת אפיפיור, האנציקלופדיה הקתולית
• קונקלווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אפיפיורים – בחירה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קונקלווה41009155Q186431