פלוס דה לה פרונטרה
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 אנדלוסיה |
| מחוז | מחוז ולבה |
| שפה רשמית | ספרדית |
| שטח | 50 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 12,663 (2024) |
| https://palosfrontera.com/ | |
פלוס דה לה פרונטרה (בספרדית: Palos de la Frontera) היא עיר במחוז ולבה (אנ') באנדלוסיה שבדרום-מערב ספרד. היא ממוקמת כ-13 ק"מ מבירת המחוז, ולבה. בשנת 2024 היו בה 12,663 תושבים וצפיפות אוכלוסין של 255.30 תושבים לקמ"ר. היא מפורסמת בעיקר בשל היותה המקום ממנו הפליג קולומבוס בשנת 1492, בהפלגה בה גילה את אמריקה.
היסטוריה
התאריך הרשמי להקמת פלוס הוא 1322, כאשר העיר הוענקה לאלונסו קארו ולאשתו של קארו, ברנגלה גומס, על ידי אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה, אם כי ייתכן שהעיר אוכלסה לפני כן על ידי תושבים פלאוליתיים, טרטסיים (אנ'), רומאים, ויזיגותים ומוסלמים.
שמה של פלוס נגזר מהמילה הלטינית פַּלוּס (palus), שמשמעה לגונה. היא קיבלה את השם המלא שלה כפלוס דה לה פרונטרה במאי 1642. בעת הקמתה כעיר על ידי אלפונסו האחד עשר, הייתה פלוס חלק מהטאיפה של נייבלה (אנ') המוואחידית, עם גרעין תושבים קטן שאוכלוסייתו התקיימה מדיג וניצל את ההגנה הגאוגרפית שסיפק האזור מפני שודדי ים וסופות.[1]
אלוואר פרס דה גוסמאן נחשב למייסד האמיתי של העיר. הוא היה רק בן 14 כאשר חואן הראשון, מלך קסטיליה, העניק לו את הערים פלוס וויאלבה דל אלקור (אנ') ב-1379 כדי לפצות על העובדה שפרס דה גוסמאן נאלץ לוותר על ולבה וחיברלאון (אנ'). פרס דה גוסמאן קיבל מחואן הראשון את הזכות להטיל מס על חמישים המשפחות הראשונות שהתיישבו בפלוס, והוא החל לנצל את האדמות סביב העיר לגידול עצי זית ולייצור שמן זית.[2] לאחר מותו של פרס דה גוסמאן, אלמנתו, אלווירה דה איילה, המשיכה בעבודתו של בעלה עד מותה ב-1434.
תור הזהב של פאלוס היה במאה ה-15 (במיוחד בין 1470 ל-1479), כאשר היא הגדילה את אוכלוסייתה ל-2,500 תושבים וכלכלתה התבססה על משלחות דיג וימאות. פלוס ניצלה את מלחמת הירושה הקסטיליאנית, שהפכה למלחמה בין קסטיליה לפורטוגל, כדי לקרוא תיגר על השליטה הפורטוגזית בסחר האטלנטי. הכוחות הימיים של קסטיליה כללו תמיד ילידי פלוס, שנחשבו למומחי ניווט.[3] אף על פי כן, המלחמה הסתיימה בתבוסה לכוחות הקסטיליאנים, ופרדיננד ואיזבלה, בהסכם אלקסובש (אנ') (1479) ויתרו על כל הזכויות על היבשות והימים האטלנטיים והאפריקאיים, למעט האיים הקנריים. ילידי פלוס רבים הפרו את ההסכם ופלשו לנתיבי הים הפורטוגזיים באוקיינוס האטלנטי.[1]
ב-3 באוגוסט 1492 הפליגו הפינטה (אנ'), ניניה (אנ') וסנטה מריה מפלוס. על הסיפון היו הצוות הספרדי של כריסטופר קולומבוס והאחים פינסון (אנ'), ילידי פלוס.[4] פלוס היא גם האתר של מנזר רבידה שבו התייעץ קולומבוס עם הפרנסיסקנים לגבי תוכניותיו לארגן משלחת גילוי ארצות. שלוש הספינות הספרדיות נחתו באמריקה ב-12 באוקטובר 1492. הסנטה מריה טבעה במים האמריקניים, אך שתי הספינות האחרות חזרו לפלוס ב-15 במרץ 1493. פלוס מילאה תפקיד מרכזי בהתיישבות ובהתנצרות של העולם החדש במאות הבאות.[2] המנזר של לה רבידה מילא תפקיד מרכזי בהבאת הנצרות לאמריקה. מכיוון שהוא היה מנזר פרנציסקני, המסדר שיחק תפקיד דומיננטי בהתנצרות של אמריקה, וכמה מהמיסיונרים הראשונים היו ילידי פלוס.
עם הקמת בית המסחר של האינדיאס (אנ') בסביליה ב-1503, סבלה פלוס משקיעה.[5] ילידי פלוס היגרו לאמריקה או לסביליה, ועד מהרה היו לפלוס מעט ספינות מפרש משלה. במאה ה-18 מנתה העיירה רק כ-125 תושבים. עם זאת, במהלך אותה מאה, משקיעים קטלאנים הקימו תעשיית גידול גפנים שמרכזה בפלוס, והאוכלוסייה חזרה אט אט לרמתה לפני 1492.[1] פלוס הפכה את עצמה גם למרכז של תעשיית השרימפס ולמרכז של גידול תות שדה.
ב-22 ביוני 1926 המריא מפלוס המטוס ימי הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי - "הספינה המעופפת פלוס אולטרה". המסע, שנעשה בשישה שלבים, הסתיים בבואנוס איירס שארגנטינה. אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד, העניק את הפלוס אולטרה לצי הארגנטינאי, שהשתמש בו כמטוס דואר. הארגנטינאים תרמו לספרד פסל של איקרוס, הממוקם בלה רבידה. באותה תקופה, העניק אלפונסו לפלוס גם מעמד של עיר.[6][7]
יוחנן פאולוס השני ביקר בפלוס ב-14 ביוני 1993, זו הייתה הפעם היחידה שאפיפיור ביקר בעיר. יוחנן פאולוס הכתיר באופן סמלי את הקדושה הפטרונית של פלוס, בתולת הניסים (אנ').
יש תחנה ברכבת התחתית של מדריד שנקראת על שם העיירה פלוס.
בשנת 1850 שינתה העיירה הקטנה טרנטון, אילינוי, הממוקמת דרומית-מערבית לשיקגו, את שמה לפלוס, בהמלצת מ.ס. פאוול, מנהל הדואר המקומי, שכן פאוול היה צאצא של פדרו אלונסו ניניו הפליג עם כריסטופר קולומבוס מפלוס דה לה פרונטרה.
ערים תאומות
פלוס דה לה פרונטרה היא עיר תאומה עם:
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פלוס דה לה פרונטרה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 INFORMACIÓN SOBRE PALOS DE LA FRONTERA, es.geocities.com
- ^ 2.0 2.1 otros, es.geocities.com
- ↑ Alfonso Fernández de Palencia, Antonio Paz y Méliz, Cronica de Enrique IV, Madrid, Tip. de la Revista de Archivos, 1904, עמ' 214
- ↑ HI Iberia Ingeniería y Proyectos, Historia Hispánica, historia-hispanica.rah.es (בספרדית)
- ↑ :::El palos deldescubrimiento::., americaversus.iespana.es
- ↑ Volver, www.palosfrontera.com
- ↑ otros, es.geocities.com
פלוס דה לה פרונטרה41861518Q622030