פרשת הפגישה הלילית

פרשת הפגישה הלילית

צחי ברוורמן אלי פלדשטיין

פרשת הפגישה הלילית היא חקירה פלילית המנוהלת על ידי משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי בחשד לשיבוש מהלכי חקירה בסביבת לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. במרכז הפרשה נחקר חשד לפיו התקיימה פגישה חשאית בשעת לילה מאוחרת ב-5 באוקטובר 2024 בחניון (קומה מינוס 4) של בסיס הקריה בתל אביב, בין ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, לבין אלי פלדשטיין, יועץ לענייני צבא ודובר שעבד עם לשכת ראש הממשלה. על פי החשד, במהלך הפגישה עדכן ברוורמן את פלדשטיין מבעוד מועד על חקירה ביטחונית סמויה שמתנהלת נגדו (פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד), הציג לו רשימת שמות של נחקרים, והציע לו "לכבות" את החקירה. ברוורמן מכחיש את הטענות.

רקע

ערכים מורחבים – פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד

ב-6 בספטמבר 2024 פורסמה כתבה בעיתון הגרמני בילד, שבה הוצגו באופן מסולף עמדות חמאס במשא ומתן לשחרור החטופים, מתוך מסמך שיחיא סינוואר חתם עליו לכאורה באביב 2024. על פי החשד, המסמך הכיל חומרים מסווגים שנלקחו שלא כדין ממערכת המודיעין של צה"ל. לפי החקירה, בחודש יוני 2024 העביר נגד מילואים ארי רוזנפלד עותק של המסמך לפלדשטיין, שהחליט לאחר מכן להפיצו לתקשורת הזרה כדי לעקוף את הצנזורה הצבאית בישראל. בעקבות הפרסום נפתחה חקירה סמויה של מערך ביטחון המידע בשיתוף השב"כ – חקירה שעמדה, על פי החשד, בבסיס פגישתם של ברוורמן ופלדשטיין.

החקירה

החקירה נפתחה בעקבות ראיון טלוויזיוני של אלי פלדשטיין עם העיתונאי עמרי אסנהיים בתוכנית "יהיה טוב" בכאן 11, בו חזר על דברים שנאמרו גם במסגרת חקירותיו בשב"כ. בריאיון גולל פלדשטיין את גרסתו לאירועים, וסיפר כי זומן בבהילות לאותו מפגש לילי בחניון הקריה, שבו נדונה החקירה הסמויה. לדבריו: "ברוורמן קרא לי בטירוף בשבת בלילה. נפגשנו בקומה מינוס 4. הוא נכנס לרכב שלי, הוציא פתק עם שמות של קצינים בצה"ל ושאל אם אני מכיר אותם. הוא אמר לי: 'יש חקירה במלמ"ב, זה מגיע עד לשכת ראש הממשלה. תגיד לי אם זה קשור אליך, תגיד לי אם זה קשור אלינו. אני יכול לכבות את זה'". לפי דברי פלדשטיין במהלך הפגישה עומר מנצור, חבר צוות הדוברות בלשכה, החזיק את הטלפונים מחוץ לרכב.

בעקבות הראיון פנו התנועה לטוהר המידות ופוליטיקאים שונים בדרישה מהיועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לשיבוש מהלכי משפט ב-11 בינואר 2026 הגיעו חוקרי להב 433 לביתו של ברוורמן ועיכבו אותו לחקירה בחשד לשיבוש הליכי חקירה. הוא הובא למשרדי היחידה ונחקר באזהרה. בביתו נערך חיפוש. עם תום חקירתו הוא שוחרר בתנאים מגבילים.

בתחילת החקירה נבדק חשד כי המידע אודות החקירה הסמויה הגיע לברוורמן מקצין בכיר ששירת בלשכת הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. חשד זה נשלל בהמשך. גורמי החקירה העריכו כי ברוורמן קיבל את המידע במסגרת תפקידו כראש סגל בלשכת ראש הממשלה – כלומר, לא מהדלפה חיצונית. בעקבות ממצאים אלה נפתחה תת-פרשה נפרדת שעליה הוטל צו איסור פרסום בשל חשש מחשיפת שיטות ואמצעים של השב"כ. לצורך בירור מסלול העברת המידע זומן לעדות האלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה וראש המוסד המיועד.

ראש אמ"ן שלומי בינדר מסר עדות פתוחה בפרשה. לאחר מכן, האלוף עופר וינטר (מי שיצר קשר עם פלדשטיין) הגיע אף הוא להעיד בלהב 433. לפי גורמי אכיפה, עדותו של וינטר חיזקה את גרסת פלדשטיין, והניחה בסיס ראייתי לכך שברוורמן אכן ידע על קיומה של החקירה הסמויה לפני פגישתם. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי זומן אף הוא למסירת עדות פתוחה.

בתחילת הדרך ניסתה המשטרה לגבש משא ומתן עם פלדשטיין להפיכתו לעד מדינה, במסגרתו מסר את שמו של ברוורמן. המשטרה בחנה את גרסתו, כולל איכון טלפונים, אך בסופו של דבר לא נחתם הסכם. בדיון בבית המשפט בינואר 2026 התברר כי פלדשטיין עצמו נחקר באזהרה בחשד לשיבוש חקירה, כפי שנחקרו באזהרה גם ברוורמן ומנצור. בחקירותיו הראשוניות בשב"כ סירב פלדשטיין לחשוף כי "הבכיר" שנפגש עמו הוא ברוורמן, ואמר לחוקרים: "אם אפתח את הפה, אצטרך להסתכל אחורה כל החיים. לא השב"כ ולא אף גוף אחר לא יוכל לשמור עליי או על המשפחה שלי". הוא גם ציין כי הפגישה התקיימה במקום ללא מצלמות אבטחה וכי לא השתמש בתג אלקטרוני בכניסה.

חוקרי להב 433 קיימו עימות ישיר בין פלדשטיין, ברוורמן ומנצור. לפי דיווחים, אף אחד מהצדדים לא הכחיש שהתקיימה פגישה ב-5 באוקטובר 2024 – המחלוקת הייתה על התוכן בלבד. ברוורמן טען בעימות: "לא ידעתי על החקירה הסמויה בפרשת הבילד. לא ידעתי בכלל שמתקיימת פרשה כזאת ולא ניסיתי לשבש חקירה". מנצור מסר כי אינו זוכר התרחשות כפי שמתאר פלדשטיין, אך הוסיף כי פגישות רבות התקיימו בחניון באותה תקופת מלחמה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה למשטרה לזמן את ראש הממשלה בנימין נתניהו למסירת עדות פתוחה בפרשה. מטרת העדות היא לברר את מידת מודעותו להדלפת המסמכים ולחשדות לשיבוש ולעמתו עם גרסת פלדשטיין ועם התכתבויות יועצו יונתן אוריך. שופט בית המשפט המחוזי מיכלס טען כי התפתחות חקירתית משמעותית מחייבת גביית עדות מנתניהו.

הליכים משפטיים

נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, דחה את רוב בקשות המשטרה להארכת התנאים המגבילים. בהחלטתו ציין כי ראיות המשטרה נשענות בעיקרן על גרסת פלדשטיין, שאותה אפיין כ"משענת קנה רצוץ" שאינה נתמכת בראיות אובייקטיביות, וכי איכונים סלולריים שנבדקו שללו לכאורה קיומה של פגישה פיזית במועד הנטען. עם זאת, הותיר את הצו האוסר על ברוורמן ליצור קשר עם פלדשטיין.

המשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בלוד על החלטת שופט השלום, ובפרט על ביטול צו איסור יציאה מהארץ שהוטל על ברוורמן. השופט מיכאל קרשן קבע כי "יש חשד סביר" ועל כן שמר על עיכוב המינוי, תוך ציון כי סיום החקירה צפוי בזמן הקרוב. הליך זה מונע בפועל את השלמת המינוי של ברוורמן לשגריר ישראלי בבריטניה.

משטרת ישראל ויועצו של נתניהו יונתן אוריך דרשו מבית המשפט להורות לעיתונאי עמרי אסנהיים למסור את חומרי הגלם של הראיון שקיים עם פלדשטיין. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קיבלו את הדרישה, אולם שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז הורתה על עיכוב החרמת החומרים. אסנהיים טען כי הדרישה מסכנת את מוסד החיסיון העיתונאי ואת יכולת העיתונות החוקרת להגן על מקורות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרשת הפגישה הלילית42896910Q138505032