רוברט פלויד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט פלויד

רוברט וילובי פלויד[1] (באנגלית: Robert W. Floyd נולד ב-8 ביוני 1936 – 25 בספטמבר 2001) היה מדען מחשב אמריקאי. תרומותיו כוללות את התכנון אלגוריתם של פלויד-ורשל (בלתי תלוי בסטיבן וורשל (אנ')), אשר מוצא ביעילות את כל מסלולי הקצר ביותר בתורת הגרפים, ואת עבודתו בתחום ניתוח מחרוזות; אלגוריתם פלויד לאיתור מחזורים ברצפים מיוחס לו גם כן. במאמר מבודד אחד, הציג את המושג החשוב של פיזור שגיאות להדפסת תמונות, הידוע גם בתור השתקפות פלויד-שטיינברג (אנ'). הוא היה חלוץ בתחום אימות תוכנה באמצעות הצהרה לוגית עם מאמרו מ-1967 הקצאת משמעות לתוכניות. זו הייתה תרומה למה שלימים הפך ללוגיקת הור (אנ'). פלויד זכה בפרס טיורינג בשנת 1978.

ביוגרפיה

פלויד נולד בניו יורק וסיים את לימודיו בתיכון בגיל 14. באוניברסיטת שיקגו, קיבל תואר ראשון במדעי הרוח בשנת 1953 (כשהיה בן 17 בלבד) ותואר ראשון שני בפיזיקה בשנת 1958. פלויד היה שותף לחדר עם קרל סייגן.

פלויד הפך לחבר צוות בקרן מחקר ארמור (כיום מכון המחקר IIT) במכון הטכנולוגי של אילינוי (אנ') בשנות ה-50. בתחילת שנות ה-60, הפך למפעיל מחשבים והחל לפרסם מאמרים רבים, כולל בתחום הקומפיילרים (במיוחד ניתוח מחרוזות). הוא היה חלוץ בדקדוקי העדפת אופרטורים ומיוחס לו ייסוד תחום הסמנטיקה של שפות תכנות (אנ') במאמרו משנת 1967. הוא מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת קרנגי מלון בגיל 27, והפך לפרופסור מן המניין באוניברסיטת סטנפורד שש שנים מאוחר יותר. הוא השיג משרה זו ללא תואר דוקטור לפילוסופיה.

הוא היה חבר בפדרציה הבינלאומית לעיבוד מידע (אנ') בקבוצת עבודה IFIP 2.1 בנושא שפות אלגוריתמיות וחשבון,[2] אשר פירטה, מתחזקת ותומכת בשפות התכנות ALGOL 60 ו־ALGOL 68.[3]

הוא נבחר לעמית של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים ב-1974.[4]

הוא זכה בפרס טיורינג בשנת 1978 "על כך שהייתה לו השפעה ברורה על מתודולוגיות יצירת תוכנה יעילה ואמינה, ועל כך שסייע בהקמת תתי תחומים חשובים במדעי המחשב: תיאוריה של פירוס, סמנטיקה של שפות תכנות, אימות תוכנה אוטומטי, סינתזת תוכנה אוטומטית, וניתוח אלגוריתמים."[5]

פלויד עבד בשיתוף פעולה הדוק עם דונלד קנות', במיוחד כעורך הראשי של ספרו החלוצי The Art of Computer Programming (אנ'), והוא האדם שמוזכר הכי הרבה בספר זה. הוא היה שותף לכתיבת הספר The Language of Machines: an Introduction to Computability and Formal Languages עם ריצ'רד ביגל.[6] פלויד הנחה שבעה דוקטורנטים.[7]

פלויד התחתן והתגרש פעמיים, תחילה עם יאנה מ. מייסון ואחר כך מדעני המחשב כריסטיאן פלויד, והיו לו ארבעה ילדים. בשנותיו האחרונות סבל ממחלת פיק, מחלה ניוונית עצבית, ולכן פרש לפנסיה בתחילת 1994.[8]

פלויד היה נשוי וגרוש פעמיים, פעם עם יאנה מ. מייסון ופעם נוספת עם מדענית המחשב קריסטיאן פלויד (אנ'), ולהם היו ארבעה ילדים. בשנותיו האחרונות סבל ממחלת פיק (אנ'), מחלה נוירודגנרטיבית (אנ'), ולכן פרש לגמלאות בשנת 1994.[8]

התחביבים שלו כללו טיולים, והוא היה שחקן שש בש נלהב:

פעם היינו תקועים בשדה התעופה של שיקגו או'האר במשך שעות, מחכים למטוס שיצא, בשל סופת שלג. כשישבנו ליד השער שלנו, בוב שאל אותי באופן לא פורמלי, "אתה יודע לשחק בקגמון?" עניתי שאני יודע את הכללים, אבל למה הוא רוצה לדעת? בוב אמר שמהיות לנו מספר שעות לחכות, אולי כדאי שנשחק כמה משחקים, כמובן על סכום קטן. הוא אז הוציא את סט הבקגמון מהמזוודה שלו.

אבי לימד אותי הרבה דברים. אחד מהם היה להיזהר מכל אחד שמציע משחק ביליארד על כסף, ואז פותח תיק שחור ומתחיל להרכיב מקל ביליארד. הבנתי שהעצה הזאת תקפה לכל אחד שנוסע עם סט בקגמון משלו. אמרתי לבוב שאני לא אשחק על כסף, בשום אופן. הוא ניסה קצת, אבל לבסוף אמר "טוב". במקום זאת הוא נתן לי שיעור חינם באומנות ובמדע של משחק בקגמון.

הייתי צודק כשסרבתי לשחק איתו על כסף — בכל סכום. השיעור היה מהנה. גיליתי מאוחר יותר שמשך שנים הוא עבד על ללמוד את המשחק. הוא לקח את משחק הבקגמון מאוד ברצינות, חקר את המשחק ואת המתמטיקה שלו, והיה כמעט מקצוען. אני חושב שזה היה יותר מתחביב. כמו במחקרו, בוב לקח את מה שהוא עשה ברצינות, וזה תואם לחלוטין שהוא היה מצוין בבקגמון.

— ריצ'רד ג'. ליפטון (אנ').[9]

פרסומים נבחרים

  • Floyd, Robert W. (1967). "Assigning Meanings to Programs" (PDF). In Schwartz, J.T. (ed.). Mathematical Aspects of Computer Science. Proceedings of Symposium on Applied Mathematics. Vol. 19. American Mathematical Society. pp. 19–32. ISBN 0821867288.
  • Floyd, Robert W.; Knuth, Donald Ervin (1970). The Bose-Nelson sorting problem. Stanford, California: Computer Science Department, Stanford University.
  • Floyd, Robert W.; Smith, Alan J. (1972). A linear time two tape merge. Stanford, California: Computer Science Department, Stanford University. OCLC 71469179.
  • Floyd, R. W. (1979). "The paradigms of programming". Communications of the ACM. 22 (8): 455. doi:10.1145/359138.359140.
  • Floyd, Robert W.; Ullman, Jeffrey D. (1980). "The Compilation of Regular Expressions into Integrated Circuits". NASA Sti/Recon Technical Report N. Fairfax County, Virginia: Ft. Belvoir: Defense Technical Information Center. 81: 12334. Bibcode:1980STIN...8112334F.
  • Floyd, Robert W.; Beigel, Richard (1994). The Language of Machines: an introduction to computability and formal languages. New York: W H Freeman & Company. ISBN 978-0-7167-8266-7.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ פלויד שינה את שמו האמצעי "ווילובי" לשם "W" באופן חוקי, אך בחר לקצר אותו ל-"W". (קנות, 2008). (טופס DOD DD 48-1, מסמכים אישיים, ארכיון אוניברסיטת סטנפורד קטלוג SC 625 תיק 4)
  2. ↑ Jeuring, Johan; Meertens, Lambert; Guttmann, Walter (2016-08-17). "Profile of IFIP Working Group 2.1". Foswiki. אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2021. נבדק ב-2020-09-06. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ Swierstra, Doaitse; Gibbons, Jeremy; Meertens, Lambert (2011-03-02). "ScopeEtc: IFIP21: Foswiki". Foswiki. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2018. נבדק ב-2020-09-06. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ "List of Members by Classes September 1, 1997". Records of the Academy (American Academy of Arts and Sciences) (1996/1997): 56–128. 1996. JSTOR 3786119.
  5. ↑ "Robert W. Floyd". A.M. Turing Award Laureate. 1936-06-08. נבדק ב-2024-02-14.
  6. ↑ Floyd, Robert W.; Beigel, Richard (1994). The Language of Machines: an Introduction to Computability and Formal Languages. New York City: W. H. Freeman and Company. ISBN 978-0-7167-8266-7.
  7. ↑ "Tree of Robert Floyd's students for the Computer History Exhibits". Stanford Computer History. Stanford University.
  8. ^ 8.0 8.1 Robert W. Floyd - A.M. Turing Award Laureate, amturing.acm.org
  9. ↑ Lipton, Richard J. (28 באוגוסט 2010). "Lower Bounds and Progressive Algorithms". Wordpress. {{cite web}}: (עזרה)


זוכי פרס טיורינג
1966–1980 אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000 אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020 אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט פלויד40887071Q92641

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוברט_פלויד&oldid=2943953"