פיצרוי סאמרסט, ברון רגלאן הראשון
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1788 בדמינטון, אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1855 (בגיל 66) סבסטופול, האימפריה הרוסית  |
| מקום קבורה | St Michael and All Angels Church, Badminton |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת פעילות | 1804–1855 (כ־51 שנים) |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| בן זוג | Lady Emily Wellesley-Pole |
| ילדים | Richard Somerset, 2nd Baron Raglan, Charlotte Caroline Elizabeth Somerset, Arthur William FitzRoy Somerset, Frederick John Fitzroy Somerset, Katherine Anne Emily Cecilia Somerset |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמות הנפוליאוניות מלחמת קרים | |
פילדמרשל פיצרוי ג'יימס הנרי סומרסט, ברון ראגלן הראשון, GCB, PC (באנגלית: FitzRoy James Henry Somerset, 1st Baron Raglan; 30 בספטמבר 1788 – 28 ביוני 1855), שנודע לפני 1852 כלורד פיצרוי סאמרסט, היה קצין בצבא הבריטי. בצעירותו שירת במלחמת חצי האי ובמערכת ווטרלו, ובהמשך שימש כמזכיר הצבאי של הדוכס מוולינגטון. הוא היה פעיל גם בפוליטיקה, כחבר פרלמנט מטעם המפלגה הטורית עבור מחוז טרורו, בטרם מונה לתפקיד ה־Master-General of the Ordnance (ראש מערך החימוש והאספקה).
בשנת 1854 מונה למפקד הכוחות הבריטיים שנשלחו לחצי האי קרים. יעדו העיקרי היה להגן על קונסטנטינופול, והוא קיבל גם פקודה לצור על הנמל הרוסי סבסטופול. לאחר הצלחה מוקדמת בקרב האלמה, אי־בהירות בהעברת פקודות גרמה להסתערות הבריגדה הקלה הגורלית בקרב בלקלאווה. על אף הצלחות נוספות, ובהן בקרב אינקרמן, ההתקפה המשולבת של בעלות־הברית על סבסטופול ביוני 1855 נכשלה כישלון חרוץ. רגלאן מת מאוחר יותר באותו חודש, לאחר שסבל מדיזנטריה ומדיכאון.
ביוגרפיה
ראשית חייו
סאמרסט נולד ב-30 בספטמבר 1788 בבית בדמינטון בגלוסטרשייר כתשיעי והצעיר מבין בניו של הנרי סאמרסט, דוכס בופורט החמישי ואשתו אליזבת, בתו של האדמירל אדוארד בוסקוון. סאמרסט התחנך בבית הספר וסטמינסטר, וב-16 ביוני 1804 קיבל מינוי כצוער פרשים ברגימנט הדרגונים הקלים ה-4.
קריירה צבאית
ב-1 ביוני 1805 קודם סאמרסט לדרגת לוטננט, ובשנת 1807 ליווה את סר ארתור פאג'ט בביקורו אצל הסולטאן סלים השלישי מהאימפריה העות'מאנית, אשר התקרב מדי לצרפת. הוא מונה לקפטן ברגימנט הרגלים ה־43 ב־5 במאי 1808, זמן קצר לפני שמונה למזכיר צבאי (aide-de-camp) של סר ארתור ולסלי ביולי 1808. סאמרסט ליווה את צבא ולסלי שנשלח לפורטוגל מאוחר יותר באותו חודש. הוא לחם בקרב השני של פורטו במאי 1809, בקרב טלווארה ביולי 1809 ובקרב בוסקו (שם נפצע) בספטמבר 1810. הוא מונה למזכיר צבאי בפועל של ולסלי בנובמבר 1810 ולחם עמו בקרב פומבל במרץ 1811, בקרב סבגל באפריל 1811 ובקרב פונטס דה אונור במאי 1811. ב־9 ביוני 1811 קיבל קידום לדרגת כבוד של מייג'ור, ובספטמבר 1811 השתתף גם בקרב אל בודון. הוא הצטיין במיוחד במהלך כיבוש בדחוס במרץ 1812 בכך שהיה הראשון לעלות על החומה ולסייע בהבטחת כניעת המושל הצרפתי, ומונה בהתאם לדרגת לוטננט קולונל ב־27 באפריל 1812.
,_by_William_Henry_Haines_(1812-1884).jpg)
סאמרסט המשיך להילחם לצד ולסלי בקרב סלמנקה ביולי 1812, במצור על בורגוס בספטמבר 1812 ובקרב ויטוריה ביוני 1813, וכן במצור על סן סבסטיאן ביולי 1813, בקרב הפירנאים ביולי 1813 ובקרב ניבל בנובמבר 1813. הם לחמו יחד גם בקרב ניבה בדצמבר 1813, בקרב אורטז בפברואר 1814 ובקרב טולוז באפריל 1814. לאחר שמונה ולסלי לשגריר בריטניה בתקופת הרסטורציה הקצרה של בית בורבון, מונה סאמרסט, ב־5 ביולי 1814, כמזכירו בשגרירות. ב־25 ביולי 1814 הועבר סאמרסט לרגימנט משמר הגרנדירים ה-1, וב־2 בינואר 1815 מונה לאביר מפקד של מסדר האמבט.
סומרסט גם לחם במהלך מאה הימים: הוא שירת במטהו של ולסלי בקרב קאטר ברה ב־16 ביוני 1815 ובקרב ווטרלו יומיים לאחר מכן, שם נאלצו לקטוע את זרועו הימנית (ואז דרש לקבל את הזרוע חזרה כדי לקחת את הטבעת שאשתו נתנה לו)[1]. נוכח הקשיים בלבישת בגדים לאחר הקטיעה, הוא המציא את מה שמכונה שרוול רגלאן, התפור מהצוואר במקום מהכתף.
ב־28 באוגוסט 1815 קודם לדרגת קולונל ומונה למזכיר צבאי של הנסיך העוצר, וב־3 באוקטובר 1815 מונה לאביר של מסדר מקס יוזף הבווארי. הוא נשאר עם צבא הכיבוש בצרפת עד מאי 1816, אז חזר לתפקידו כמזכיר בשגרירות הבריטית בפריז.
בשנת 1818 נבחר סאמרסט כחבר פרלמנט מטעם המפלגה הטורית עבור מחוז טרורו ב־1818 וב-1819 הפך למזכירו של ולסלי בתפקידו החדש כממונה על החימוש[2]. סאמרסט איבד את מושבו בבחירות הכלליות ב־1820, אך לאחר שקודם לדרגת מייג'ור גנרל ב־27 במאי 1825, חזר לפרלמנט ב־1826. בעקבות מינויו של ולסלי למפקד העליון של הכוחות בינואר 1827, מונה סאמרסט למזכיר צבאי באוגוסט אותה שנה.
הוא פרש מהפרלמנט ב־1829 וקודם לדרגת לוטננט גנרל ב־28 ביוני 1838. ב־24 בספטמבר 1852 קודם לדרגת אביר מפקד מסדר האמבט. ב־30 בספטמבר 1852 מונה לממונה על החימוש וב־11 באוקטובר 1852 קיבל תואר אצולה כברון רגלאן מרגלאן במחוז מונמות'שייר.
מלחמת קרים
ב־21 בפברואר 1854 מונה רגלאן למפקד הכוחות הבריטיים שנשלחו לחצי האי קרים עם דרגה זמנית של גנרל מן המניין, וב־20 ביוני 1854 קודם לדרגה הממשית של גנרל מלא. בעוד שמטרתו העיקרית הייתה להגן על קונסטנטינופול, הוא קיבל פקודה מהדוכס מניוקאסל, שכיהן אז כשר המלחמה, להטיל מצור על נמל סבסטופול הרוסי "אלא אם כן הדבר לא יוכל להתבצע בסיכוי סביר להצלחה". כוח בריטי־צרפתי תחת הפיקוד המשותף של סאמרסט והגנרל הצרפתי ז'אק סן־ארנו הביס את צבאו של הגנרל הרוסי אלכסנדר מנשיקוב בקרב נהר האלמה בספטמבר 1854.
במהלך המערכה רגלאן נטה בטעות מופשטת לכנות את האויבים הרוסים בשם "הצרפתים". אף שהשגיון הזה הוצג לא פעם כהוכחה לאי־התאמתו לפיקוד בכיר, בפועל הוא דיבר צרפתית שוטפת והיחסים בין שני בעלי־הברית בשדה הקרב היו טובים.
בקרב בלקלאווה באוקטובר 1854, הוציא רגלאן פקודה לרוזן לוקאן, מפקד הפרשים שלו, שהעבירה לרוזן קרדיגאן — שהיה מפקד כפוף לו וגם גיסו, ושניהם תיעבו זה את זה — להוביל את הסתערות חטיבת הפרשים הקלה, שהסתיימה בכ־278 נפגעים בריטים. על אף תוצאה לא־מכרעת בבלקלאווה, זכה הצבא הבריטי־צרפתי לניצחון בקרב אינקרמן בנובמבר 1854, וב-5 בנובמבר קודם רגלאן לדרגת פילדמרשל. הוא גם עוטר בעיטור מסדר המג'ידיה, דרגה ראשונה, מטעם האימפריה העות'מאנית ב־15 במאי 1855.
רגלאן הואשם בעיתונות ובממשלה בסבלם של החיילים הבריטים בחורף הקשה של מלחמת קרים בזמן המצור על סבסטופול, בשל מחסור במזון ובביגוד. עם זאת, חלק מהאשמה היה נתון לשלטונות בלונדון, שנכשלו במתן תמיכה לוגיסטית נאותה. הסתערות חלקית של בנות־הברית על סבסטופול ב־18 ביוני 1855 נכשלה כישלון מוחלט. דאגות המצור החלו לערער באופן חמור את בריאותו של רגלאן, והוא מת במפתיע ב־28 ביוני 1855, כאשר סבל מדיזנטריה ומדיכאון[3]. גופתו נחנטה, ליבו נקבר בגינת מטהו בסבסטופול, וגופתו הובאה לאנגליה ונקברה בכנסיית סנט מייקל וכל המלאכים בבדמינטון.
רגלאן שימש גם כקולונל של כבוד ברגימנט הרגלים ה־53, ולאחר מכן כקולונל של כבוד ברגימנט משמר הפרשים המלכותי.
משפחתו
ב-6 באוגוסט 1814 התחתן סאמרסט עם ליידי אמילי הרייט וולסלי-פול, בתו של ויליאם ולסלי-פול, רוזן מורנינגטון השלישי, ואחייניתו של הדוכס מוולינגטון). נולדו להם שלושה בנים ושתי בנות:
- שרלוט קרוליין אליזבת סאמרסט (16 במאי 1815 – 1906)
- ארתור ויליאם פיצרוי סאמרסט (6 במאי 1816 – 21 בדצמבר 1845)
- ריצ'רד הנרי פיצרוי סאמרסט, ברון רגלאן השני (24 במאי 1817 – 3 במאי 1884)
- פרדריק ג'ון פיצרוי סאמרסט (8 במרץ 1821 – 26 בנובמבר 1824)
- קתרין אן אמילי ססיליה סאמרסט (31 באוגוסט 1824 – 1915)
קישורים חיצוניים
- פיצרוי סאמרסט, ברון רגלאן הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ חזי שלח, מלחמת קרים, הוצאת ספרית מעריב, 2009, עמ' 54–55
- ↑ התפקיד השני במעלה בצבא הבריטי
- ↑ חזי שלח, מלחמת קרים, הוצאת ספרית מעריב, 2009, עמ' 191–192
פיצרוי סאמרסט, ברון רגלאן הראשון41777832Q335138