פורטל:גרמניה/כלכלה


גרמניה ענייה יחסית במוצרי גלם. רק ליגניט ומלח אשלג זמינים בכמויות משמעותיות מבחינה כלכלית. תחנות כוח לשריפת ליגניט הן ממקורותיה העיקריים בגרמניה להפקת חשמל. נפט, גז טבעי ומשאבים נוספים, על פי רוב, מיובאים ממדינות אחרות. גרמניה מייבאת כשני שלישים של האנרגיה אותה היא צורכת. המדינה ידועה בתעשיותיה בתחום ההנדסה, בעיקר כלי רכב, מכונות, מתכות וסחורות כימיות.
כלכלת גרמניה: BDI - Made in Germany - NMI - גישת ההכנסות הגרמנית - הנס הכלכלי (גרמניה) - מכרות רמלסברג - מרק גרמני - שיתוף עובדים בקבלת החלטות - המודל הגרמני |
הנס הכלכלי הוא כינוי מקובל לגל הצמיחה הכלכלית חסר-התקדים שעברו גרמניה המערבית ואוסטריה אחרי מלחמת העולם השנייה. את המונח טבע "הטיימס" הלונדוני ב-1950. בתום מלחמת העולם השנייה התמוטטה המדינה הגרמנית לחלוטין; רוב הערים הגדולות עמדו בהריסותיהן, התשתית התחבורתית - רכבות, גשרים, כבישים, שדות תעופה, נמלים - הושבתו ונהרסו, וכך גם מפעלים חיוניים אחרים. כשבעה וחצי מיליון גרמנים נהרגו במלחמה - רובם חיילים בגיל העבודה. זרם עצום של מיליוני פליטים גרמנים מן המזרח שטף את המדינה, ולרובם לא היה מקום לגור בו. על גרמניה הושתו פיצויים כבדים, בעיקר בדמות סחורות ומחצבים, וכן שירותים כמו חשמל. מחסור חמור בפחם בסוף שנות הארבעים, שפגע בכל מדינות אירופה, הביא למותם מקור של אלפי אזרחים. נוצר גם מחסור במזון, בין השאר בגלל פיקוח על מחירים, שהונהג עוד בימי הנאצים, וקיצבת המזון שחילקו בעלות הברית הייתה 1040 - 1550 קלוריות ליום. |