פרדריק פליט
 | |
| פליט ב-1912 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1887 ליברפול, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
|---|---|
| התאבד |
10 בינואר 1965 (בגיל 77) סאות'המפטון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | 1914–1918, 1939 – 1945 |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
פרדריק פליט (באנגלית: Frederick Fleet; 15 באוקטובר 1887 – 10 בינואר 1965) היה ימאי בריטי שהיה חבר צוות האונייה "טיטניק", בה שימש כתצפיתן. פליט היה הראשון שהבחין בקרחון שבו התנגשה האונייה, בעת שעמד על קן הצופה. לאחר שהבחין בקרחון התריע פליט מהקן: "קרחון! בדיוק בחזית!".[1] פליט, יחד עם חמישה תצפיתנים נוספים שהיו על האונייה, ניצלו מאסון טביעתה.
לאחר מכן העיד פליט בחקירות האסון כי אילו היו לו ולרג'ינלד רובינסון לי (שעמד לצידו על קן הצופה בעת שהבחין בקרחון) משקפת: "היינו יכולים לראות אותו (את הקרחון) קצת יותר מוקדם".[2] כשנשאל כמה מוקדם יותר, הוא השיב: "ובכן, מספיק כדי לצאת מהדרך." בהמשך חייו סבל פליט מדיכאון שייתכן שנגרם, בין היתר, בגלל האסון. הוא התאבד בתלייה בגיל 77.
ראשית חייו
פליט נולד בליברפול. הוא מעולם לא הכיר את אביו ואימו נטשה אותו וברחה לספרינגפילד עם בן זוגה, על מנת שלא יראו אותו או ישמעו ממנו שוב.[3] פליט גודל אצל משפחות אומנה ואצל קרובי משפחתו הרחוקה. ב-1903 החל לשרת כשולית מלחים עד שהוגדר כמַלָּח כשיר.[4]
לפני שהצטרף לצוות ה"טיטניק" שימש במשך יותר מארבע שנים כתצפיתן באונייה "אושיאניק (אנ')". בתור ימאי הוא הרוויח 5 פאונד לחודש בתוספת 5 שילינג נוספים עבור עבודתו כתצפיתן. הוא הצטרף ל"טיטניק" כתצפיתן באפריל 1912, יחד עם עוד חמישה תצפיתנים נוספים.[4]
ב"טיטניק"
פליט עלה על ה"טיטניק" בסאות'המפטון ב-10 באפריל 1912. הספינה ביצעה שתי עצירות, הראשונה בצרפת והשנייה באירלנד. התצפיתנים, שישה בסך הכל, ביצעו משמרות של שעתיים עקב קור עז בקן הצופה. מסע האונייה עבר ללא אירועים מיוחדים עד לליל 14 באפריל 1912. בשעה 22:00 באותו הלילה החליפו פליט ועמיתו רג'ינלד רובינסון לי את ג'ורג' סימונס (אנ') ואת ארצ'י ג'וול (אנ') בקן הצופה. הם קיבלו את ההוראה שניתנה קודם לכן על ידי הקצין צ'ארלס לייטולר (אנ') - להיזהר מ"קרח קטן".[5] הלילה היה שקט וללא ירח, מה שהקשה על זיהוי קרחונים בשל היעדר גלים שנשברו אל בסיס הקרחון והיעדר השתקפות. אף על פי שפליט וחבריו לתצפית ביקשו שוב ושוב שיינתנו להם משקפות, הן מעולם לא סופקו להם. נטען לעיתים כי הדבר נגרם עקב שינוי הדרג ההיררכי של הספינה ברגע האחרון, כשהקצין דייוויד בלייר הודח מצוות הפלגת הבכורה. ההשערה היא שבלייר לקח איתו בשוגג את מפתחות התיקים שבהם היו המשקפות. למרות שתי החקירות של האסון, שום דבר לא הבהיר מדוע התצפיתנים לא צוידו במשקפת, אם כי עדויות מצביעות על כך שתצפיתנים מחברת "וייט סטאר ליין" לא השתמשו בהן באופן שגרתי. עם זאת, מספר מדענים אמרו שאפילו אם היו מצוידים במשקפת, לא פליט ולא לי היו יכולים לזהות את הקרחון מוקדם יותר, בהתחשב בתנאי הלילה.[6]
בשעה 23:39 הבחין פליט לראשונה בקרחון וצלצל בפעמון הקן שלוש פעמים כדי להזהיר את גשר האונייה מפני משהו שמלפניו. לאחר מכן, באמצעות הטלפון של הקן, הוא יצר קשר עם הגשר. הוא נענה על ידי ג'יימס פול מודי (אנ'), ששאל את פליט: "מה ראית?", ופליט ענה והזהיר: "קרחון! בדיוק בחזית!".[7] מודי העביר את הדיווח של פליט לוויליאם מרדוק (אנ'), נווט האונייה. לאחר שהאונייה התנגשה בקרחון נשארו פליט ולי בתפקידם עשרים דקות נוספות.[8]
בשעה 00:00 ירדו פליט ולי מקן הצופה. פליט ירד לסיפון האונייה, עזר להכין את סירות ההצלה מספר 6 ו-8 ונצטווה לעלות על הראשונה.[8] על הסירה היו בסך הכל 24 אנשים, בהם גם מרגרט בראון.[9] הסירה הגיעה לאונייה קרפטיה בשעה 6:00 בבוקר ביום שני, 15 באפריל 1912.
לאחר האסון העיד פליט בוועדת החקירה של הסנאט האמריקאי ובוועדת החקירה הבריטית (אנ'). בארצות הברית הוא נחקר על ידי יושב ראש הוועדה, הסנאטור ויליאם אלדן סמית' (אנ') ואמר בפניו שוב ושוב שאילו היו הוא ולי מצוידים במשקפת, האסון לא היה מתרחש.[1] לפני עדותו בפני הוועדה הבריטית הוא עבר חקירה ארוכה אך סירב לענות על רבות מהשאלות. בסיום עדותו הודה יושב ראש הוועדה, לורד מרסי (אנ') לפליט על נכונותו לענות על השאלות שהוצגו בפניו למרות זהירותו כשהגיב לכל אחת מהן. פליט השיב לו בעוקצנות "תודה" גם כן.
מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ואחרית ימיו
לפני שעזב את חברת "וייט סטאר ליין" באוגוסט 1912 עבר פליט לשרת ב"אולימפיק", אוניית האחות של ה"טיטניק". במשך 24 השנים הבאות עבד בחברות ספנות שונות. פליט שירת בספינות סוחר במהלך מלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר שב לשמש כתצפיתן ב"אולימפיק" במהלך שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. ב-1936 פרש מימאות ונשכר על ידי חברת "הרלנד אנד וולף (אנ')" ועבד במספנות החברה בסאות'המפטון עד לפרישתו ב-1955.[10] בתקופה זו התגורר בבית גיסו (אחיה של אשתו). במלחמת העולם השנייה שב לשירות.[8]
מאוחר יותר הפך למוכר עיתונים ונקלע לקשיים כלכליים.[10]
התאבדותו
זמן קצר לאחר חג המולד, ב-28 בדצמבר 1964, מתה אשתו של פליט ואחיה גירש אותו מביתו. כתוצאה מכך החל פליט לפתח דיכאון. הוא חזר לבית גיסו והתאבד בתלייה בגינת הבית ב-10 בינואר 1965, בגיל 77. פליט נקבר בסאות'המפטון. קברו נותר לא מסומן עד 1993, אז הוקמה מצבה מעל הקבר הנושאת חריטה של ה"טיטניק". המצבה מומנה בעזרת תרומות שגייסה האגודה ההיסטורית של "טיטניק" (אנ').[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עדותו של פליט בפני ועדת החקירה של הסנאט
- ^ עדותו של פליט בפני ועדת החקירה של הסנאט (המשך)
- ^ Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 118.
- ^ 4.0 4.1 Stories from The Titanic, National Archives UK
- ^ Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 86.
- ^ Alan Boyle, 10 causes of the Titanic tragedy, NBC News, 2 באפריל 2012
- ^ Walter Lord, A Night to Remember, New York: St. Martin's Griffin, 2005, p. 2.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Fred Fleet did his duty on Titanic, now resting in peace, Herald Dispatch
- ^ Titanic Lifeboat No. 6, Encyclopedia Titanica
- ^ 10.0 10.1 Stephen J. Spignesi, The Titanic For Dummies, John Wiley & Sons, 2012, p. 47.
- ^ פרדריק פליט, באתר Maritime Quest
39996321פרדריק פליט