פרס יצחק בן-צבי

תבנית פרס ריקה פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי. הפרס ניתן על ספר מחקר או על מפעל חיים, בשני תחומים - ״תולדות ארץ ישראל ויישובה״ ו״קהילות ישראל במזרח״^[1].

את הפרס יזם הנשיא השני יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית לזכר בנם עלי בן-צבי^[2], שנהרג במלחמת העצמאות בקרב על בית קשת ב-16 במרץ 1948, תשעה ימים בלבד לפני שהיה אמור להינשא^[3].

**זוכי פרס יצחק בן-צבי לפי שנים**
שנה	שם הזוכה
תשכ"ז	אברהם יערי, שמואל אביצור, צבי אבן שושן^[4]
תשכ"ח	זכריה קלאי, יוסף שפירא, יעקב לנדוי, צבי זהבי^[5]
תשכ"ט	בן-ציון דינור
תש"ל	אריה טרטקובר
תשל"א	מיכאל אבי-יונה, יהושע בן אריה, חיים קשלס, משה בר
תשל"ג	זלמן שזר, שלמה דב גויטיין
תשל"ו	חיים זאב הירשברג
תשל"ז	בנימין מזר, משה אילת, מתתיהו מינץ, אניטה שפירא^[6]
תשל"ח	חיים ביינארט
תשל"ט	יגאל ידין
תש"ם	יהושע בלאו, זאב וילנאי
תשמ"א	שולמית לסקוב^[7]
תשמ"ד	שמריהו גוטמן
תשמ"ז	יהודה רצהבי
תשמ"ט	דב נוי
תש"ן	אלקנה מרגלית
תשנ"א	מרדכי אלטשולר
תשנ"ד	יוסף קאפח
תשנ"ד	ישראל פרידמן בן-שלום
תשנ"ו	יוסף פטריך
תשנ"ז	שמואל ספראי, ישראל קולת
תשנ"ח	דן לאור, זאב צחור
תש"ס	מיכאל שורץ
תשס"א	אברהם הטל
תשס"ב	משה בר-אשר
תשס"ג	יוסף יהלום
תשס"ד	אורנה אליהו-אורון
תשס"ה	טובה בארי
תשס"ו	דוד מ' בוניס(אנ')
תשס"ז	שולמית אליצור
תשס"ט	יוסף לנג
תשע"א	גליה בר אור
תשע"ד	אורי ארליך, אליעזר פאפו
תשע"ה	נינה פינטו אבקסיס, הלל כהן, גדעון עפרת
תשע"ו	שי סרוגו, ריכב (בוני) רובין
תשע"ז	יוסף עופר, יהונתן יעקבס^[8]
תש"פ	רונית מרוז
ה'תשפ"ג	אלעד בן-דרור