עמוס נדן
| לידה |
1968 (גיל: 58 בערך) נצרת עלית |
|---|---|
| ענף מדעי | היסטוריה כלכלית, היסטוריה של המזרח התיכון |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' גארת אוסטין ופרופ' קירסטן שולץ |
| תפקיד | ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה |
| מעסיק | אוניברסיטת תל אביב |
עמוס נדן (נולד ב-1968) הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומכהן כראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. נדן מתמחה במגוון תחומים אקטואליים – ישראל והמזרח התיכון, כלכלת המזרח התיכון, סוגיית עזה והפלסטינים, היסטוריה ופרקטיקה – והיסטוריים, כגון היסטוריה של אדמות ופלאחים, היסטוריה כלכלית של המזרח התיכון, היסטוריה ותיאוריה, ומרצה בנושאים אלה.
ביוגרפיה
גדל בנצרת עלית ובמושב ציפורי הסמוך, ולמד בבית הספר המקיף ע"ש משה שרת בנצרת עלית. בין השנים 1986–1992 שירת בצה"ל. את עיקר שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים, והשתחרר לאחר ששימש כמפקד פלוגת פברואר 1991 בגדוד 101 של הצנחנים. את שירות המילואים שלו עשה נדן ביחידות שדה ולאחר מכן בחיל המודיעין.
לימודים וקריירה אקדמית
החל את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת חיפה שם למד היסטוריה של המזרח התיכון וערבית (מסלול חד-חוגי) בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם. משם המשיך לבית הספר לכלכלה ומדע המדינה של לונדון (LSE), שם סיים תואר שני ושלישי בהיסטוריה כלכלית. את עבודת הדוקטור שלו כתב על 'הכלכלה הערבית-אגרארית בארץ ישראל המנדטורית, 1921–1947: איכרים תחת שלטון קולוניאלי', בהנחייתם של גארת אוסטין מהחוג להיסטוריה כלכלית (כיום באוניברסיטת קיימברידג')[1] וקירסטן שולץ מהחוג להיסטוריה בינלאומית.[2]
בין השנים 2001–2005 היה בהשתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב ולאחריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו פרסם את ספרו הראשון The Palestinian Peasant Economy under the Mandate, 1922–47: A Story of Colonial Bungling ("כלכלת הפלאחים הפלסטינים בתקופת המנדט: סיפור של כשל קולוניאלי"; הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 2006).
בין השנים 2017-2006 עסק בייזום וניהול בתחום העסקי והחברתי. הוא יזם והקים את חברת הסטארט-אפ Imagit וכיהן כמנכ"ל החברה. לאחר מכן, כיהן כמנכ"ל עמותת ידידי המרכז הרפואי מאיר ומנכ"ל Meaningful העוסקת בפיתוח יוזמות כלכליות-חברתיות במגזר השלישי ובגיוס הון.
בשנת 2017 חזר לאקדמיה כמרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. הוא עמד בראש תוכנית הבכירים לתואר שני במזרח תיכון שהתנהלה במסגרת החוג. בתקופתו כראש התוכנית, מספר מסיימי התואר השני עלה באופן משמעותי ואף עלה על מספר מסיימי התואר הראשון. כיום עומד נדן בראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, ועוסק בהרחבת היקף פעילות המחקר והפעילות הציבורית של המרכז, תוך שילוב חוקרים צעירים בסגל המרכז ויצירת שיתופי פעולה חדשים.
בשנת 2018, זכה בצוותא עם פרופ' יובל גדות במענק תלת-שנתי מבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב לפעילות מעבדה במדעי הרוח, בה מרצים וסגל חקרו יחד סוגיות הקשורות לפלאחים ועברם. בשנת 2020 זכה במענק נוסף לחקר פלאחים בלבנט מהקרן הלאומית למדע. מענק זה סייע במימון מחקר המתייחס לזיקה ובעלות על אדמות, והיסטוריה כלכלית הקשורה לאיכרים. לאורך הזמן ובהדרגה, מרכז הכובד של מחקריו עבר לעסוק בסוגיות הקשורות ביישום ידע היסטורי לצורכי ההווה, ככל שהדבר רלוונטי; בין אם מדובר בסוגיות של יעילות מדינית – כמדיניות של סנקציות כלכליות, או מדיניות לשינוי דמוגרפי – ובין אם מדובר ביצירת כלים ספציפיים, כמו מחשבון לחישוב סכומים הנקובים במטבעות היסטוריים משנת 1841 ועד היום שבאמצעותו ניתן לחבר בין העבר וההווה.[3]
מחקריו
ידע היסטורי לצורכי ההווה
נדן עוסק בחקר ההיסטוריה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של המזרח התיכון, בדגש על הקשר בין תהליכים היסטוריים לבין סוגיות עכשוויות. מחקריו מבליטים את הצורך בהבנת אינטראקציות בין מבנים חברתיים, כלכליים ופוליטיים באזור, לימוד כללי משחק, ופרסונות שונות; כמו גם הצורך להיזהר מהכלת תפיסות עולם ותיאוריות שאינן מתאימות לנשוא המחקר. מבין הפרסומים בתחום זה נכללות עבודותיו אודות רתימת ידע היסטורי לפעילות גישור על סכסוכים,[4] השפעתה הדלה של המדיניות הדמוגרפית במזרח התיכון,[5] הצמדה למדד של סכומי כסף לאורך ציר הזמן,[3] ובחינת יעילותן של סנקציות כלכליות.[6]
פלאחים ואדמות בלבנט
אחד מתחומי המחקר המוכרים ביותר של נדן הוא חקר הפלאחים והמבנה החברתי-כלכלי של הכפרים בלבנט, בתקופה העות'מאנית ותחת השלטון הקולוניאלי הבריטי והצרפתי. ספרו האחרון בעברית, "אדמות ופלאחים: משכתוב תיאוריה לכתיבת היסטוריה פלסטינית" (רסלינג, 2024) התמקד בפלאחים הפלסטינים. בספר זה מציע פרופ' נדן קריאה מחודשת של ההיסטוריה הפלאחית, תוך ניתוח מעמיק של מוסדות הכפר, דפוסי הבעלות על הקרקע, והקשר בין הפלאחים לבין תהליכים פוליטיים רחבים יותר, כגון המרד הערבי בשנים 1936–1939. פרופ' נדן מדגיש את החשיבות של הבנת ההיגיון הפנימי של הקהילות הפלאחיות ואת השפעתם של חוקים, כמו חוק הקרקעות העות'מאני של 1858, על מבנה הבעלות והחברה הכפרית. עיקר פרסומיו בתחום הם בשפה האנגלית ועוסקים בפלאחים ומוסדותיהם בארץ ישראל ובלבנט כולו.[7]
המדיניות הקולוניאלית הבריטית
נדן חקר גם את המדיניות הקולוניאלית הבריטית בארץ בתקופת המנדט, והתמקד בתמונה הבינלאומית הקשורה למדיניות והשפעתה על הכלכלה והחברה המקומית. בספר שכתב בשפה האנגלית The Palestinian Peasant Economy under the Mandate, מנתח נדן את הכשלים במדיניות הקרקע והחקלאות של הממשל הבריטי, ואת השפעתם על הכלכלה הפלאחית בארץ. הוא מצביע על האופן שבו המדיניות הבריטית, שנועדה לקדם מודרניזציה, לא הצליחה להתאים למבנים החברתיים והכלכליים המקומיים, ובכך גרמה להחרפת בעיות כלכליות וחברתיות.[8]
ספריו
- עמוס נדן, אדמות ופלאחים: משכתוב תיאוריה לכתיבת היסטוריה פלסטינית, תל אביב: רסלינג, 2025
- Amos Nadan, The Palestinian Peasant Economy under the Mandate: A Story of Colonial Bungling (Cambridge MA: Harvard University Press, 2006)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרופ' עמוס נדן באתר מרכז משה דיין (בעברית ובאנגלית)
- עמוס נדן, באתר ResearchGate
- עמוס נדן, באתר Academia.edu
עמוס נדן, דף שער בספרייה הלאומית
עמוס נדן בפודקאסט "בחזרה למזה"ת" של מרכז דיין, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב, 22 בספטמבר 2024
הערות שוליים
- ↑ Prof Gareth Austin, University of Cambridge
- ↑ Professor Kirsten E. Schulze, London School of Economics and Political Science
- ^ 3.0 3.1 מחשבון מטבעות היסטוריים, באתר "מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה"
- ↑ Amos Nadan and Sean Byrne, The Social Cube Analytical Model and Protracted Ethnoterritorial Conflicts, ResearchGate, January 2011
- ↑ Amos Nadan, Are population policies in Arab countries largely ineffective? Past and present perspectives, Digest of Middle East Studies 33/4, Fall 2024, עמ' 385-409
- ↑ Amos Nadan and Eldad J. Pardo, Rethinking Economic Sanctions on Iran, Tel Aviv Notes, August 22, 2007 (ארכיון)
- ↑ Amos Nadan, Reconsidering peasant communes in the Levant, c. 1850s–1940s, The Economic History Review 74/1, February 2021, עמ' 34-59
- ↑ Amos Nadan, The Palestinian Peasant Economy under the Mandate, 1922–47: A Story of Colonial Bungling, Cambridge, MA: Harvard University Press, 2006
עמוס נדן42254113Q134692666