צבי אקשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי אקשטיין
לידה 9 באפריל 1949 (גיל: 75)

צבי (צביקה) אקשטיין (נולד ב-9 באפריל 1949) הוא פרופסור מן המניין ודיקן בית ספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. הוא משמש פרופסור אמריטוס בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב ע"ש איתן ברגלס. מופקד הקתדרה ע"ש ג'ודית וויליאם בולינג'ה בבית ספר למנהל עסקים וורטון, אוניברסיטת פנסילבניה. כיהן בתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל (2011-2006). נושא הרצאת וולרס-באולי (The Walras-Bowley Lecture) לשנת 2008 ועמית החברה האקונומטרית.

ביוגרפיה

צבי אקשטיין נולד ברמת גן ועבר עם אמו לקיבוץ יקום, בו גדל עד אחרי צבא. בצה"ל שירת בחיל השריון. בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב (1974). עשה דוקטורט באוניברסיטת מינסוטה, ארצות הברית (1980-1976), בה זכה במלגת קורדה, קיבל את התואר דוקטור בשנת 1981. נושא עבודת הדוקטורט היה: "מודלים של ציפיות רציונליות של הצע מוצרי חקלאות; המקרה המצרי." מנחיו לדוקטורט היו הפרופסורים אן קרוגר (לימים מנהלת מחלקת המחקר בבנק העולמי וסגנית ראשונה של מנהל קרן המטבע הבינלאומית) והפרופסורים כריסטופר סימס ותומאס סרג'נט (חתני פרס נובל לכלכלה ב-2011). עבד כ-Assistant Professor במחלקה לכלכלה ובמכון לצמיחה כלכלית באוניברסיטת ייל (1984-1980).

ב-1983 מונה למרצה בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטה תל אביב, מונה למרצה בכיר עם קביעות ב-1985, לפרופסור חבר ב-1989 ולפרופסור מן המניין ב-1999. עמד בראש בית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס (2001-1999). היה פרופסור חבר אורח במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת קרנגי מלון (1987-1986), פרופסור חבר אורח במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת פיטסבורג (1988-1987). כיהן כפרופסור מן המניין במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת בוסטון (2001-1989) וכפרופסור מן המניין במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת מינסוטה (2006-2001).

זכה שבע פעמים במענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית), שלוש פעמים במענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע (ישראל), במענק מחקר מטעם המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות אנושית, במענק מחקר מטעם הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי, במענק מחקר מטעם קרן המדע הדו-מדינתית עם ארצות הברית.

ב-19 ביוני 2008 נשא צבי אקשטיין את הרצאת וולרס-באולי (The Walras-Bowley Lecture),[1] בכנס החברה האקונומטרית של צפון אמריקה. זו הרצאה שנתית שניתנת על ידי כלכלן אירופאי נבחר ונושא הרצאתו, שהוגשה ביחד עם אסנת ליפשיץ, היה "Dynamic Female Labor Supply".

היה עורך משנה של כתב העת European Economic Review.

החל מינואר 2011 מכהן כדיקן מייסד של בית ספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה והחל מאוגוסט 2014 מכהן גם כדיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי. מכהן כמנהל מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, ומשמש כחבר במועצה הציבורית של המכון החרדי למחקרי מדיניות בירושלים[2].

החל משנת 1981 הוא חבר החברה האקונומטרית ואגודת הכלכלה האמריקאית. מאז שנת 1997 עמית מחקר ב-CEPR) Center for Economic and Policy Research) המרכז למחקר מדיניות כלכלית. מאז שנת 1998 עמית מחקר ב-IZA) Institute for the Study of Labor), המכון למחקר העבודה.

בשנת 2000 נבחר לעמית החברה האקונומטרית (Econometric Society).

צבי אקשטיין נשוי להדסה מאז שנת 1975 ולהם שלושה ילדים.

פעילות עסקית וציבורית

צבי אקשטיין כיהן כיושב ראש ועדת ההשקעות ומנהל קרנות להק של בנק הפועלים, ישראל (1993-1992). כיהן כדירקטור מטעם הציבור במי עדן (1997-1992). מונה בידי השר לקליטת העלייה יאיר צבן ליושב ראש הוועדה המקצועית ל"קידום התעסוקה של מהנדסים ומומחים אחרים מבין המהגרים על מנת לקדם את השימוש בהון האנושי של גל המהגרים האחרון" (1995-1994). כיהן כיושב ראש ועדת ההשקעות ומנהל קופות הגמל בבנק מרכנתיל דיסקונט (1998-1993, 2006-2002). היה חבר הוועדה הממשלתית בנושא שכר המינימום (2000). כיהן כיושב ראש ועדת ההשקעות ומנהל קופות הגמל בבנק לאומי לישראל (2001-1998).

מונה בידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט לחבר הוועדה הציבורית לתיקון חוק ההגבלים העסקיים (2005). באותה שנה מונה בידי שר הביטחון שאול מופז לחבר הוועדה הציבורית לקיצור שירות החובה בצה"ל. כיהן כיועץ לפדרל ריזרב במיניאפוליס (2006-2001).

עמד בראש ועדות ממשלתיות בנושאים של עובדים זרים, עובדים בחקלאות ועובדים פלסטינים בישראל במשך היותו המשנה לנגיד בנק ישראל. כמו כן עמד בראש הוועדה שמונתה על ידי שר התמ"ת ושהתוותה את מדיניות התעסוקה לטווח הארוך בישראל (2011-2010).

עמד בראש שתי ועדות בנושא ההייטק – האחת במשרד המדען הראשי והשנייה מטעם שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי (2013-14). הוא עמד בראש ועדת תעסוקה 2030.

בנק ישראל

צבי אקשטיין כיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר (2011-2006).

במסגרת עבודתו הוביל את תהליך הסליקה של Repo (מכשיר פיננסי בו ניתן לקבל מזומן כנגד שווה ערך של איגרות חוב ולהפך), ויצר את התשתית הרגולטיבית המתאימה לשוק ה-Repo בישראל. הקים את פורום שוק ההון במשותף עם החשב הכללי באוצר ועמד בראש צוות בין-משרדי שיצר תשתית רגולטיבית וחקיקה לאיגוח תזרימים פיננסים בישראל. היה אחראי על הקמת החטיבה לסטטיסטיקה, אחראי על הקמה ותפקוד חטיבת השווקים, נטל חלק בהחלטות בדיוני הצוות המצומצם על גובה הריבית ולקח חלק בהחלטות על ההתערבות בשוק המט"ח ממרץ 2008.

ספרים

המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 1492-70

ערך מורחב – המיעוט הנבחר

הספר דן בשלושה היבטים כלכליים של היהודים, מחורבן בית שני ועד גירוש ספרד – המעבר מחקלאות לעבודה במסחר וביתר המקצועות העירוניים, יצירת התפוצה היהודית וירידת האוכלוסייה היהודית במיוחד לאחר חורבן בית שני ועד המאה ה-7. הספר נכתב יחד עם פרופ' מריסטלה בוטיצ‘יני, מנהלת מכון גספריני למחקר כלכלי (IGIER) באוניברסיטת בּוֹקוֹני שבמילאנו. הוא ראה אור לראשונה בשפה האנגלית בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 2012. תורגם לאיטלקית ולעברית - יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב בשנת 2013.

הגירה וניידות בשוק העבודה הישראלי, 1990 עד 2009

לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1991, היגרו יהודים רבים יוצאי חבר העמים לישראל. במהלך עשר השנים שלאחר מכן, ישראל קלטה כ-900,000 מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר, כמות שהייתה שווה לכעשרים אחוזים מאוכלוסייתה של מדינת ישראל. אחוז ניכר המהגרים החדשים שהיו בגיל העבודה היו בוגרי אוניברסיטה ועתירי ניסיון. בהגיעם לישראל הם זכו לחבילת הטבות שכללה סיוע בשכר דירה, קורסים בלימוד עברית והכשרה מקצועית. פרק זמן זה מהווה ניסוי טבעי לבחינת תוצאותיה של הגירה גדולה, השופעת בעובדים מיומנים. הספר מציג ניתוח פרטני של התהליך ההדרגתי של השדרוג התעסוקתי של המהגרים ושל העלייה בשכר שנלוותה לכך.

בהתבסס על הניתוח שלהם, המחברים מסיקים שלמרות שחלק גדול של גל ההגירה היה בלתי צפוי, הם יכלו להשתלב בשוק העבודה המקומי בלי שום השפעה שלילית ארוכת טווח על הישראלים הוותיקים. התמורה להשקעה בהון אנושי מקומי (שפה ומקצוע התואם כישורים) היא גבוהה מאוד. יחד עם זאת, היא נמשכת על פני תקופה של כחמש עד שבע שנים בממוצע.

הספר ראה אור בהוצאת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 2012 והוא נכתב ביחד עם ד"ר שרית כהן-גולדנר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יורם וייס מאוניברסיטת תל אביב.

המיתון הגדול: לקחים לבנקאים בכירים

משבר הסאבפריים זעזע לא רק את הכלכלה הגלובלית אלא גם את התפישה המקובלת בדבר מדיניות כלכלית. הספר בוחן גם את התפקיד המרכזי שמילאו בנקים גדולים במשבר והתפקיד שהם יכולים למלא במניעת או בהכנה לקראת משברים עתידיים.

המחברים מתמקדים במדיניות מוניטרית, שדה חדש של macroprudential policy, ובסוגיות של שערי החליפין, זרימת הון, בנקאות ושווקים פיננסיים. הם בוחנים את ניסיונן של כלכלות מתפתחות ומפותחות כאחת, מנסים לשער למה חלקן, בכללן ישראל ואוסטרליה סבלו קלות מהמשבר, בעוד אחרות, למשל אירלנד – סבלו ממשבר פיננסי קשה.

אקשטיין ערך את הספר ביחד עם קובי ברוידא, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל וד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל הנוכחית.

תקציר מאמרים עיקריים

צמיחה והתפתחות ואוכלוסייה

גדילתן של ערים: תאוריה ועדויות מצרפת ויפן

האוכלוסייה היחסית של ארבעים האזורים האורבניים המובילים של צרפת ויפן נותרה קבועה במהלך תקופות התיעוש והעיור של ארצות אלו. המחברים הראו שלערים גדולות יותר יהיו רמות גבוהות יותר של הון אנושי, דמי שכירות גבוהים יותר ושכר גבוה יותר בממוצע לעובד. במאמר מוצגת התופעה של גידול מקביל של ערים, של שמירה על גודל יחסי קבוע של הערים הגדולות ושל העדר תוספת של ערים חדשות או התרסקות של ערים ישנות במשך התהליך הגדול של עיור המתלווה לתהליך של צמיחה כלכלית.

המאמר נכתב במשותף עם פרופ' ג'ונתן איטון מאוניברסיטת בראון.[3]

כלכלת עבודה

למה נוער נושר מבית ספר תיכון: השפעותיהן של העדפות, הזדמנויות ויכולות

המחברים פיתחו מודל המנתח את השפעת הלימודים בתיכון על החלטות הנוגעות לתעסוקה בזמן הלימודים, להישגים ולהחלטה לסיים את לימודי התיכון ללא תעודת גמר. אמידת המודל הראתה שנוער שנושר מתיכון הוא בעל מאפיינים שונים מאלה שמסיימים תיכון – הם בעלי יכולות נמוכות יותר בבית הספר או בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, יש להם ציפיות נמוכות יותר באשר לתגמולים להם יזכו לאחר סיום הלימודים, הם שמים דגש רב יותר על תרבות הפנאי ופחות על הנוכחות בלימודים.

המאמר נכתב ביחד עם פרופ' קנט וו. וולפין מאוניברסיטת רייס ביוסטון בארצות הברית.[4]

ההשתתפות בכוח העבודה של נשים נשואות וניסיון עבודה בבחירה אנדוגנית

המחברים הראו שההחלטה אם לעבוד אם לאו מושפעת מהתשואה על הניסיון. לכן אישה שרכשה ניסיון עבודה בגיל צעיר – מנצלת זאת בגיל מבוגר יותר. בצורה כזו נשים בעלות השכלה מקבלות שכר גבוה יותר ורוכשות ניסיון נוסף. בנוסף לכך המחברים מצאו שככל שיש יותר ילדים קטנים וככל שמשכורתו של הבעל גבוהה יותר, פוחתת באופן ניכר השתתפותה של האישה בכוח העבודה, בעוד שלהשכלה רבה יותר יש השפעה חיובית על ההשתתפות בעבודה.

המאמר נכתב ביחד עם פרופ' קנט וו. וולפין מאוניברסיטת רייס.[5]

חוק חינוך חובה והשפעתו על צמיחה, התפלגות ההכנסות ורווחה

במאמר המחברים משתמשים במודל הדורות החופפים בשיקלול המרכיבים של הון יצור והון אנושי, כגורמים המשפיעים על איכותה של העבודה. בכל דור הורים משקיעים בחינוכם של ילדיהם אולם מתעלמים מההשפעות החיצוניות שלו על התפוקה הנצברת. ממשלה מתערבת במתן חינוך חובה מגבירה את הצמיחה הכלכלית, בעוד התפלגות ההכנסה הבין-דורית נעשית שווה יותר. בנוסף לכך, בטווח הארוך, רוב הפרטים בכל דור הם במצב טוב יותר בשל חינוך חובה.

המאמר נכתב ביחד עם פרופ' יצחק זילכה מאוניברסיטת ת"א.[6]

משך החיפוש של עבודה לאחר סיום לימודים: הערכה על בסיס Search-Matching Model

המאמר חוקר את תכונותיהם של ההתפלגות ההדדית של פרק הזמן של חיפוש עבודה ראשונה במשרה מלאה בתום הלימודים ושל השכר שניתן לעבודה זו במסגרת המודל התאורטי search-matching-bargaining. המאמר נכתב ביחד עם פרופ' קנט וו. וולפין מאוניברסיטת פנסילבניה. [7]

אמידה של מודל חיפוש בשווי משקל מנתוני פנל על פרטים

במאמר זה אקשטיין ווולפין אומדים מודל של חיפוש עבודה בשווי משקל תוך שימוש בנתוני פנל. זו העבודה הראשונה שאמדה מודל של משחקים מסוג נאש על בסיס נתונים של פרטים כאשר השכר נפתר אנדוגנית. הממצא המרכזי הוא שמודל מסוג זה לא נותן מענה למידת הפיזור של שכר בין פרטים עם רקע מקצועי והון אנושי זהה. לכן, יש לאפשר במודלים קיומן של חברות עם פריון שונה לעובדים עם הון אנושי זהה. [8]

כלכלת מוניטרית ומקרו-כלכלה

תוצאות מקרו-כלכליות של טרור: התאוריה וחקר מקרה של ישראל

המאמר נכתב ב-2004 ומנתח את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית בשנים שקדמו לו ובמיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה. המחקר מאפשר להבין את השינויים במגמה ובמחזור העסקים של הכלכלה הישראלית. ההערכות מראות שטרור גורם להפחתת ההכנסה והצריכה לטווח הארוך. במאמר נטען שאם הטרור יימשך, ומחיר הדמים שהוא יגבה יהיה באותו שיעור כמו מוות מתאונות דרכים, ניתן לצפות שתהיה הפחתה בצריכה לנפש בכ-5% ב-2004. אם ישראל לא הייתה סובלת מטרור במהלך שלוש השנים הקודמות לפרסום המאמר, המחברים העריכו שהתוצר לנפש היה גבוה ב-10% יותר משהוא ב-2004.

המאמר נכתב ביחד עם פרופ' דניאל צידון.[9]

עצירת האינפלציה

אקשטיין הראה שעצירת האינפלציה בישראל נעשתה בעיקר על ידי כתוצאה של חיסול הגירעון בתקציב הממשלה אשר מומן לפני כן באמצעות הדפסת כסף. זאת עם מחיר אפסי בתעסוקה אך עם תועלת גדולה כתוצאה של ירידת האינפלציה וצמצום הנזק שהיא גורמת לתועלות הפרטים במשק.[10][11][12]

פיתוח, צמיחה ואוכלוסייה

מודל ציפיות רציונליות של הצע מוצרים חקלאיים

המאמר דן בחקלאות המצרית מראשית המאה העשרים ועד לשנת 1968. קיימת תופעה של מחזוריות בענפי החקלאות (תופעת העכביש). כשהמחיר עולה - התפוקה עולה יותר מהרגיל וכשהמחיר יורד – התפוקה יורדת יותר מהרגיל. הספרות הכלכלית נהגה להתייחס לכך כאל חוסר רציונליות של החקלאים. אקשטיין הראה שניתן לייחס זאת למחזור הזרעים. כשהמחיר עולה מגדילים את התפוקה יותר מהרגיל כדי להעלות את הרווח. הדבר גורם לירידה בפיריון הקרקע, כי משתמשים באותה הקרקע לאותו מוצר ואחר-כך מקטינים את התפוקה, כשלמעשה זוהי תופעה נורמלית ורציונלית.[13]

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימת נושאי הרצאת וולרס-באולי
  2. ^ "מועצה ציבורית · המכון החרדי למחקרי מדיניות". המכון החרדי למחקרי מדיניות. נבדק ב-2018-07-16.
  3. ^ Eaton J. and Z. Eckstein "Cities and Growth: Theory and Evidence from France and Japan", Regional Science and Urban Economics, 1997, 27, 443-474.
  4. ^ Z. Eckstein and K.I. Wolpin "Why Youth Drop out of High School: The Impact of Preferences, Opportunities and Abilities", Econometrica 67 no.6, 1999, 1295-1339.
  5. ^ Z. Eckstein and K.I. Wolpin "Dynamic Labor Force Participation of Married Women and Endogenous Work Experience", Review of Economic Studies, Vol. 56, 1989, 375-590.
  6. ^ Z. Eckstein and I. Zilcha "The Effects of Compulsory Schooling on Growth, Income Distribution and Welfare", Journal of Public Economics, 54, 1994, 339-359. בגרסתו העברית - צ. אקשטיין וי. זילכה, חוק חובה והשפעתו על צמיחה, התפלגות ההכנסות ורווחה, רבעון לכלכלה 40, 1993, 251-243.
  7. ^ Z. Eckstein and K.I. Wolpin "Duration to First Job and the Return to Schooling: Estimates from a Search-Matching Model", Review of Economic Studies, 1995, 62, 263-286.
  8. ^ Z. Eckstein and K.I. Wolpin "Estimating a Market Equilibrium Search Model from Panel Data on Individuals," Econometrica, Vol.58, 1990, 783‑808.
  9. ^ Z. Eckstein and D. Tsiddon "Macroeconomic Consequences of Terror: Theory and the Case of Israel", Journal of Monetary Economics, Vol.51:5, 2004, 971-1002.
  10. ^ B. Bental and Z. Eckstein "The Dynamics of Inflation with Constant Deficit Under Expected Regime Change", The Economic Journal, Vol. 100, 1990, 1245-1260.
  11. ^ Z. Eckstein and L. Leiderman " Seigniorage and the Welfare cost of Inflation", Journal of Monetary Economics, 29, 1992, 389-410.
  12. ^ B. Bental and Z. Eckstein "On the Fit of a Neoclassical Monetary Model in High Inflation: Israel 1972-1990", Journal of Money Credit and Banking, 1998, 29, 725-752.
  13. ^ Z.Eckstein "A Rational Expectations Model of Agricultural Supply", The Journal of Political Economic, Vol.92, 1984, 1-19.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35681853צבי אקשטיין

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צבי_אקשטיין&oldid=2281739"