קול ישראל בפרסית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:KanParsit.png
סמליל התחנה הנוכחי
אולפן קול ישראל בפרסית בירושלים; ליד המיקרופון: מנשה אמיר

קול ישראל בפרסיתפרסית: بخش فارسی رادیو اسرائیل) הייתה בעבר תחנת רדיו של קול ישראל, ששידרה בשפה הפרסית במסגרת שידורי רק"ע ורשת ה'.

שידורי התחנה נפסקו ב-2017, עם סגירת רשות השידור[1] וחודשו במסגרת תאגיד השידור הישראלי תחת השם VoisFarsi[2]. השידורים בפרסית בתחנת רק"ע נפסקו ומאז הם משודרים רק ב-VoisFarsi.

היסטוריה

קול ישראל החל לשדר פינה בפרסית של כרבע שעה בתחילת 1949[3][4]. החדשות בפרסית שודרו בימים שני ושישי[5]. עם התרבות מספר השפות בהם שודרו חדשות לעולים, שודרו החדשות בפרסית בגל 43.9[6]. בשנות ה-50 המוקדמות שידר קול ישראל ב-11 שפות בנוסף לעברית, ופרסית הייתה אחת מהן[7]. השידור בפרסית החל ב-1956 במסגרת מדיניות הסברה של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון, לחיזוק הקשרים עם מדינות ותרבויות מוסלמיות שאינן ערביות, וכן עבור עולים יהודים מאיראן, ומאוחר יותר הופנתה לקהל האיראני. במשך שנים מומנה התחנה בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון[8]. אולם בשנת 1957, בעקבות קיצוצים בתקציב בוטלו השידורים בטורקית ופרסית[9], לאור העובדה שהשידורים בפרסית זכו לאחוזי האזנה של 0.3% בלבד[10]. השידורים בפרסית חודשו בשנת 1958[11] ומשכם הורחב מרבע שעה לחצי שעה בתחילת 1960[12]. בשנת 1961 פורסם שהשידורים בפרסית זוכים לפופולריות רבה, שבעקבותם התגברה תיירות המרפא מאיראן לישראל ונטען שלשידורים הייתה תרומה לידידות ביחסי איראן-ישראל[13]. השידורים בפרסית הועברו בגלים בינוניים ונקלטו היטב בטהראן[14]. השידורים הוכנו על ידי המחלקה הערבית של קול ישראל[15].

השידורים

התחנה קיבלה ושידרה שיחות מאזינים רבות, הן מאיראן עצמה והן מן הפזורה האיראנית. השדר המזוהה ביותר עם שידורים אלו היה פרשן קול ישראל לענייני איראן מנשה אמיר, יהודי יוצא איראן ודובר פרסית, שעבד בתחנה מאז 1959 ועד סגירתה. התחנה ראיינה דוברי פרסית ישראלים שונים, בהם שאול מופז בהיותו שר ביטחון[16].

התחנה שידרה סה"כ 12 שעות שבועיות: מדי יום שעה בין השעות 17:00 - 18:30 (עד 18:00 בשישי ושבת) ברשת ה' עבור יהודים דוברי פרסית בחו"ל (בדרך כלל באיראן) ובימי א'-ה' בין השעות 19:00 - 19:30 ברק"ע עבור עולים דוברי השפה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנשה אמיר, ‏קולנו נדם אל מול איראן, באתר ישראל היום, 15 במאי 2017
  2. ^ אתר התחנה
  3. ^ קול ישראל, דבר, 15 במרץ 1949. לעומת זאת, בינואר, לא היו שידורים בפרסית: ראדיו, על המשמר, 9 בינואר 1949
  4. ^ היום ברדיו, חרות, 27 במאי 1949
    קול ישראל, דבר, 13 ביוני 1949
  5. ^ היום ברדיו, חרות, 12 באוגוסט 1949
  6. ^ קול ישראל, דבר, 18 ביולי 1949
  7. ^ קול ישראל משדר ב-12 שפות, הצופה, 20 באוגוסט 1956
  8. ^ רונן ברגמן, מבקר המדינה, "ידיעות אחרונות", 16 ביולי 2009
  9. ^ מיכאל קשיב, תקציב תקציב תקציב, חרות, 18 בינואר 1957
    ש. ערן, קול ישראל לקראת שנת הכספים הבאה, דבר, 15 בנובמבר 1957
  10. ^ משה בן שחר, ההאזנה לשידורי חדשות בלועזית פוחתת, חרות, 21 במאי 1956
  11. ^ קול ישראל מרחיב שורותיו, דבר, 15 באפריל 1958
  12. ^ קול ישראל ירחיב את השידורים לאפריקה ואסיה, דבר, 7 בדצמבר 1959
  13. ^ בשולי דברים - השידורים הפרסיים, דבר, 14 בספטמבר 1961
  14. ^ יצחק גטניו, בטהראן, בין כסה לעשור, מעריב, 26 בספטמבר 1969
  15. ^ אהוד יערי, הסברה ישראלית לעולם הערבי, דבר, 14 במאי 1967
  16. ^ סוכנויות הידיעות, איום איראני בתגובה לדברי מופז ב"קול ישראל" בפרסית, באתר ynet, 24 בדצמבר 2003


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25126501קול ישראל בפרסית