אלן קיי (מדען)

אלן קיי
Alan Kay
לידה	17 במאי 1940 (גיל: 85); ספרינגפילד (מסצ'וסטס)
ענף מדעי	מדעי המחשב
השכלה	אוניברסיטת יוטה, אוניברסיטת קולורדו בולדר, התיכון הטכנולוגי של ברוקלין
פרסים והוקרה	פרס טיורינג, פרס צ'ארלס סטארק דרייפר, פרס קיוטו לטכנולוגיה מתקדמת, עמית מוזיאון היסטוריית המחשב, פרס ACM למערכת תוכנה, עמית ACM, דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מורסיה, עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע

אלן קרטיס קיי (באנגלית: Alan Curtis Kay; נולד ב-17 במאי 1940)^[1] הוא מדען מחשב אמריקאי, מחלוצי התכנות מונחה־העצמים ועיצוב ממשקי משתמש גרפיים (GUI) מבוססי חלונות. במסגרת עבודתו במעבדת המחקר זיקורס פארק הוביל את העיצוב והפיתוח של ממשק שולחן העבודה המודרני הראשון למחשב מבוסס חלונות. שם גם הוביל את פיתוח שפת התכנות מונחה־העצמים המשפיעה Smalltalk, עיצב באופן אישי את רוב הגרסאות המוקדמות שלה, וטבע את המונח "תכנות מונחה-עצמים". הוא נבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האקדמיה הלאומית להנדסה, והחברה המלכותית לאמנויות.^[2] בשנת 2003 זכה בפרס טיורינג.^[1]

ראשית חייו וקריירה

בראיון על חינוך באמריקה אמר קיי: "היה לי חוסר המזל – או המזל, ללמוד לקרוא באופן שוטף החל מגיל שלוש, אז קראתי אולי 150 ספרים עד שהגעתי לכיתה א', וכבר אז ידעתי שהמורים משקרים לי."

משפחתו של קיי, שמקורה בספרינגפילד שבמסצ'וסטס, עברה מספר פעמים בשל הקריירה של אביו בתחום הפיזיולוגיה, ולבסוף השתקעה באזור המטרופוליני של ניו יורק. הוא למד בתיכון הטכני של ברוקלין. לאחר שצבר מספיק נקודות זכות לסיום לימודיו, המשיך ללמוד בביתאני קולג' בבתאני שבמערב וירג'יניה, שם התמחה בביולוגיה ובמתמטיקה כתחום משני. לאחר מכן לימד קיי גיטרה בדנוור, קולורדו, במשך שנה. הוא גויס לצבא ארצות הברית, ולאחר מכן הוסמך להכשרת קצינים בחיל האוויר של ארצות הברית, שם עבר לתפקיד של תכנות מחשבים. לאחר שחרורו הוא נרשם לאוניברסיטת קולורדו בולדר, שם השלים תואר ראשון במתמטיקה וביולוגיה מולקולרית בשנת 1966.

בסתיו 1966 החל קיי את לימודי התואר השני בבית הספר להנדסה של אוניברסיטת יוטה. בשנת 1968 קיבל תואר שני בהנדסת חשמל, ובשנת 1969 השלים תואר דוקטור במדעי המחשב. עבודת הדוקטורט שלו, FLEX: שפה גמישה וניתנת להרחבה, תיארה את המצאתה של שפת מחשב בשם FLEX.^[2]^[3]^[4] במהלך לימודיו עבד עם מי שנחשבו ל- "אבות הגרפיקה הממוחשבת" – דייוויד סי. אוונס, ואיוואן סאת'רלנד – הידוע בעיקר בזכות פיתוח תוכנות חלוציות כגון Sketchpad. קיי ייחס לתזה של סאת'רלנד משנת 1963 השפעה רבה על תפיסותיו בנוגע לאובייקטים ולתכנות מחשבים.

בשנת 1968 פגש את סימור פאפרט, ולמד על שפת התכנות לוגו, ניב של שפת Lisp שפותח למטרות חינוכיות. היכרות זו הובילה אותו להתעמק בעבודותיהם של ז'אן פיאז'ה, ג'רום ברונר ולב ויגוצקי, וכן בתאוריית הלמידה הקונסטרוקציוניסטית, שהשפיעה אף יותר על הכיוון המקצועי שלו. ב־9 בדצמבר באותה שנה נכח בסן פרנסיסקו במה שכונה ”אם כל המצגות” – הדגמת מחשבים פורצת דרך שערך דאגלס אנגלברט, אירוע שהשפיע באופן משמעותי על המשך הקריירה שלו. הוא אמר על האירוע כי "זו הייתה אחת החוויות הגדולות ביותר בחיי".^[2]

זירוקס פארק

בשנת 1969 היה קיי חוקר אורח במעבדת הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד, לקראת קבלת משרת פרופסור באוניברסיטת קרנגי מלון, אך בשנת 1970 הצטרף לצוות המחקר של זירוקס פארק בפאלו אלטו שבקליפורניה. במהלך אותו עשור פיתח אבות טיפוס של תחנות עבודה מחוברות לרשת, תוך שימוש בשפת התכנות Smalltalk.

יחד עם כמה מעמיתיו בזירוקס, קיי נחשב לאחד מאבות רעיון התכנות מונחה העצמים (OOP), מונח שהוא עצמו טבע.^[3] עם זאת, כמה מן המושגים המוקדמים של תכנות מונחה עצמים – ובהם השימוש במונחים "אובייקט" ו"מחלקה" – פותחו כבר עבור Simula 67 במרכז המחשוב הנורווגי. קיי אמר:

אני מצטער שטבעתי מזמן את המונח "אובייקטים" לנושא הזה, כי זה גורם לאנשים רבים להתמקד ברעיון הפחות חשוב. הרעיון הגדול הוא "העברת מסרים".^[3]

בזמן עבודתו בזירוקס הגה קיי את רעיון ה-Dynabook, שנחשב לאחד מהאבות המוקדמים של המחשב הנייד, הטאבלט והספר האלקטרוני. כמו כן, הוא גם היה מן האדריכלים הראשונים של ממשק המשתמש הגרפי המודרני המבוסס על חלונות חופפים.^[3] מאחר שה-Dynabook תוכנן כפלטפורמה חינוכית, קיי נחשב לאחד החוקרים הראשונים בתחום הלמידה הניידת. מאפיינים רבים של רעיון ה-Dynabook אומצו בתכנון פלטפורמת החינוך "מחשב נייד לכל ילד", שבה היה קיי מעורב באופן פעיל.^[4]

סקוויק, אטויס וקרוקט

בדצמבר 1995, בעת שעבד באפל, שיתף קיי פעולה עם חוקרים נוספים כדי ליצור את גרסת הקוד הפתוח Squeak של Smalltalk. במסגרת עבודה זו פותחה מערכת Etoys. בהמשך הקים קיי, יחד עם דייוויד א. סמית', דייוויד פ. ריד, אנדראס ראב, ריק מקגיר, ג'וליאן לומברדי ומארק מק'היל, את פרויקט קרוקט – סביבת רשת דו־ממדית ותלת־ממדית בקוד פתוח המיועדת לעבודה שיתופית.

Tweak

בשנת 2001 התברר כי הארכיטקטורה של Etoys בסביבת Squeak הגיעה לגבול היכולות שתשתית הממשק Morphic יכלה לתמוך בהן. אנדראס ראב, חוקר בקבוצתו של קיי בהיולט פקארד באותה תקופה, הציע להגדיר מנגנון בשם "תהליך סקריפט" ולהוסיף מנגנון תזמון ברירת מחדל. הצעה זו נועדה להתמודד עם מגבלות המערכת ולפתור מספר בעיות כלליות יותר בתפקודה.^[3] התוצאה הייתה ממשק משתמש חדש שנועד להחליף את Morphic של Squeak. סביבת Tweak הוסיפה מנגנונים כגון "איים", העברת הודעות אסינכרונית, "נגנים" ו"תלבושות", הרחבות לשפה, וכן תמיכה בפרויקטים ובסקריפטים מבוססי־אריחים.^[4] אף על פי שמערכת האובייקטים הבסיסית של המערכת מבוססת מחלקות, מבחינת חוויית התכנות למשתמשים היא פועלת כאילו הייתה מבוססת אב־טיפוס. אובייקטי Tweak נוצרים ומופעלים בתוך חלונות הפרויקטים של הסביבה.

מכונת הילדים

בנובמבר 2005, במהלך הוועידה העולמית בנושא חברת המידע, חשפו מעבדות המחקר של MIT מחשב נייד חדש שנועד לשימוש חינוכי ברחבי העולם. למחשב היו כמה שמות, ובהם "המחשב הנייד בשווי 100 דולר", תוכנית מחשב נייד אחד לילד (OLPC), "מכונת הילדים" ו־XO-1. התוכנית נוסדה ומנוהלת על ידי חברו של קיי, ניקולס נגרופונטה, והיא מבוססת על הרעיון של קיי, Dynabook. קיי היה שותף מרכזי בפיתוח המחשב.

מחקר

קיי הרצה פעמים רבות על הרעיון שמהפכת המחשבים עדיין בראשיתה, וכי רבים מן הרעיונות המרכזיים בתחום טרם יושמו באופן רחב. הרצאותיו בכנס OOPSLA בשנת 1997 ובהרצאתו במסגרת פרס טיורינג של ACM, שכותרתה "מהפכת המחשבים עדיין לא התרחשה", הושפעו מניסיונו בעבודה עם Sketchpad, Simula ו־Smalltalk, וכן מביקורתו על הקוד המנופח המאפיין תוכנות מסחריות.

ב־31 באוגוסט 2006 אושרה הצעתו של קיי על ידי הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF), אשר מימנה במשך מספר שנים את מכון המחקר Viewpoints.^[3] במכון המחקר עסקו בפרויקט, המתואר בציטוט הבא:^[4]

"תוכנות מסחריות רבות, וכן חלק גדול מן התוכנות בקוד פתוח, מגיעות כיום להיקף של מאות מיליוני שורות קוד. השאלה היא: עד כמה ניתן לצמצם זאת למודל פרקטי וברור – מעין 'מודל T' של המחשוב – שיספק פונקציונליות דומה? האם ניתן לעשות זאת במיליון שורות קוד? ב-200 אלף? ב-100 אלף? ואולי אפילו ב-20 אלף?"

חיים אישיים

קיי הוא גיטריסט ג'אז מקצועי לשעבר, מלחין ומעצב תיאטרון. בנוסף, הוא גם נגן עוגב קלאסי חובב.^[4] הוא נכדו של הסופר, המאייר והצלם קליפטון ג'ונסון, ואחיינו של המלח, ההרפתקן והסופר אירווינג ג'ונסון. נשוי לתסריטאית, השחקנית והמפיקה בוני מקבירד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלן קיי בוויקישיתוף

אלן קיי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אלן קיי, באתר dblp

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 "Alan Kay | Biography, Inventions, & Facts | Britannica". www.britannica.com. נבדק ב-2023-05-01.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 Kennedy, Pagan (2016). Inventology: How we dream up things that change the world. Boston: Mariner Books. p. 115. ISBN 9780544811928.
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 "AlanKayOnMessaging".
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 Vint Cerf; Bran Ferren; Greg Harrold; Quincy Jones; Gordon Bell; et al. (2010). Points of View — a tribute to Alan Kay (PDF). Viewpoints Research Institute, Inc., Glendale, California. pp. 173, 190–191, 205–216, 218, 228–229. ISBN 978-0974313115. נבדק ב-5 בנובמבר 2024. {{cite book}}: (עזרה)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלן קיי (מדען)42880765Q92742

[:0-1] 1.0 ^1.1 "Alan Kay | Biography, Inventions, & Facts | Britannica". www.britannica.com. נבדק ב-2023-05-01.

[:1-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 Kennedy, Pagan (2016). Inventology: How we dream up things that change the world. Boston: Mariner Books. p. 115. ISBN 9780544811928.

[:2-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 "AlanKayOnMessaging".

[:3-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 Vint Cerf; Bran Ferren; Greg Harrold; Quincy Jones; Gordon Bell; et al. (2010). Points of View — a tribute to Alan Kay (PDF). Viewpoints Research Institute, Inc., Glendale, California. pp. 173, 190–191, 205–216, 218, 228–229. ISBN 978-0974313115. נבדק ב-5 בנובמבר 2024. {{cite book}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]