צ'ארלס בנט

צ'ארלס הנרי בנט
Charles Henry Bennett
מדינה	ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב
תרומות עיקריות
	פיתוח אלגוריתמים קוונטיים, ובפרט פיתוח תחום הקריפטוגרפיה הקוונטית ופיתוח פרוטוקול החלפת מפתח קוונטי BB84

צ'ארלס הנרי בנט (באנגלית: Charles Henry Bennett; נולד ב-1943) הוא מדען מחשב אמריקאי, עמית IBM העובד במעבדות המחקר של IBM^[1]. עבודתו מתרכזת בבסיס הפיזיקאלי של תורת המידע ויישומים שונים של מכניקת הקוונטים באלגוריתמים לעיבוד והעברת מידע. מילא תפקיד מרכזי בהבהרת הקשרים בין פיזיקה למידע, במיוחד בתחום החישוב הקוונטי, אך גם באוטומטים תאיים ובחישוב הפיך (אנ').^[2] פיתח יחד עם ז'יל ברסר את תחום הקריפטוגרפיה הקוונטית והיה לאחד ממייסדי תורת האינפורמציה הקוונטית.

ביוגרפיה

צ'ארלס בנט נולד בשנת 1943 בניו יורק, בוגר תואר ראשון בכימיה מטעם אוניברסיטת ברנדייס (1964), ותואר דוקטור בדינמיקה מולקולרית מטעם אוניברסיטת הרווארד (1970), בהנחיית דייוויד טרנבול (אנ') וברני אדלר (אנ').

בשנת 1972, לאחר שהצטרף למעבדות המחקר של IBM, עסק בפיתוח תורת החישוב ההפיך, בניסיון להראות שכל חישוב כללי אפשרי לביצוע גם בצורה הפיכה מבחינה לוגית ותרמודינמית. בשנת 1982 הציע פרשנות חדשה לבעיית השד של מקסוול המסבירה את הבעיה בכך שכל מחיקת מידע מצריכה השקעת עבודה.^[3] עקרונות החישוב ההפיך ישמשו לאחר מכן כבסיס לחישוב קוונטי, שכן כל שער קוונטי עליו מבוסס המחשב הקוונטי נדרש להיות הפיך.

בשנת 1984 פיתח יחד עם ז'יל ברסר מאוניברסיטת מונטריאול פרוטוקול החלפת מפתחות קוונטית, אשר נקרא לימים על שם יוצריו, BB84. פרוטוקול זה מאפשר תיאום מפתח בין שני גורמים מרוחקים, בעזרת שימוש בערוץ תקשורת קוונטי וערוץ תקשורת קלאסי מאומת. הפרוטוקול מבוסס על עקרון האי ודאות ומספק בטיחות מושלמת, כלומר בטיחות שלא ניתן לשבור גם בעזרת כוח חישוב גדול מאוד (לעומת בטיחות חישובית אשר מוגבלת ביכולת החישוב של היריב). בשנת 1989 בנה בשיתוף ג'ון סמולין מערכת ראשונה המדגימה את יכולות הקריפטוגרפיה הקוונטית.

בשנת 1993, יחד עם ז'יל ברסר ואחרים, פיתח את תאוריית הטלפורטציה הקוונטית, שיטה בה מצב קוונטי של מערכת כלשהי מפורק לרכיב קלאסי טהור ולרכיב קוונטי טהור (הממומש על ידי מערכת שזורה), נשלח על-גבי תקשורת קוונטית, ומורכב בחזרה ביעד. באופן זה ניתן "לשדר" מצב קוונטי של מערכת לכל יעד שהוא, מבלי שנדרש למדוד או לדעת את המצב המקורי של המערכת.

בשנים 1995–1997 פיתח, יחד עם חוקרים נוספים, שיטות לתיקון שגיאות קוונטי, המאפשרות העברת מידע קוונטי מעל קווי תקשורת בעלי הפרעות שונות.

בנט הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית והחברה הפיזיקאית האמריקאית. הוא זכה בפרס רנק לשנת 2006^[4]. בשנת 2008 זכה בפרס הארווי מטעם הטכניון^[5]. ב-2018 זכה בפרס וולף. זכה בפרס טיורינג לשנת 2025, ביחד עם ז'יל ברסר, על תרומתו ליסודות תורת המידע הקוונטית.^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס בנט בוויקישיתוף

צ'ארלס בנט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
צ'ארלס בנט, באתר dblp
צ'ארלס בנט, באתר גוגל סקולר
צ'ארלס בנט, באתר IEEE
צ'ארלס בנט, באתר Justia
צ'ארלס ה' בנט זוכה פרס וולף בפיזיקה - 2018
דפנה מאור, פרטיות על סטרואידים: המדענים שבזכותם אפשר לשלם באשראי ברשת, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2018

הערות שוליים

↑ IBM Fellows, באתר IBM
↑ Charles H. Bennett Bibliography
↑ Bennett, C. H. (1982). "The thermodynamics of computation—a review". International Journal of Theoretical Physics. 21 (12): 905–940. Bibcode:1982IJTP...21..905B. CiteSeerX 10.1.1.655.5610. doi:10.1007/BF02084158. S2CID 17471991.
↑ פרס רנק לאלקטרואופטיקה
↑ פרופסור דייוויד אייזנברג וד"ר צ’רלס בנט – הזוכים בפרס הארווי לשנת 2008
↑ אבי בליזובסקי, ‏פרס טיורינג 2025 הוענק לצ'רלס בנט ולז'יל בראסאר על היסודות של מדע המידע הקוונטי, באתר "הידען", 19 במרץ 2026

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צ'ארלס בנט42942640Q92931

[1] IBM Fellows, באתר IBM

[2] Charles H. Bennett Bibliography

[3] Bennett, C. H. (1982). "The thermodynamics of computation—a review". International Journal of Theoretical Physics. 21 (12): 905–940. Bibcode:1982IJTP...21..905B. CiteSeerX 10.1.1.655.5610. doi:10.1007/BF02084158. S2CID 17471991.

[4] פרס רנק לאלקטרואופטיקה

[5] פרופסור דייוויד אייזנברג וד"ר צ’רלס בנט – הזוכים בפרס הארווי לשנת 2008

[6] אבי בליזובסקי, ‏פרס טיורינג 2025 הוענק לצ'רלס בנט ולז'יל בראסאר על היסודות של מדע המידע הקוונטי, באתר "הידען", 19 במרץ 2026

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)