פורטל:אדריכלות/מאמר נבחר/קטעי הידעת
1
 |
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. |
2
פרידנסרייך הונדרטוואסר (נולד ב-15 בדצמבר 1928, נפטר ב-19 בפברואר 2000) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל אוסטרי-יהודי.
הונדרטוואסר נחשב לגדול אומני אוסטריה של שלהי המאה ה-20. למרות ששלח ידו בתחומי אומנות רבים ואף היה ידוע בפעילות חברתית וסביבתית ענפה, מורשתו העיקרית והידועה ביותר מצויה בבנייניו הייחודיים.
3
לאונרדו דה וינצ'י (15 באפריל 1452 - 2 במאי 1519) היה איש אשכולות איטלקי חשוב, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא בכל תחומי הידע האנושי בזמנו. במהלך חייו הועלה על נס כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. לא אחת מתואר דה וינצ'י כארכיטיפ של איש הרנסאנס או הגאון האוניברסלי, אדם שסקרנותו האין-סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. דה וינצ'י נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים ואחת מיצירותיו, מונה ליזה, היא מיצירות האמנות המפורסמות ביותר בעולם אם לא המפורסמת שבהן, והיא משמשת השראה לאין-ספור יצירות פופ, אוונגרד, מוזיקה וספרות.
4
בית הכנסת ישורון (במקור: ישֻרון) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות העשרים של המאה הקודמת. בבית הכנסת, שנחשב בית הכנסת המודרני הראשון בירושלים, התארחו כמעט כל הדמויות הבולטות בירושלים דאז; החל מהרבנים הראשיים לישראל וכלה בראשי המדינה. בית הכנסת שוכן כיום במשכנו זה כשבעים שנה, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בסמוך לבניין המוסדות הלאומיים ובניין היכל שלמה.
הבניין תוכנן בידי האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין, שניצחו במכרז שנערך בין אדריכלים לצורך תכנון הבניין. הסגנון שנבחר היה סגנון בינלאומי שהיה מקובל ברחביה אז: חזית הבניין קמורה, חלונות צרים וארוכים ומינימליזם בעיטורים חיצוניים.
5
גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.
גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.
6
אדריכלות הכנסיות התפתחה יחד עם ההנוצרית במהלך אלפיים השנים האחרונות. הכנסייה היא מבנה הפולחן המרכזי של הנצרות, ותפקידה הוא לשמש מקום אספה לקהילה ולאפשר את קיומה של הליטורגיקה של העדות הנוצריות השונות. אדריכלות הכנסיות והקתדרלות, בכל מקום ובכל תקופה, התאימה עצמה לאופי הקהילה ולמנהגיה. כמו כן שיקפה את רוח התקופה והציגה את טכנולוגיית הבנייה המתקדמת ביותר עד אותה עת.
7
כיפה היא סוג של מבנה בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים. צורה זו היא למעשה מעטפת דקה של הצורה הגאומטרית הנקראת "כיפה". המונח "כיפה" מתייחס אמנם לצורה זו, אך קיימות כיפות גם בצורות שונות המקורבות לצורה של חצי כדור או מזכירות אותה. עם השנים התפתחו צורות שונות וסגנונות רבים של כיפות, מחומרים שונים ומטכנולוגיות בנייה שונות, שאינן בהכרח בעלות צורה אידיאלית של כדור או חלק מכדור.
כיפות מקרות בדרך כלל חללים גדולים ובעלי חשיבות טקסית, כגון חלל מרכזי של מבנה ציבור כלשהו. כיפות רבות נבנו מעל חללי תפילה מרכזיים של בתי כנסת ולהבדיל כנסיות (בעיקר ברחבי אימפריה הביזנטית ובכנסיות אירופאיות מתקופות הרנסאנס והבארוק) ומסגדים ברחבי העולם המוסלמי. גם מבני ציבור אזרחיים משתמשים בכיפות לקירוי של חללים משמעותיים, כגון אולמות של ספריות, היכלי כנסים, אולמות מליאה של בתי מחוקקים, היכלי ספורט גדולים ועוד.
בסגנונות בנייה מקומיים שונים נעשה שימוש בכיפות כקירוי טיפוסי גם לחללים קטנים יותר, כגון חדרים בבית פרטי. סגנון בנייה זה אופייני בעיקר לבנייה הערבית שבמזרח התיכון וצפון אפריקה. בתים קטנים יחסית המקורים בכיפות ניתן למצוא בשפע בעיר העתיקה של ירושלים לדוגמה.
8
 |
הפירמידות במצרים, אשר חלקן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה. הפירמידות נבנו על ידי המצרים הקדמונים בגדתו המערבית של נהר הנילוס - ארץ המתים לפי אמונתם, וזאת מפני שהיה זה המקום שבו נראה אל השמש שוקע בסופו של כל יום. את בתי המגורים שלהם בנו הקדמונים בגדתו המזרחית של הנהר, שם נראתה השמש מפציעה וזורחת בכל בוקר.
כיום ישנה הסכמה בקרב הארכאולוגים לגבי היות הפירמידות מבני קבורה ענקיים אשר עוצבו לפי תפיסות של עכו"ם המבוססות על פולחן השמש והכוכבים. מרבית הפירמידות הנמצאות במצרים נבנו בתקופת הממלכה הקדומה ותקופת הממלכה התיכונה.
9
בתי זאנאדו הם סדרה של שלושה בתי מגורים נסיוניים שנבנו ברחבי ארצות הברית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במטרה להדגים כיצד ניתן לשלב מחשוב ואוטומציה על הארכיטקטורה של הבניין. הבתים נבנו בקיסימי שבפלורידה, בוויסקונסין דלז שבויסקונסין וגאטלינבורג שבטנסי.
הבתים הפכו לאתרי תיירות במהלך שנות ה-80, ובמבנה בקיסימי, שתוכנן על ידי רוי מייסון ביקרו כאלף מבקרים ביום.
המבנים בוויסקונסין דל ובגאטלינבורג נהרסו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, והמבנה בקיסימי נסגר בשנת 1996 ונהרס באוקטובר 2005.
10
קתדרלת שארטר, או בשמה המלא קתדרלת נוטרדאם ("גברתנו") דה שארטר (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame de Chartres) היא קתדרלה גותית הממוקמת בשארטר, צרפת (כ-80 ק"מ מפריז). קתדרלה זו נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות ביותר של האדריכלות הגותית בשיאה, ומציגה את מיטב האמנות והפיסול הגותיות. הקתדרלה, ששרדה אסונות, שריפות ומלחמות לאורך ההיסטוריה, היא מושב הדיוכסה של שארטר, ומהווה אתר לצליינים רבים.
11
אדריכלות ימי הביניים היא מכלול סגנונות אדריכליים ועקרונות של תכנון ערים שאפיינו את הבנייה באירופה מנפילת האימפריה הרומית ועד ניצני הרנסאנס. משהתמוטטה האימפריה הרומית ותרבות וכלכלת אירופה הלכו והדרדרו אל "חשכת ימי הביניים", גם האדריכלות המפוארת שאיפיינה את התקופה הקלאסית ירדה מקרנה. מקצועות אוּמנות שהיו קשורים בתחום הבנייה נשכחו וכך גם הלכו ונשתכחו מלאכת העיטורים הקלאסיים ושיטות הבנייה, בהן השתמשו היוונים והרומאים.
חמש מאות השנים הראשונות של ימי הביניים במרכז אירופה התאפיינו בבנייה מועטה יחסית שכללה, מלבד הבנייה העממית, בעיקר בנייה של טירות ומבצרים. מבני ציבור שונים, כגון כנסיות, נבנו כמבצרים והתאפיינו במסות אבן נטולות עיטורים ובמיעוט פתחים, אשר נתן מענה לצורך בהגנה. החל מהמאה ה-11 לערך החלה התעוררות באדריכלות, עם התפתחות סגנון הרומנסק ואחריו הסגנון הגותי, שהגיע לשיאו במאה ה-13. בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון התפתחה האדריכלות הביזאנטית, בעיקר בימי הביניים המוקדמים. הסגנון הביזנטי היה המשך ישיר של הסגנון הרומי, אך סגנון זה התנוון יחד עם האימפריה הביזנטית במהלך ימי הביניים. מבחינה אורבאנית, התאפיינה הבנייה בערי ימי הביניים בטיפולוגיה, שנבעה ממבנה החברה הפיאודלית והשלטון ומרוח התקופה, שהשפעת הכנסייה עליה הייתה מכרעת.
12
גורד שחקים הוא בניין גבוה מעשה ידי אדם, המאפשר פעילות אנושית בתוכו, בעיקר למשרדים או מגורים. גורדי שחקים הםמנטים הבולטים ביותר בנוף העירוני המודרני, והופכים פעמים רבות לסמלי העיר. מאז שחר ההיסטוריה שאף האדם לבנות מבנים ש"יגעו בשמים" או "יגרדו" אותם - ומכאן שם המושג. התפתחויות בטכנולוגיית הבנייה וגדילת והצטופפות הערים במהלך ההיסטוריה, איפשרו את בנייתם של גורדי שחקים גבוהים ומרשימים יותר אשר מייצגים עבור רבים את חלק משיאיה של העשייה האנושית.
13
מלון המלך דוד הוא מלון ירושלמי ותיק, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו. המלון נחשב מהבולטים והיוקרתיים שבמלונות ישראל, וזכה לפרסום ברחבי העולם. הוא ממוקם ברחוב המלך דוד בלב ירושלים, וצופה אל העיר העתיקה והר ציון. המלון מלווה את ההיסטוריה הישראלית והירושלמית מימי המאבק על הקמת המדינה, דרך מלחמת העצמאות, חלוקת ירושלים, איחודה מחדש, ועד ימינו אלה. בין היתר נודע המלון בשל פיצוצו על ידי האצ"ל ב-1946, ובשל שימושו התדיר לאירוח ראשי מדינות ואישים רמי מעלה בעת ביקורם בירושלים.
14
המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שהקימו בני ישראל בציווי ה' בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אנשים מומחים ("כל איש חכם לב", שמות לו, א), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קרבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל.
שנים רבות שכן המשכן, או תחליף דומה לו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון בין השניים.
15
לודוויג מיס ון דר רוהה (בגרמנית: Ludwig Mies van der Rohe) (27 במרץ 1886 - 19 באוגוסט 1969), אדריכל ומעצב גרמני-אמריקאי, מאבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות וממייסדי הסגנון הבינלאומי. בזכות הגותו התאורטית והמבנים שתכנן, נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. מיס היה אדריכל פעיל וחשוב מאד בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה, ואף היה מנהלו האחרון של בית ספר ה"באוהאוס", עד שנסגר על ידי הנאצים. עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר לשיקגו, והמשיך עד מותו להטביע את חותמו גם על האדריכלות בארצות הברית.
16
תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, אשר מכונה גם "האוסמניזציה של פריז" או "הטרנספורמציה של פריז בתקופת הקיסרות השנייה", הייתה מבצע תכנון עירוני נרחב שהובילו נפוליון השלישי ומושל מחוז הסן, הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן, בין השנים 1852 ל-1870. תוכנית זו שינתה את פני רחובותיה של פריז והפכה אותה לעיר בצורתה המוכרת עד היום.
הפרויקט הקיף את כל היבטי התכנון העירוני, החל משינוי מרכז העיר ועד לקביעת אופיים והיקפם של המחוזות הסובבים את פריז. במהלכו נהרסו חלקים ישנים של העיר, ושדרות ורחובות חדשים נבנו תחתיהם, הוצאו צווים והותקנו תקנות שקבעו את מראה חזיתות הבתים, הסדירו את פעולת מערכת הביוב של העיר ומערכות המים שבה, וכוננו פארקים, גנים ציבוריים ואנדרטאות רבות רושם.
העבודות זכו למבקרים רבים בני אותו הזמן, אך ביקורתם נשתכחה במהלך מרבית המאה ה-20, בשל הצלחתה להפוך את העיר לבירה מודרנית. עם זאת, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הועלתה מחדש ביקורת נגד מפעלו של אוסמן, כחלק מהטלת ספק כללית בתפקידו של התכנון העירוני. גם כיום פועלו של אוסמן ניכר ומשפיע על חיי היום-יום של תושבי הכרך, כמו גם על הדימוי הרווח של פריז בתרבות הפופולרית.
17
מבצר עתלית (ידוע גם כמבצר פרגרינורום (Castellum peregrinorum) או טירת פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin)) הוא אתר ארכאולוגי ובו מבצר ימי-ביינימי מתקופת הצלבנים, כמו גם שרידי יישוב קדומים יותר. האתר נמצא סמוך לעיר עתלית שבמישור החוף, והוא היה מקום מושבם של אחרוני הצלבנים הנוצרים בארץ ישראל, לפני שנטשו את ממלכתם והפליגו אל מעבר לים.
18
מנזר האחיות ציון בעין כרם בירושלים הוקם לפני כ-150 שנה כדי לשמש כמרכז סיוע ליתומות נוצריות-מרוניות מלבנון שהוריהן נהרגו בידי פורעים דרוזים. המתחם השוכן על גבעה בצפון השכונה כולל גינה מטופחת ובה כנסייה, מנזר, בית הארחה (בית היתומות לשעבר), מוזיאון קטן ובית קברות. הגישה אל המקום אפשרית ברגל או ברכב דרך רחוב האורן, היוצא מרחוב המעיין.
19
יצחק דנציגר (26 ביוני 1916 - 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה. דנציגר היה ממייסדי הסגנון הכנעני בפיסול הישראלי וחבר בקבוצת אופקים חדשים. על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת תשכ"ח. ליצירתו הפיסולית הייתה השפעה רבה על הפיסול ועל האמנות הישראלית החל משנות הארבעים של המאה העשרים שהתבטאה בנטייה לפיסול בהשפעת האמנות הארכאית, בשילוב המודרניזם בפיסול וביחס אל עיצוב דימוי הנוף של ארץ ישראל בפיסול הישראלי. פסלו "נמרוד" הוא אחת היצירות הידועות ביותר של האמנות הישראלית.
20
 |
קריית עיריית ירושלים, המצויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20 וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים, אשר הייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים.
אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר ירושלים, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר - רחוב יפו.
בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא המהווה כיכר מרכזית לכנסים.
במסגרת השיפוץ נהרסו חלקים מגן דניאל, וכן נהרס בניין הקונסוליה הצרפתית ובמקומו נבנתה כיכר ספרא.
21
אדריכלות גותית היא סגנון של אדריכלות אירופאית מימי הביניים, אשר מקושרת לרוב לתכנון קתדרלות, כנסיות ומנזרים. אדריכלות זו התפתחה לראשונה באמצע המאה ה-12 בצרפת והתפשט בגרסאות שונות ברחבי אירופה עד דעיכתו ההדרגתית במאה ה-16. האדריכלות הגותית התאפיינה במבנים תמירים, מורכבים ומפוארים, שהיו מפותחים,יפים, נועזים ואווריריים יותר מאדריכלותסק שקדמה לה. האדריכלות הגותית נחשבת על ידי רבים לשיא שאליו הגיעה האדריכלות בימי הביניים ושיא של יכולתו הטכנולוגית של האדם בבנייה מלבנים. הסגנון והאווירה הרוחנית המיוחדת שהוא יוצר בחללי הפנים של המבנים הפכו את האדריכלות הגותית למושא השראה חשוב בקרב אדריכלים ואמנים רבים.
22
תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראהו ואופיו המוכר כיום.
התוכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, ואת הבסיס הרעיוני שאיפשר גם את הרחבת העיר בשנות ה-40 ושנות ה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן את האזור שבין לב תל אביב בדרום, נחל הירקון בצפון, הציר שלימים הפך לרחוב אבן גבירול במזרח, והים במערב. התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים, ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים גדולים וקטנים השזורים במרקם העיר.
תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה.
גדס הוא שהביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו - מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית.
23
מצודות טגארט, שרשרת מצודות ותחנות משטרה שהוקמו בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, להגנת הארץ מפני חדירת כוחות ערביים מעבר לגבולות סוריה ולבנון וכבסיסי כוחות שפעלו לדיכוי המרד הערבי הגדול (1936-1939).
24
שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ("הנדיב הידוע"). זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של העיר, ולאורכה אתרים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה הלב התרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה.
25
|
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. |
26
רחוב הנביאים, אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, נסלל ואוכלס בשלהי המאה ה-19, כחלק מהיציאה מהחומות. הרחוב כולל פניני אדריכלות והיסטוריה מן המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שמקורן בתרבויות ובדתות שונות. תור הזהב של רחוב הנביאים החל באמצע המאה ה-19 והסתיים בשנת 1917, עם נפילת האימפריה העות'מאנית. הרחוב והאזור כולו נחשבו עד אז ליוקרתיים ביותר, דבר שהתבטא בהקמת קונסוליות, בתי חולים, מוסדות חינוך ודת ובתי מגורים מפוארים. ממאורעות תרפ"ט (1929) החלה הידרדרות במעמד הרחוב, והוא פוצל למעשה בין אזור יהודי במערב הרחוב ובמרכזו, לבין אזור ערבי בחלק המזרחי. בימי העיר המחולקת, בין 1948–1967, עבר קו התפר במזרח רחוב הנביאים וחצה אותו בין מדינת ישראל לבין ירדן. מאז איחוד העיר במלחמת ששת הימים היה רחוב עירוני רגיל, ועם הפעלת הרכבת הקלה בירושלים הפך לעורק תחבורה ראשי, והחל שוב למשוך אליו רוכשי דירות יוקרה.
27
קברי שושלת מינג הם נקרופוליס הממוקם בעמק, 44 קילומטרים צפונית לבייג'ינג בירת סין. באתר קבורים שלושה-עשר מתוך שישה-עשר הקיסרים של שושלת מינג (1644-1368), והוא בין אתרי התיירות הפופולריים בסין. באתר, שרובו נבנה בתחילת המאה ה-15, פתוחים כיום לציבור הדרך הראשית המובילה אל הקברים המכונה "דרך הנשמות", הכוללת סדרה של מבנים ושדרה של פסלי שיש של חיות ובני אדם, וארבעה מתוך שלושה-עשר הקברים. ביניהם, צ'אנגלינג, אתר הקבורה המפואר של יונג-לה, קיסר מינג השלישי, ודינגלינג, אתר הקבורה של ואן-לי, קיסר מינג ה-13, היחיד שנחפר עד כה והביקור בו כולל סיור בארמון התת-קרקעי.
28
העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות (המכונה גם סגנון ה"באוהאוס") — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים באזור לב תל אביב, מרכז העיר והצפון הישן. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית.
29
|
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. |