מיקוד אוטומטי

מיקוד אוטומטי או אוטופוקוס (באנגלית: Autofocus) הוא מנגנון המאפשר למצלמה למקד את העדשה על עצם מסוים באופן אוטומטי, ללא עזרת הצלם. ברוב המצלמות בעלות מיקוד אוטומטי ניתן גם לכבות את מנגנון המיקוד האוטומטי ולבחור במיקוד ידני.

במצלמת רפלקס עם מיקוד אוטומטי נעשה בדרך כלל שימוש במנגנון זיהוי פאזות (Phase Detection AF). במצלמות אלה יש מספר נקודות מיקוד. כל נקודת מיקוד מורכבת מזוג מערכי חיישנים המורכבים משורות של פיקסלים בצורת קו או צלב. האור הנכנס מפוצל לשתי אלומות אור, המגיע לשני המערכים. מעבד במצלמה בודק את ההתאמה של התמונה משני מערכי הפיקסלים. לפי חישוב שמבוסס על התאמה זו מחליט המעבד לאיזה כיוון להזיז את מישור המיקוד ועד כמה.^[^{דרוש מקור]} לאחרונה החלה לצבור שיטה זו תאוצה גם במצלמות דיגיטליות לא רפלקסיות (למשל מצלמות קומפקטיות או חסרות מראה), כאשר בחיישן המצלמה מוחלף המסנן הצבעוני על חלק מהפיקסלים במחסום המכסה את המחצית הימנית או השמאלית של הפיקסל. מדידת הפרש הפאזה של האות מפיקסלים קרובים עם כיסויים בצדדים שונים מאפשר למצלמה לקבוע לאיזה כיוון יש להזיז את מישור המיקוד ועד כמה.

ברוב המצלמות הדיגיטליות שאינן רפלקסיות, מנגנון המיקוד האוטומטי פועל בשיטה של זיהוי ניגודיות (Contrast Detection AF). בשיטה זו משתמשים בפלט וידאו מהחיישן הראשי של המצלמה. המעבד של המצלמה מנתח את פלט הווידאו הרציף, תוך כדי מיקוד העדשה, ומנסה למצוא את המיקוד שבו הניגוד הוא מקסימלי, באזור המיקוד הנבחר.^[^{דרוש מקור]}