צילום וידאו

צילום וידאו הוא תחום בצילום העוסק ביצירת תמונות נעות באמצעות מצלמות וידאו, דיגיטליות או אנלוגיות (אנ'). זהו תחום נפרד אך קשור לצילום סטילס שמשמש למגוון מטרות.
סוגות

- צילום טבע – לדוגמה: תיעוד חיות, צמחייה, ונופים בתנועה.
- צילום דוקומנטרי – תיעוד היסטורי ואירועים מיוחדים, וכן סיפורים יוצאי דופן של אנשים.
- צילום ספורט – באירועי ספורט גדולים (כגון גביע העולם בכדורגל או המשחקים האולימפיים), חלק ניכר מהמימון מושקע בציוד צילום, צוותי צילום ואינטרנט מהיר לשידור בזמן אמת[1].
- צילום תת-ימי – באמצעות מארזי מצלמה אטומים או מצלמות ייעודיות, המוגנות מרטיבות ולחץ המים. מציג עולם פחות מוכר למרבית האנשים.
- צילום אוויר – לרוב באמצעות רחפנים. מציג זוויות צילום בלתי רגילות.
- צילום קולנועי – תחום העוסק בצילום סרטים עלילתיים, דוקומנטריים או ניסיוניים. מושם בו דגש על קומפוזיציה, תאורה, תנועת מצלמה מדויקת ושפה ויזואלית. בסוג צילום זה נהוג לצלם בקצב של 24fps (להלן), המקנה תחושת תנועה טבעית. מרבית סרטי הקולנוע מהמאה ה-21 מצולמים באמצעים דיגיטליים, תוך שימוש במצלמות ייעודיות, עדשות קולנוע מיוחדות, מערכות ייצוב מתקדמות ותאורה מקצועית.
- צילום לרשתות חברתיות – והפקת וולוגים (Vlog) ויצירת תוכן, הוא תחום שהתפתח משמעותית בעשור השני של המאה ה-21, עם עלייתן של פלטפורמות שיתוף וידאו כגון אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ואחרות. צלמים ויוצרי תוכן מתמקדים בהפקת תמונות וסרטונים קצרים (כגון רילס ושורטס), נגישים ובעלי נראות גבוהה – לעיתים קרובות בפורמט אנכי, עם עריכה מהירה, כתוביות, ומוזיקת רקע. מטרת הצילום עשויה להיות קידום אישי, מסחרי או תוכני, תוך מיקוד בגירוי רגשי מיידי והתאמה למאפייני הקהל הדיגיטלי.
רזולוציה ואיכות

רזולוציית וידאו היא מדד המתאר את כמות הפיקסלים שבכל תמונה בווידאו, ונחשבת לאחד הגורמים המרכזיים בקביעת חדות התמונה. הרזולוציה נמדדת לרוב לפי מספר הפיקסלים לאורך הציר האופקי והאנכי של התמונה, לדוגמה: 1920×1080 פיקסלים (רזולוציית Full HD). ככל שמספר הפיקסלים גדול יותר, התמונה יכולה להיות חדה ומפורטת יותר, בתנאי שיתר גורמי האיכות תומכים בכך, כמו איכות העדשה, קצב הדגימה והדחיסה[2].
מאז סוף המאה ה-20 גדלה רזולוציות הווידאו באופן עקבי, בעיקר בשל מעבר ממסכים קטנים למסכים שטוחים וגדולים יותר, הן בטלוויזיות הביתיות הן בצגי מחשב ובמסכי הקולנוע. ככל שהמסך גדול יותר בולטים הפיקסלים לעין, במיוחד ממרחק צפייה קרוב, ולכן יש צורך ברזולוציות גבוהות יותר כדי לשמור על חדות וניקיון בתמונה. לדוגמה, בעוד שרזולוציה של 720p נחשבת מספקת למסכים קטנים, מסכי 55 אינץ' ומעלה דורשים בדרך כלל רזולוציית 4K או יותר כדי להציג תמונה חדה ללא טשטוש.
בנוסף, עלייתן של פלטפורמות סטרמינג כגון נטפליקס אמזון פריים ודיסני+ הגדילו את הביקוש לווידאו באיכות גבוהה[3].
רזולוציות נפוצות כוללות:
- SD (Standard Definition) – 720×576 פיקסלים ≈ 0.41 מגה-פיקסל
- HD (High Definition) – 1280×720 פיקסלים ≈ 0.92 מגה-פיקסל
- Full HD – 1920×1080 פיקסלים ≈ 2.07 מגה-פיקסל
- 2K DCI – 2048×1080 פיקסלים ≈ 2.21 מגה-פיקסל
- 4K UHD – 3840×2160 פיקסלים ≈ 8.29 מגה-פיקסל
- 4K DCI – 4096×2160 פיקסלים ≈ 8.85 מגה-פיקסל
- 8K UHD – 7680×4320 פיקסלים ≈ 33.18 מגה-פיקסל
בנוסף ליתרונות בצפייה, רזולוציות גבוהות מעניקות יתרון בשלב העריכה. לדוגמה, פריים שצולם ברזולוציית 4K (2160×3840) ניתן לחיתוך (Cropping) תוך שמירה על איכות Full HD. תהליך זה מאפשר "זום דיגיטלי", שינוי קומפוזיציה או יצירת תנועת מצלמה מדומה מבלי לפגוע באיכות הסופית ומבלי צורך בציוד צילום מתקדם או צילום חוזר.
איכות הווידאו אינה תלויה רק ברזולוציית החיישן – גם פרמטרים כמו קצב סיביות, טווח דינמי, עומק צבע וקצב פריימים משפיעים משמעותית על איכות התמונה הנתפסת.
קצב פריימים
ערך מורחב – קצב פריימים
קצב פריימים (באנגלית: fps – frames per second) הוא מספר התמונות שהמצלמה מקליטה בכל שנייה של צילום וידאו. לדוגמה, קצב של 24fps משמעו 24 תמונות נפרדות בכל שנייה[4]. ככל שקצב הפריימים גבוה יותר, ניתן להציג תנועה איטית באופן חלק, מבלי לאבד את תחושת הזרימה. לדוגמה, צילום בקצב של 60fps מאפשר האטה לפי שתיים (ל־30fps) ועדיין שומר על תנועה חלקה. צילום בקצב 120fps מאפשר האטה פי ארבעה (כל שנייה של צילום מתורגמת ל-4 שניות צפייה), ומאפשר להציג תנועות מהירות בהילוך איטי חלק וללא קפיצות[5].
בצילום וידאו מקצועי מתבצעת התאמה בין קצב הפריימים, מהירות התריס והתדר של מערכת אספקת החשמל, כדי להימנע מהבהובים בתאורה[6].
קצבי פריימים נפוצים
- 24fps – הקצב הקולנועי הסטנדרטי[7]. יוצר תחושת תנועה טבעית ונפח קובץ סביר.[4]
- 30fps – שכיח בשידורי טלוויזיה, סרטוני אינטרנט ותוכן יומיומי.
- 60fps ומעלה – משמש לצילום תנועה מהירה או לצורך הילוך איטי. לדוגמה: צילומי טבע של בעלי חיים מהירים (כגון צ'יטות במרדף), וצילומי ספורט, נעשים לעיתים ב־120fps או יותר, כדי לאפשר הצגה בהילוך איטי של לפחות פי ארבעה[5].
טכניקות נפוצות

- סטופ מושן – טכניקה זו היא שילוב של צילום סטילס לתוצאה של וידאו, צילום אובייקט הנראה כנע בעצמו בצורה אמנותית. נעשה לרוב בקצב פריימים שנע בין 10 ל-12 fps, ולאחר מכן נערכים הקבצים כווידאו רגיל. לדוגמה, בכדי ליצור סטופ מושן של 10 שניות יש צורך בצילום 100 פריימים (10 שניות כפול 10 פריימים לשנייה). ישנן מצלמות עם אפשרות ליצירת סטופ מושן באופן מובנה.

- טיים־לאפס (Time-lapse photography) היא טכניקת צילום שבה מצולמות תמונות במרווחי זמן קבועים, ונהפכות לוידאו בקצב רגיל, מה שיוצר אפקט של תנועה מואצת. בשונה מסטופ-מושן, שבו התנועה נוצרת ידנית, בטיים־לאפס מתועדים תהליכים אמיתיים שמתרחשים לאורך זמן – כמו תנועת עננים, שקיעה, צמיחה, או בנייה.[8] השיטה נפוצה בצילום טבע, תיעוד תהליכים ארוכי טווח ובסרטים תיעודיים, כאמצעי להמחשת שינויים לאורך זמן.
ציוד נפוץ
מצלמות

- מצלמות רפלקס דיגיטלי - מתחלפות על ידי מצלמות ללא מראה (הרבה מהן משמשות כמצלמות היברידיות, להלן.) עקב משקל כבד וטכנולוגיה ישנה[9].
- טלפונים חכמים – שימוש בטלפון חכם לצילום וידאו נפוץ במיוחד מהעשור השני של המאה ה-21, עם ההתקדמות הטכנולוגית של מצלמות המובייל. טלפונים חכמים מאפשרים צילום וידאו באיכות גבוהה ובנגישות מיידית, ולכן הפכו לכלי מרכזי ביצירת תוכן יומיומי, בפרט ברשתות החברתיות. עם זאת, למרות שיפוריהם, מצלמות אלו אינן תחליף מלא לציוד צילום מקצועי המשמש בהפקות קולנועיות, טלוויזיוניות ופרסומיות, בשל מגבלות באיכות התמונה, שליטה ידנית ויכולות עיבוד[10].
- מצלמות וידאו מקצועיות – או מצלמות היברידיות (Still+Video). מצלמות וידאו ייעודיות המתמקדות בצילום וידאו, אך גם בצילום סטילס, ולכן הן נפוצות במיוחד.
- מצלמות קולנוע הן מצלמות וידאו מקצועיות המיועדות להפקות קולנוע וטלוויזיה. הן מצוידות בחיישנים גדולים, טווח דינמי רחב, ויכולת הקלטה בפורמטים מתקדמים כגון Raw ו־ProRes. רבות מהן מתוכננות לעבודה עם עדשות קולנוע ידניות ולשליטה מדויקת בפרמטרים החזותיים, ולרוב אינן כוללות תריס מכני ללכידת סטילס, ולעיתים תכונות כמו אוטופוקוס או ייצוב תמונה פנימי מוגבלות או אינן כלולות.
עדשות

עדשות וידאו הן עדשות שתוכננו במיוחד לצילום וידאו, תיעוד והפקות תוכן קולנועיות או דיגיטליות. הן כוללות מגוון רחב של דגמים – מעדשות חצי־מקצועיות לצילום חדשות, שידורים חיים ויצירת תוכן לרשתות חברתיות, ועד לעדשות קולנוע מקצועיות (Cine lens) המשמשות בהפקות קולנוע וטלוויזיה.
מאפיינים
עדשות וידאו נבדלות מעדשות סטילס בכמה מאפיינים פונקציונליים:
- שליטה בפוקוס: טבעת פוקוס רחבה ומדויקת מאפשרת שינוי חלק של המיקוד תוך כדי תנועה. בעדשות מתקדמות יש שיניים תעשייתיות למערכות פוקוס חיצוניות (Follow Focus),
בנוסף הטבעות וכפתורי ההתאמה על עדשות אלה בדרך כלל חלקות ולא משמיעות רעש וקליקים בתזוזה, כמו כן השקעה רבה נעשית ביצור מנועי פוקוס שקטים יותר. וזאת על מנת שלא לסכן את הפסקול של הוידאו.
- צמצם רציף: מאפשר שינוי חשיפה הדרגתי וללא קפיצות במהלך הצילום.
- דיוק מכני: עמידות גבוהה ושמירה על תכונות אופטיות לאורך זמן, לרבות הפחתת תופעת נשימת פוקוס.
- זום פרפוקלי: מאפשר שינוי אורך מוקד תוך שמירה על פוקוס – תכונה חשובה בצילום שידור חי.
- אחידות מבנית: בעדשות קולנוע שומרים על מידות חיצוניות עקביות (קוטר, אורך, מיקום טבעות), להחלפה קלה בצילומים מקצועיים.
הבחנה בין וידאו לקולנוע
בעוד שעדשות וידאו כוללות גם עדשות לצרכים כלליים כמו חדשות, תיעוד ואינטרנט, עדשות קולנוע (Cine lens) הן תת־קטגוריה מקצועית הכוללת מאפיינים מתקדמים במיוחד:[11]
- מנגנונים מכניים מדויקים
- חדות גבוהה מאוד, המתאימה ל־4K ו־8K
- מיעוט עיוותים ותופעות אופטיות
- אחידות צבע בין עדשות שונות
- משקל וגודל קבועים בין דגמים בסדרה
שימושים נפוצים
- שידורי טלוויזיה: שימוש בעדשות עם זום ארוך ושליטה אוטומטית.
- צילום אינטרנטי: שימוש בעדשות קלות עם מיקוד אוטומטי.
- הפקות קולנועיות: שימוש בעדשות קולנוע עם שליטה ידנית מלאה.
מיקרופונים

מיקרופונים חיצוניים באיכות גבוהה – משפרים את הקלטת הסאונד. קיימים גם מיקרופונים ייעודיים לתדרים גבוהים או נמוכים במיוחד, ואף מיקרופונים מבוססי תנועה או מבנה (כגון מיקרופון זיהוי זרמי אוויר זעירים – flow-sensing microphone)[12]. דוגמה לכך היא סדרת הטלוויזיה Earthsounds של אפל TV, בסדרה זאת נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ביותר להקלטת שמע כגון מיקרופונים מבוססי לייזר שקולטים תנועות זעירות[13]. ונותנות זווית שונה ואפשרות להיכנס ולחוש את עולם הטבע כפי שלא יכלנו מעולם.
מערכות ייצוב

מערכות ייצוב (כגון גימבל וחצובה) מהוות אלמנט מכריע בווידאו. לעיתים, יציבות התמונה היא ההבדל בין צילום איכותי לצילום בסיסי – לדוגמה, בצילום תוך כדי תנועה או מרדף. בנוסף, רוב המצלמות כיום (לעיתים רק בשילוב עם עדשות תומכות) כוללות מייצב תמונה בסיסי מובנה.
- גימבל הוא מייצב נייד, לרוב בעל שלושה צירים:
- Pan – תנועה אופקית (ימינה ושמאלה)
- Tilt – תנועה אנכית (מעלה ומטה)
- Roll – שומר על קו אופק יציב
גימבלים מודרניים משלבים לעיתים מנועים חכמים, חיישנים, ואף בינה מלאכותית לניתוח תנועה בזמן אמת. כדוגמת DJI Ronin 4D מצלמת קולנוע משולבת גימבל מבית DJI עם ציר רבעי מיוחד לשמירה על גובה צילום קבוע ומרחק אחיד מהקרקע, ציר אנכי זה הינו חכם וחדשני אשר מתבסס על טכנולוגיות וחיישנים שיובאו מקו הרחפנים של החברה[14].
סוגי גימבלים: ישנם שני סוגים עיקריים של גימבלים:
- גימבל מכני – מבוסס על משקולות ואיזון ידני. אינו דורש סוללה, אך כבד ודורש כוונון מוקדם.
- גימבל אלקטרוני – פועל באמצעות מנועים וחיישנים לייצוב אוטומטי. קל ונוח, אך מוגבל בזמן סוללה וביכולת נשיאת ציוד כבד.
רחפנים
רחפני צילום משמשים לצילומי אוויר מזווית גבוהה או לצילום יציב בתנועה. הרחפנים המודרניים זמינים לקהל הרחב, ניידים, וכוללים מצלמות ברזולוציה גבוהה, חיישני מכשולים, מיקוד אוטומטי ומעקב אחר אובייקטים, המאפשרים צילום יציב גם בתנאים משתנים[15].
תאורת וידאו

תאורת וידאו היא תאורה רציפה, בניגוד לפלאש בסטילס. מדובר במקור אור שפועל באופן רציף, ואינו יוצר הבהובים (Flicker) – דבר חשוב במיוחד בקצבים גבוהים ובצילום בהילוך איטי.
תאורת וידאו מבוססת לרוב על נורות LED חזקות, ומיועדת להאיר סצנות בצורה אחידה, עם טמפרטורת צבע מדויקת ויציבה לאורך זמן. היא צורכת יותר חשמל מפנס רגיל ועלולה להתחמם.
תאורת וידאו שונה מפנסים רגילים בכך שפנסים רבים פועלים בהבהוב מהיר (בין עשרות למאות פעמים בשנייה) משיקולי חיסכון באנרגיה והארכת חיי הנוריות. עין האדם לרוב אינה רגישה להבהובים אלו, אך מצלמות – במיוחד בצילום וידאו – עלולות לקלוט את ההבהוב וליצור אפקטים לא רצויים כמו ריצוד, הבהוב או פסי תאורה בתמונה. לכן בתאורת וידאו מקצועית נדרשת תאורה רציפה אמיתית, ולא רק "נראית רציפה".
מסך ירוק
מסך ירוק הוא רקע בצבע אחיד (לרוב ירוק או כחול) המשמש בצילומי וידאו כדי להפריד בין האובייקט המצולם (לרוב אדם) לבין הרקע. בעזרת טכניקת Chroma Key (מפתח צבע), ניתן "לגזור" את הרקע הירוק בעריכה, ולהחליפו בכל רקע אחר – סט דיגיטלי, נוף, אנימציה או כל תמונה[16].
השיטה מאפשרת שילוב המצולם בסביבות שונות שלא צולמו בפועל – למשל באולפן חדשות, פרסומות, סרטים עם אפקטים, או סרטוני רשת. להצלחת התהליך דרושים תאורה אחידה, מצלמה איכותית, ורקע בצבע חלק ונטול צללים – כדי לאפשר חיתוך נקי ומדויק של הרקע.
צוותי צילום ועבודה בשטח

בצילומי וידאו הצוותים ודרך העבודה שלהם שונה מסוג צילום אחד לשני:
- צילום סרטים – צילום סרטים מבוצע בדרך כלל עם צלם, טכנאי סאונד, במאי שאחראי על זוויות הצילום, וצוותים טכניים.
- צילום טלוויזיה – צילום טלוויזיה וכתבות בשטח מתבצע בדרך כלל עם צלם וטכנאי סאונד, כאשר שתיהם עסוקים בצילום והקלטה בלבד, שלא כמו צילום דוקומנטרי שלעיתים הצלם הוא המראיין וגם טכנאי סאונד.
- צילום ספורט – צילום ספורט מתאפיין במהירות תגובה של הצלם, וריכוז, בכדי למנוע פריימים שבורים בהם הנושא דחוק לפינת הפריים או בכלל קטוע.
סוג צילום זה דורש גם החלטות מהירות מצד העורכים שמחליטים איזו זווית תשודר ומתי. צילום זה מתאפיין בחוסר ודאות ודורש תגובה מהירה והחלטות מידיות. צילום זה דורש אינטרנט מהיר במיוחד לשידור איכותי וללא עיכוב[17].
- צילום טבע – סוג צילום זה מאוד דומה לצילום ספורט מבחינת מידת הריכוז ומהירות תגובתם של הצלמים.
לעומת זאת, בשונה מספורט, צילום זה בדרך כלל מצולם ונערך בטרם שחרורו לציבור. בדרך כלל הצלמים הם גם עורכי הסאונד וגם הבמאים, מה שנותן להם קושי נוסף, וצורך במהירות תגובה וחשיבה על התוצאה. בנוסף צילום טבע הוא תחום המתמקד בתיעוד של בעלי חיים, צמחים ונופים בסביבתם הטבעית. ולכן תחום זה מחייב הכרות מעמיקה עם מין המצולם, דבר המאפשר לצלם לעקוב אחר התנהגותו ולהבין את הסיפור הטמון מאחורי הצילום, תוך שימוש במסתורים, שימור אותנטיות ורגישות לסביבה.
חיקוי העין האנושית בצילום

מצלמה דיגיטלית מנסה לחקות את מבנה ותפקוד העין האנושית, אך קיימים הבדלים משמעותיים:
- צמצם העין – בקשתית העין מצוי האישון (Pupil), שמשנה את קוטרו בהתאם לכמות האור. בממוצע, האישון נע בין כ־2 מ"מ באור חזק ל־8 מ"מ בחושך, והוא שקול לצמצם f/2.1 עד f/8.3 בצילום[18].
- מהירות התריס של העין – לעין אין תריס פיזי. קצב התפיסה שלה נמדד באמצעות תדר היתוך ההבהוב הקריטי (cFFF), שהוא התדר שמעליו העין תופסת אור מהבהב כרציף. אצל רוב האנשים, cFFF עומד על כ-35-40 הרץ, אך הוא יכול להשתנות. לכן, העין יכולה להבחין בהבהובים איטיים, אך לא בהבהובים מהירים (מעל 50–60 הרץ)[19].
- למה אנחנו לא רואים הבהוב – אבל מצלמה כן – מצלמה מקליטה פריימים בזמנים קבועים. אם קצב ההבהוב של האור אינו מסונכרן עם מהירות התריס, חלק מהפריימים מוקלטים באור וחלק בחושך. וכך נוצר אפקט של הבהוב (Flicker) או פסים כהים. לעומת זאת, תאורה כיום מהבהבת בתדרים גבוהים שהעין האנושית לא מסוגלת לראות (כאמור). בנוסף גם תדרים קרובים לטווח הראיה האנושית (לדוגמא כ-60 הרץ) לעיתים לא יראו מכיוון שהעין מעבדת את האור באופן רציף, ואינרציית התאים שלה גורמת לה להתעלם מהבהובים מהירים ולפרש אותם כרצף יציב.
חידושים טכנולוגיים בצילום וידאו
בעשור האחרון הופיעו טכנולוגיות מתקדמות ששינו את אופי הצילום:

- צילום 360° – צילום פנורמי מלא מכל הכיוונים, באמצעות סיבוב המצלמה מנקודה מסוימת, או באופן מקצועי יותר - שימוש במצלמה מרובת עדשות. מה שמאפשר לצופה לשלוט בזווית הצפייה, במיוחד באמצעות מסכי מגע או משקפי מציאות מדומה (VR)[20]. שימוש נרחב בטכנולוגיה זו נעשה גם במיזם גוגל תצוגת רחוב, שבו מצלמות 360° מתעדות את הרחובות מנקודת מבטו של הצופה, כדי לאפשר ניווט ויזואלי[21].

- צילום תלת-ממד – באמצעות שתי מצלמות או עדשת VR (עדשה מחולקת לשתיים - כפי שניתן לראות בתמונה למעלה), הממוקמות בזווית המדמה ראייה אנושית. מתאים לצפייה עם משקפי תלת־ממד או VR.
- וידאו למציאות מדומה (VR Video) – תוכן המצולם לשימוש במשקפי VR, צילום זה הוא תוצאה של צילום תלת־ממד וצילום 360° כמתואר לעיל, ונותן תחושת נוכחות מלאה בתוך הסצנה.

טכנולוגיות אלו נפוצות בתחומי קולנוע אינטראקטיבי, תיירות וירטואלית, אימונים ומבחנים על ידי סימולטורים, בידור ותיעוד טבע.
הערות שוליים
- ↑ The Budget of the Paris 2024 Olympic Games, EMC Magazine, 31 July 2024
- ↑ What is Video Resolution, Types, Advantages & Disadvantages, VdoCipher, 22 ביוני 2025
- ↑ The Evolution of High Resolution Videos: What You Need to Know, Dunn's River Videos, 8 במאי 2025
- ^ 4.0 4.1 What is Video Frame Rate? Understanding FPS for Better Videos, Spiel Creative, 6 בפברואר 2023
- ^ 5.0 5.1 Everything You Need to Know About Shooting Slow Motion Video, Behind the Shutter, 1 בפברואר 2021
- ↑ NTSC vs PAL, Diffen
- ↑ בעידן הצילום באמצעות פילם היה הקצב הסטנדרטי 18 תמונות בשנייה
- ↑ צילום טיים לאפס - Time Lapse, באתר Wild Travel
- ↑ DSLR vs mirrorless cameras: which is better?, Canon Israel – Get Inspired
- ↑ Smartphone Camera vs. Professional Camera: Which One is Better?, Beyond Words Productions, 7 במרץ 2023
- ↑ What is a Cine Lens and Why Must it be Different from a Photo Lens?, Wolfcrow (דרך Web Archive), 4 באפריל 2014
- ↑ Johar Pourghader et al, Bioinspired flow‑sensing capacitive microphone, Journal of the Acoustical Society of America, May 23 2025
- ↑ Earth’s hidden melodies captured in Apple TV+’s new series ‘Earthsounds’, LA Times High School Insider, 11 במרץ 2024
- ↑ DJI Revolutionizes Filmmaking With World’s First 4-Axis Cinema Camera, DJI Newsroom, 20 October 2021
- ↑ The best drone 2025: top flying cameras for all budgets, TechRadar, 1 ביולי 2025
- ↑ Logan Baker, Everything You Need to Know About Chroma Key and Green Screen Footage, PremiumBeat, April 12, 2022
- ↑ The Challenges of Live Sports Broadcast Production, Tell Media, 12 באפריל 2024
- ↑ Virtual Reality as a Distraction Intervention for Older Children Receiving Chemotherapy, National Center for Biotechnology Information (NCBI), 17 ביולי 2019
- ↑ The Effect of Virtual Reality on Pain and Range of Motion in Adults With Burn Injuries, National Center for Biotechnology Information (NCBI), 25 באפריל 2023
- ↑ 360 Degree Photography: Guide to Perfecting Panoramas, Skylum Blog, 27 בדצמבר 2024
- ↑ גוגל תצוגת רחוב – Google Street View, באתר Google
צילום וידאו41590844