פורטל:הדף היומי
33.9% שהם 919 ימים אשר נותרו עד לסיום הש"ס | ||
|
ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), הכריז רבי מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל בפולין על יוזמה חדשה של לימוד דף יומי. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של 7 שנים ועוד כחצי שנה. יוזמה זו התקבלה על ידי חברי התנועה בחדווה רבה ואומצה על ידם בחום. מאז מתרחב מעגל לומדי "הדף היומי" באופן מתמיד, כשהיוזמה חוצה שכבות ומגזרים, וכיום נחשב הדף היומי כלימוד הרווח ביותר שניתן למצוא בקרב לימודי התורה שמחוץ למסגרות התורניות של הישיבות והכוללים. בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, על יוזמה נוספת של לימוד דף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. תפוצתו של הדף היומי הבבלי גדולה בהרבה משל הדף היומי הירושלמי. בימינו עם השתכללות האמצעים, הוקמו בתי מדרש רבים ללומדי הדף היומי ומוסרי שיעוריה, ונוספו אמצעי עזר רבים ללומדי הדף היומי, על ידי הפצת חומרי עזר, שיעורים לצפייה ולשמיעה, ספריות מתאימות וגמרות מבוארות. מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.
פורטל זה הוא פורטל תורני מובהק שנועד לסייע בידי לומד הדף היומי. הפורטל מנגיש אל לומד הדף היומי את שפע הידע האנושי הקיים במכלול, הן בעניינים תורניים והן בענייני העולם, על מנת להקל את הבנת הדף היומי באופן ישיר של הסוגיות עצמן, הרקע שלהן, הרחבת הנידונים בדף, העשרת הידע הנלווה אליו באפיקים מקבילים, וכן בהבהרה ראלית של עצמים ומציאויות שונות המובאים בסוגיות הגמרא ואינם בהירים דיים ללומד המצוי, כצמחים, בעלי חיים, כלים עתיקים, מקומות ואתרים, אופני רפואה שונים, תופעות טבע וכדומה.
פורטל | כ"ו בחשוון | כ"ז בחשוון | כ"ח בחשוון | כ"ט בחשוון | ל' בחשוון | א' בכסלו | ב' בכסלו | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דף בבלי | בבא בתרא קנה | בבא בתרא קנו | בבא בתרא קנז | בבא בתרא קנח | בבא בתרא קנט | בבא בתרא קס | בבא בתרא קסא | |
דף ירושלמי | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה | שגי שגיאה |
עריכהתמונה נבחרת
עריכהעל המסכת
|
עריכההידעת?
עונש מוות במקרא ניתן בגין עבירות מסוימות, ונעשה באחת מארבע דרכים – ארבע מיתות בית דין. בניגוד לדעה המקובלת כי ביהדות ניתן להעניש את החוטאים רק בעונשים הקבועים במקרא, בתלמוד מופיעים עונשים שבתי-דין יוזמים, גם במקרים בהם אין עונש או שהמקרה אינו עומד בסדרי-הדין. דוגמה לעונש מוות יזום היא הריגה בסקילה שבוצעה באדם שעבר עבירה מדרבנן, כיוון שמדובר היה בתקופה הרגישה של הכיבוש היווני. עונש נוסף נועד לאדם ששילש בחטא שעונשו כרת ושכבר הלקו אותו עליו פעמיים, או לאדם שהתרו בו שלא יחטא, אך הוא לא הגיב להתראה כנדרש מבחינה פורמלית. בעונש זה היו מכניסים אותו ל"כיפה" – צינוק צר, ובאמצעות הרעבה מכריחים אותו לאכול דברים שמביאים לכך ש"יצֵרוּ מעיו ויחלה", ולבסוף "כרסו נבקעת".
עריכהערכי הדף
עריכהקטגוריות משנה
עריכהערכי יסוד
|
- תמצית הדף - בו תובא תמצית מן הנלמד בדף. מטרת חלון זה היא לקשר לערכי המכלול שלא קשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת והקשרם לדף הוא אגבי, ותוך כדי הרצאת התמצית יוכל כל לומד ללחוץ על הערך עליו ירצה הרחבה.
- תמונה נבחרת - בו תובאנה תמונות המבהירות באופן מוחשי וויזואלי עניינים שהזוכרו בדף. יושם בו הדגש לתמונות הנחוצות להבנת הסוגיות.
- ערכי הדף - בו יובאו בתימצות ערכים הקשורים באופן ישיר לסוגיא הנלמדת, וקישור לערכם המלא ב'מכלול'.
- הידעת - אנקדוטות המעשירות את הלומד, הקשורות במישרין או בעקיפין לנושא הנלמד.
כאן אנו באים בקריאה של חיבה ללומדי הדף היומי ולחברי המכלול אוהבי התורה: בואו והצטרפו למיזם הכחלת דפי הערכים המקושרים לפורטל זה, בכך תוכלו להפרות את ערכי הדף היומי הנצרכים ללומדים, ועל ידי כך תזכו להגדיל תורה ולהאדירה ולזכות את הרבים שיזכו בזכותכם להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד את כל דברי התורה באהבה ולהאיר עיניהם בתורת ה'