פרשת עמותות הליכוד
פרשת עמותות הליכוד הייתה פרשה אשר במסגרתה התנהלה חקירה משטרתית בשנים 2000 עד 2001 בחשד להפרה של חוק מימון מפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות, בהיקף של מיליוני שקלים, עבור מסע הבחירות של בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד במערכת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה. במסגרת החקירה נחקרו, אך לא הואשמו, בין השאר אהרן דומב מנכ"ל מועצת יש"ע ומוטי קרפל שעמד בראש תנועת "מנהיגות יהודית"[1]. בשנת 2001 נסגרו מרבית התיקים בפרשה מחוסר ראיות.
דו"ח מבקר המדינה
בשנת 1999, לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, לצורך מימון מסע הבחירות האישי של בנימין נתניהו לראשות הממשלה ומפלגת הליכוד, השתמשה המפלגה במספר עמותות לצורך גיוס תרומות. העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות, ופעלו תקופה קצרה בלבד. הן מומנו על ידי תרומות מגורמים פרטיים מישראל ומחו"ל, והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.
ב-27 בינואר 2000 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח המנדטורי שלו בדבר חריגות מחוק מימון מפלגות, כפי שנעשה לאחר כל מערכת בחירות. בדו"ח כלל המבקר פירוט על חריגות של סיעות "הליכוד" ו"יהדות התורה". מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, העביר לחקירת המשטרה חשדות נגד הליכוד, לקבלת תרומה בלתי חוקית מגוף חוץ-מפלגתי. החשדות התייחסו למודעות שפרסם הנדבן האוסטרלי יוסף גוטניק בתמיכה בנתניהו[2], וכן לפרסום מודעות על ידי מועצת יש"ע התוקפות את מועמדותו של יצחק מרדכי, מודעות אותן פירש גולדברג כהבעת תמיכה בנתניהו. חשד נוסף שנחקר הוא של קשר בין מפלגת "מנהיגות יהודית" לבין הליכוד. המפלגה תמכה בנתניהו בתשדיריה, וגולדברג העלה חשד לפיו המפלגה הוקמה במימון הליכוד במטרה להשיג זמן שידור נוסף בשידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה. המשטרה לא מצאה קשר בינה ובין הליכוד[1].
החקירה
החקירה בדקה את פעולותיהן של העמותות, ביניהם פרסום מודעות תעמולה בעיתונות בשפה הרוסית אשר פורסמו על ידי עמותת "שלום לדורות", אשר קראו להצביע עבור נתניהו. במהלך החקירה הועלו נגד הליכוד חשדות נוספים, ובהם העברה של חצי מיליון שקל ממועצה אזורית מטה בנימין למועצת יש"ע, אשר שימשו על פי החשד למימון שלושה מסעות פרסום של המועצה בעיתונות שכותרתם: "אזרחים ההולכים בדרך", "השמאל מתפלל שנתפצל", ו"ערפאת לא יקבע". התברר ש מועצת יש"ע קיבלה את הכספים ממטה בנימין עבור פיתוח התיירות באזור, אך הכסף שימש בסופו של דבר למסעות פרסום בעיתונות. המשטרה המליצה להעמיד לדין את מנכ"ל מועצת יש"ע, אהרן דומב, על קבלת דבר במרמה[1], אך היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק.
לגבי התרומות של יוסף גוטניק, התברר כי כבר ב-1996 הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה אודות המימון של גוטניק, אך הוא קבע כי לא מדובר בעבירה על חוק מימון מפלגות. מאחר ששיטת הבחירה הישירה הפרידה בין ריצת המפלגה לריצת מועמדה לראשות הממשלה, ומגבלות חוק המימון אינן חלות על הכנסות והוצאות שנועדו לקידום המועמד. היועץ המשפטי לממשלה כתב בעניין: ”הסוגיה מעוררת מספר קשיים משפטיים, ובין היתר, שאלה היא אם האיסור שבחוק חל גם ביחס לבחירת ראש הממשלה, או שמא רק לגבי סיעה או רשימת מועמדים. בהתחשב בכך שבאכיפת איסור פלילי עסקינן, יש להביא בחשבון, כמובן, את התקדימיות של העניין, את הקשיים המשפטיים, ואת הסנקציות של מבקר המדינה. בהתחשב בכל נסיבות העניין, העובדתיות והמשפטיות, לא יינקטו הליכים פליליים”[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 המלצה להעמיד לדין את אהרון דומב, באתר ynet, 12 בדצמבר 2000
- ^
שוקי שדה, מועדון המיליארדרים של בנימין נתניהו, באתר הארץ, 14 ביוני 2016
- ^ משה גורלי, הפרקליטות קבעה ב-1998: תרומתו של גוטניק לנתניהו אינה עבירה פלילית, באתר גלובס, 6 בפברואר 2000
28224722פרשת עמותות הליכוד