פע'ור
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| גובה | 870 מטרים |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   פע'ור | |
פע'ור (בערבית: فغور) היה כפר ערבי ששכן ממזרח לכביש ירושלים-חברון, כ-3 ק"מ דרומית מערבית לבריכות שלמה, בקרבת מושב אלעזר שבגוש עציון. שרידיו הכפר מצויים בירידה לעבר ואדי אל-ביאר. לאחר שהכפר ננטש בשלהי המאה ה-18, נעשה ניסיון כושל ליישבו ביהודים.
היסטוריה
השם פע'ור מקורו בשם העיר המקראית פעור, ששכנה במקום והייתה אחת מערי שבט יהודה.[1] העיר אינה נזכרת בתיאור נחלת יהודה במקרא (ספר יהושע פרק טו), אך שמה נכלל בתרגום השבעים על הפרק.[2]
הכפר הערבי פע'ור הוקם בתקופה העות'מאנית על שרידי יישוב ביזנטי בשם 'פעורה', הנזכר באונומסטיקון אוסביוס.[3] על שרידי אחוזה צלבנית שהשתייכה לסניורה של חברון.[4]
לפי מסורת מקומית הכפר הוקם סביב שנת 1600, ובשלהי המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 הוא ננטש. יוצאי הכפר התיישבו בבית לחם, ברובע מיוחד הנושא עד היום את שמם: 'ח'ארת אל-פוואע'רה' (Harat el-Fawaghre).[5]
ניסיון התיישבות יהודית במקום
במאה ה-19, התקיים ניסיון התיישבות יהודית בכפר, אשר עמד במרכזו של מאבק פנים-קהילתי בירושלים.
כרוז 'הגאזיטא' והתגובה אליו
בשנת 1862 (כ' בחשוון תרכ"ב) פורסם בירושלים כרוז, שנודע לימים כ"הגאזיטא" ('עיתון'), בחתימתו של הרב רפאל אברהם (שכונה 'בכור מיוחס'). הכרוז, שנכתב כביכול בשם 200 משפחות של עניים, אלמנות ויתומים, טען כי רפאל אברהם השיג בעזרת "הקונסוליות" שטח גדול בפע'ור לעיבוד אדמה. הכותבים ביקשו סיוע כספי לרכישת מחרשות ואוהלים, והתלוננו על קיפוחם בכספי החלוקה.
בתגובה לכרוז זה, פורסם בחודש אדר א' תרכ"ב (1862) "הכרוז הנגדי", בחתימתם של כ-150 מראשי העדה הספרדית בירושלים, ובהם הרבנים יוסף שלמה הכהן חסיד, רפאל ידידיה אבולעפיב, דוד בן שמעון (דב"ש), והראשון לציון הרב דוד חיים חזן. הכרוז תקף את "הגאזיטא" וטען כי לא נכתבה בלשון "ישראלי" והודפסה בדפוס פרוטסטנטי. הכרוז הנגדי האשים את רפאל אברהם כי חתם בשם "כוללות עניי עיר הקודש" שאינה קיימת, ורמז כי מאחורי המיזם עומד המיסיון הנוצרי, שמטרתו "לצוד נפשות בני ישראל". הכרוז טען כי החתומים על הכרוז הראשון אינם כולם חסרי פרנסה, אלא רבים מהם עובדים ומתפרנסים. נראה כי בכור מיוחס הצליח לגייס תמיכה בקרב פשוטי העם שחיפשו דרכים לשפר את מצבם הכלכלי. ראשי העדה אף ניסו להוכיח כי חתימות רבות על הכרוז של מיוחס היו מזויפות או של קטינים.
הקונסול פין והחווה בפע'ור
ג'יימס פין, הקונסול הבריטי בירושלים בין השנים 1846–1863, מילא תפקיד מרכזי בניסיון ההתיישבות בפע'ור. פין העסיק את רפאל אברהם בכור מיוחס כמתורגמן ואיש קשר עם היהודים. בספרו, פין מתאר כי הקים בפע'ור מפעל חקלאי, בסיועו של פיטר משולם, שכלל בנייה מחדש של הכפר, ניקוי מעיינות, נטיעת כרמים וקציר יבולים. לדבריו, הוא אסף 98 מתיישבים למקום.[6] אולם, בעקבות סכסוכים קשים, ירידת כוחו של פין והאשמות נגדו מצד משרד החוץ הבריטי, הכפר נהרס על ידי ערביי הסביבה ב-1863.
משפחת פין ניסתה גם שנים רבות לאחר מכן, אף ב-1937, לקבל פיצוי על הנזקים והאדמות בפע'ור. הכפר עצמו לא יושב מחדש מאז אותו ניסיון התיישבות.[7]
קישורים חיצוניים
- צבי אילן, דוד עמית, חוותו של הקונסול פין בכפר פע'ור שבהרי יהודה, באתר בית ספר שדה כפר עציון
הערות שוליים
- ↑ ו' גרן, תיאור ארץ ישראל, יהודה, ג (תרגום ח' בן-עמרם) ירושלים תשמ"ג, עמ'213-214.
- ↑ בפסוק שאחר פרק ט"ו פסוק נ"ט, שאינו נזכר בספר יהושע על פי המסורה.
- ↑ האונומסטיקון לאבסביוס בתרגום עזרא ציון מלמד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 83, סעיף 929
- ↑ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה, יהודה, שומרון וגולן, סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב, עמ' 26.
- ↑ P. Palmer, 'Das jetzige Bethlehem', Zeitschrift der Deutschen Palastina-Vereins, 1894, pp. 89-97
- ↑ J. Finn, Byways in Palestine, London1868, p. 449
- ↑ מכתבי הנציב העליון ווקופ לגב' פין מ-11 באוקטובר 1934 ומ-8 באפריל 1937; מכתב מנהל מחלקת הקרקעות המנדטוריות לגב' פין מיום 5 באפריל 1935; ומכתבו של נאצרי פיאני, מתווך ושמאי קרקעות בחיפה, לגב' פין מיום 14 בפברואר 1937.
פע'ור41463789