פרוס העצרת
פרוס העצרת (או בפרוס העצרת) הוא מועד מיוחד ביהדות, שזוהה במהלך הזמן עם ל"ג בעומר.
מקור המונח
המונח מופיע מספר פעמים במשנה ובתלמוד, בשתי משמעויות.
המשמעות הראשונה היא של העלאת מס ומעשר בהמה, המתרחש לפני כל אחד משלושת הרגלים[1]:
בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא.
שלש גרנות למעשר בהמה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג, דברי רבי עקיבא.
כמו כן, בגמרא קיים נימוק מדוע פרוס המועד הוא הזמן להפרשת מעשר הבהמה:
א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו והן גרנות וכו' א"ר יוחנן מפני שהן פירקי לידה ר' אחא ור' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים א"ר יודן שלא יבא לידי בל תאחר א"ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר תמן
— בבלי שקלים ג א
לפי רבי יוחנן, מדובר בזמנים בשנה בהן הבהמות רגילות ללדת. לפי רבי אחא ורבי תנחום בר חייא בשם רבי שמעון בן לקיש, מדובר בתקופה שבה נהגי בעלי הבהמות לכנס את בהמותיהם לקראת השחיטה, על מנת למכור את הבשר לעולי הרגל. לפי רבי יודן, נקבע המועד על מנת למנוע איחור בהבאת המעשר, ורבי יוסה מרחיב שהמועדים נבחרו להיות קרובים למועד על מנת למנוע שכחה, וכן כי מועד אחד (ולא שלושה) היה בלתי אפשרי לבעלי הבהמות.[1]
המשמעות השנייה היא תאריך שבו מתריעים על מחסור במי שתייה במאגרים[2]:
ירדו לצמחים אבל לא לאילן. ציבחר ציבחר לאילן אבל לא לצמחים. סגין סגין לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות: מתריעין עליהן מיד. תני מתריעין על האילן בפרס הפסח. לבורות לשיחין ולמערות בפרס העצרת. מעתה אפי' יותר מיכן יותר מיכן מעשה ניסים ואין מתריעין על מעשה ניסים.
— ירושלמי תענית ג ב
על פי מקור מהמאה ה-12, פרוס העצרת הוא המועד בו הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא, שלזכרם נהוגים מנהגי האבלות בספירת העומר. מדובר בצידוק לכך למנהג בחלק מהעדות באותה התקופה להקל במנהגי האבלות בל"ג בעומר:
ואין מנהג לכנוס בין פסח לעצרת, ולא מפני שיש איסור בדבר אלא למנהג אבלות על מה שאירע שבאותו פרק מתו י"ב אלף זוגות תלמידים לר' עקיבא על שלא נהגו כבוד זה לזה, אבל מקדשין שאין שמחה אלא בחופה ונשואין, ומי שכנס אין בו שום איסור בעולם, ואך מנהג בצרפת ופרובינצא לכנוס מל"ג בעומר ואילך, ושמעתי בשם ר' זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת
— מקור: ספר המנהיג לר' אברהם בן נתן הירחי, הלכות אירוסין ונישואין, ס' ק"ו
גם מדברי הרמב"ם במשנה תורה נראה כך. הוא כותב שיום תרומת הלשכה היא בחמישה-עשר יום לפני העצרת:
בִּשְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה, תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה--בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי קֹדֶם יוֹם טוֹב אוֹ אַחֲרָיו, וְקֹדֶם עֲצֶרֶת בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם.
תאוריה שונה טוענת שב"פרוס העצרת" מדובר בעשרים וחמישה ימים לפני עצרת (מחצית ספירת העומר). כלומר, כ"ה בעומר. על פי תיאור זה, המעבר מלוח שנה שמשי ללוח שנה ירחי במאה ה-4 לפסה"נ דחה את המועד בשמונה ימים, עד לציונו בל"ג כנהוג היום.[3]
משמעות השם
עצרת הוא כינויו של חג השבועות, אך ניתן לפירוש גם כחג סוכות או פסח.[4]
המילה "פרוס" עשויה להתפרש כ"ערב החג", כיוון שביוונית קיימת מילה דומה שמשמעותה "לפני", "בכיוון" או "לקראת". עם זאת, בספרות חז"ל מפורשת המילה כ"מחצית החודש לפני החג", כנגזרת של המילה "פרס", שמשמעותה "חצי".[5] לפי הפירושים השונים במקורות של "פרוס העצרת", מחצית החודש אינה בהכרח ארבעה עשר יום, אלא גם חמישה עשר או שישה עשר.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הורוביץ, יצחק. בקיצור - מסכת שקלים. אתר פורטל הדף היומי. 54-56
- ↑ בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק א, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
- ↑ Morgenstern, Julian. 1968. Lag Ba'Omer – Its Origin and Import. Hebrew Union College Annual 39, Cincinnati, 81-90.
- ↑ שמיני עצרת. מתוך אנציקלופדיה יהודית, אתר דעת
- ↑ אתר האקדמיה ללשון העברית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פרוס העצרת24453085