אלכסנדר סרגייביץ' מנשיקוב
![]() | |
לידה |
25 באוגוסט 1787 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית ![]() |
---|---|
פטירה |
19 באפריל 1869 (בגיל 81) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית ![]() |
השתייכות |
![]() ![]() |
תקופת פעילות | 1809–1856 (כ־47 שנים) |
דרגה | אדמירל |
בן זוג | Anna Protasova |
ילדים | Vladimir Menshikov |
פעולות ומבצעים | |
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) המלחמות הנפוליאוניות מלחמת רוסיה–פרס (1826–1828) מלחמת קרים |

הנסיך אלכסנדר סרגייביץ' מנשיקוב (ברוסית: Князь Алекса́ндр Серге́евич Ме́ншиков; 26 באוגוסט 1787 – 2 במאי 1869) היה אציל, מפקד צבאי ומדינאי רוסי. הוא מונה לשליש הכללי בשנת 1817 ולאדמירל בשנת 1833.
ביוגרפיה
מנשיקוב נולד ב-26 באוגוסט 1787 סנקט פטרבורג, והיה נינו של אלכסנדר דנילוביץ' מנשיקוב, דוכס אינגריה, וצאצא מצד אמו לבית הנסיכים גוליצין (אחד מאבותיו היה הנסיך מיכאיל גוליצין, מושל צבאי של העיר אובו [טורקו] בזמן הכיבוש הרוסי במלחמה הצפונית הגדולה). בשנת 1809 נכנס לשירות המדינה הרוסי כנספח בשגרירות בווינה. הוא התקרב לצאר אלכסנדר הראשון וליווה אותו בכל מסעותיו נגד נפוליאון. בשנת 1817 מונה לממלא מקום ראש מטה הכללי, וב־1823 הועבר למשרד החוץ. בשנת 1824 פרש מהצבא.
בפרוץ מלחמת רוסיה–פרס (1826–1828), בעקבות הצלחת יוזמותיו של עבאס מירזא בטהראן, הושם מנשיקוב במעצר בית. בהמשך מינה אותו הצאר ניקולאי הראשון לראש המטה של הצי ולשר בממשלתו. הוא התבלט במצור על וארנה בשנת 1828, שם נפצע קשות מפגז טורקי שהתפוצץ לידו.[1] בשנת 1830 התמנה לחבר מועצת המדינה, וב־1831 מונה למושל הכללי של פינלנד. בתקופה זו הקדיש עצמו בעיקר לענייני הצי, אך השפעתו נחשבה מזיקה: היא האטה את התקדמותו הטכנולוגית של הצי הרוסי ופגעה ברמת האימונים שלו.
בשנת 1853 נשלח בשליחות מיוחדת לקונסטנטינופול.[2] עם פרוץ מלחמת קרים מונה למפקד העליון ביבשה ובים. הוא פיקד על הצבא הרוסי בקרבות אלמה ואינקרמן, אך גילה חוסר כישרון צבאי ואי־יכולת פיקודית. ב־15 בפברואר 1855 הודח מתפקידו והוחלף בידי הנסיך מיכאיל דמיטרייביץ' גורצ'אקוב. בין דצמבר 1855 לאפריל 1856 שימש כמושל הכללי של קרונשטאדט, ולאחר מכן פרש לגמלאות. הוא נפטר בסנקט פטרבורג ב-2 במאי 1869.
מנשיקוב קיבל את תואר "פירסט" (Fürst) באצולה הפינית, והיה האדם היחיד בדרגת נסיך הרשום בבית האצולה הפיני. ספינת הקיטור הפינית הראשונה, "פירסט מנשיקוב" (Furst Menschikoff), נקראה על שמו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Royle, Trevor (1999). "2-Menshikov's Mission". Crimea: The Great Crimean War, 1854-1856. Little, Brown and Company. ISBN 0316648493.
- ↑ Badem, Candan (2010) The Ottoman Crimean War (1853–1856), מסת"ב 90-04-18205-5, pp. 72–79
אלכסנדר סרגייביץ' מנשיקוב41718659Q374393