לדלג לתוכן

עמוס אוריון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
עמוס אוריון
לידה 1947
נרצח 29 ביולי 1980 (בגיל 33 בערך)
ישראלישראל בת ים, ישראל
כריכת הספר "חייו ומותו של עמוס אוריון"

עמוס אוריון (194729 ביולי 1980[1]) היה עבריין ישראלי שפעל בשנות ה-60 ונסיבות הירצחו זכו לפרסום רב.

ביוגרפיה

נולד בשם אנדז'יי ווינובסקי[2] בפולין לאם יהודיה לא-נשואה. אמו מסרה אותו בינקותו לאשה בשם אלכסנדרה אנגלמאיר, שעלתה עמו לישראל. לאחר שגילה בהמשך שאנגלמאיר איננה אימו, סירב להישאר עמה ונמסר למשפחת אומנה ביפו. הוא התגייס כחייל בודד ואומץ בידי משפחת עסיס.

לאחר שחרורו מצה"ל רצה לעבוד כימאי, אולם אז הכיר את שרה דנוך[3] והם הפכו לזוג. אוריון לן אצלה בלילה שלפני שוד הברינקס.

אוריון הועסק מ-7 באוקטובר 1971 בחברת האבטחה "ברינקס". ב-27 באוקטובר הגיע למשרד החברה, לאחר העבודה, חמוש באקדח גנוב במטרה לבצע שוד. הוא נתקל שם בדב ליבנה, קצין מבצעים בחברה. בין השניים התפתח עימות ובמהלכו ירה אוריון בליבנה שתי יריות. לא נשדדו כספים במהלך האירוע. מחסנית האקדח נותר בזירת המעשה והאקדח נמצא על גג בניין. אוריון נלכד לאחר מספר ימים והואשם ברצח למטרת שוד.[4]. טוביה אושרי ורחמים אהרוני מינו לו את עורך דינם, אורי קידר. השניים אף נכחו בבית המשפט במהלך הדיונים. אוריון הורשע ונידון למאסר עולם. בזמן ישיבתו בכלא התחבר עם עזר כהן מירושלים. אוריון טען בכל זמן ישיבתו שהוא חף מפשע ולא ביצע את השוד. לבסוף זכה לחנינה מנשיא המדינה ביום העצמאות של 1980, לאחר שראיות שונות חיזקו את טיעוניו כי ייתכן ולא הוא היורה.

לאחר שחרורו מהכלא פנה אוריון, עם חברו עזר כהן, אל טוביה אושרי ואל רחמים אהרוני ("גומדי"), מראשי "כנופיית הכרם", ודרש מהם "דמי שתיקה" בסך 300,000 דולר, בטענה כי הם האחראים הישירים לרצח דב ליבנה, וכי הוא ישב לחינם בכלא ולא גילה את דבר מעורבותם, כביכול. השניים הזמינו את אוריון וכהן לבת ים, למפעל "בר בקר" שבבעלותם, ושם, על פי פסק הדין במשפטו של אהרוני, ירה בהם אושרי למוות. לאחר הרצח, שזכה לכינוי "הרצח הכפול", בותרו הגופות והוטמנו בחולות אשדוד[5][6].

לאחר זמן מה נמצאו הגופות, והוחל בחקירה לאיתור הרוצחים. שני המעורבים ברצח, אושרי ואהרוני, נמלטו לחו"ל. אושרי חזר מחו"ל ונעצר, ואהרוני נלכד באיטליה והוסגר לישראל[7][8]. השניים הועמדו לדין, הורשעו ברצח, ונידונו למאסר עולם. עונשם נקצב והם שוחררו לאחר כ-20 שנה.

אוריון נקבר בהר המנוחות[1].

סיפור חייו של אוריון, מילדותו העשוקה ועד מותו המזעזע, תועד בספר מאת יעל לוטן[9], ובשנת 1994 בסרט תעודה שנכתב על ידי אורי רוזנווקס והופק על ידי עידו צוקרמן.

בחודש ינואר 2015 הוצג הסיפור בתוכנית עובדה ששודרה בערוץ 2.

לקריאה נוספת

  • יעל לוטן, חייו ומותו של עמוס אוריון, הוצאת אדם, 1982

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמוס אוריון באתר GRAVEZ
  2. יעל לוטן, חייו ומותו של עמוס אוריון, הוצאת אדם, 1982
  3. (הייתה אז גרושה גרושתו של העבריין עודד קפליצקי, שנרצח)
  4. עמוס אוריון נאשם ברצח דב ליבנה, מעריב, 10 בדצמבר 1971
  5. ראובן שפירא, נבדקים כידונים שונים בחקירת רצח אוריון ועזר, דבר, 31 ביולי 1980
  6. האם חטפו אוריון וכהן את אושרי לפני שנרצחו?, דבר, 20 בינואר 1981
  7. ראובן שפירא, הסגרת אהרוני לישראל צפוייה בימים הקרובים, דבר, 14 באוגוסט 1981
  8. ראובן שפירא, הפרקליטות";מימון" לוי סייע לאושרי בנסיון לברוח מהארץ במטוס פרטי, דבר, 26 באוקטובר 1980
  9. יעל לוטן: עמוס אריון היה יפה ואציל נפש, מעריב, 12 בינואר 1981

עמוס אוריון42362469Q6656031