עם הדומה לחמור
עם הדומה לחמור היא אמרה תלמודית המדמה עבדים לחמורים, האמרה מובאת בעיקר בהקשר הלכתי. לפי מספר מקורות הדימוי מתייחס גם לבני ישמעאל.
מקור האמרה
האמרה מובאת בתלמוד מספר פעמים. במסכת יבמות (מסכת יבמות, דף ס"ב עמוד א') אומר רבי אבא[א] שלעבד אין ייחוס, הוא דורש את דברי אברהם לנעריו[ב] בעקידת יצחק: ”שבו לכם פה עׅם החמור”[1] במובן של עַם החמור – עם שדומה לחמור.[ג][ד]
במסכת כתובות (מסכת כתובות, דף קי"א עמוד א') אומר רבי אבהו שלשפחה יש חלק בעולם הבא הוא נסמך על הדרשה שעבדים הם עם הדומה לחמור, כך גם במסכת קידושין (מסכת קידושין, דף ס"ח עמוד א') אומר רב הונא שקידושין לא תופסים בשפחה בהסתמך על הדרשה, כך גם אומר רב פפא בהקשר של דיני ממונות במסכת בבא קמא.[4] ניתן להבין את דברי שמואל במסכת נדה[5] כצמצום האמרה רק לנושא ייחוס ולא לעניין צורת התנהגות לעבדים.[6]
כדימוי לישמעאל
במקרא לא נכתב מי היו נערי אברהם, במדרשים נכתב שאלו היו אליעזר עבד אברהם וישמעאל בנו,[7] במדרשים אחרים במקום ישמעאל נכתב "ממרא".[8]
מכיוון שבכל המובאות הגמרא משליכה את הנושא רק לעניין עבדים כתב הריטב"א שהגמרא מבינה שליוו את אברהם עבדיו ולא ישמעאל בנו, הוא הוסיף שדרך המקרא לתאר את ישמעאל כבן ולא כעבד.[9] כדבריו כתב גם הפרי מגדים.[10] רבי שמואל גרמיזאן כתב שאף לפי המדרש המזכיר את ישמעאל הדרשה לא מתייחסת אליו.[11]
המהר"ל הסביר שההקשר בין חמור לעבד נובע מתוך תפיסה שעבדים הם חומרניים.[12][ה] הפני יהושע מסביר שכוונת הגמרא בדימוי זה הוא להסביר את הזיקה והשיוך שבין העבד לאדם.[13][ו]
על אף דבריהם התפיסה הציבורית של האמרה מתייחס בעיקר לערבים[14] מתוך תפיסה שהם צאצאי ישמעאל.[15]
מהמקורות הראשונים לכך שהאמרה מוסבת גם על ישמעאל הוא בחיבור "פרקי דרבי אליעזר".[16] בחיבור זה יש מספר קטעים נגד האסלאם.[17][ז], הדרשה תוך אזכור ישמעאל הובאה גם במדרש רבה.[18] ובמקומות נוספים במדרשי חז"ל. ברוב האזכורים בחז"ל של הדימוי לא נזכר ישמעאל.[19]
הפרשנים במשך הדורות התקשו למה בנו של אברהם הושווה לחמור, הרא"ש בפירושו כותב שהאמרה ביחס לישמעאל מתייחסת רק לעניין ראייה של דברים רוחניים בה הוא שווה לחמור שאינו רואה דברים רוחניים.[ח] כדבריו כתב גם מהרח"ו.[20][ט] רבי צדוק הכהן מלובלין פירש את המילה חמור כדמיון למושג קבלי.[21] הרמ"ע מפאנו כתב שישמעאל ואליעזר עשו תשובה לאחר מכן ושוב אינם כלולים בקטגוריה זו.[22]
בפיוט
הדימוי חמור לנערי אברהם או לישמעאל מופיע מספר פעמים בפייטנות. רבי יהודה בן שמואל אבן-עבאס בפיוט "עת שערי רצון להפתח" שם בפי אברהם שאלה לנעריו: אוֹר הַרְּאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר? הם משיבים: לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר, בעקבות כך הוא אומר להם: שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר.
רבי יעקב אבוחצירא בשיר בקשה על הגאולה מבקש: "קחם לך מקחת חמורים הנהגת"[23] רבי דוד חסין מבקש "די אל שדי, לגלות זה אמור, והשמד עם הדומה לחמור".[24]
ביאורים
- ↑ או האמורא רב לפי מספר גירסאות
- ↑ ראו להלן מי היו הנערים
- ↑ הנצי"ב מסביר שמקור הדרשה מכך שנכתב בפסוק "עם" ולא "את"[2]
- ↑ על פניו סגנון הדרשה הוא "אל תקרי", הרב מנחם מנדל כשר[3] טוען שלפחות בחלק מהמדרשים הכוונה לדרשת סמיכות פשוטה
- ↑ הבני יששכר כתב דברים דומים, ראו מאמר א שם השבת אות יב
- ↑ ראו את דברי הרב אביהוד שוורץ כאן שהראה שדימוי זה נאמר אף על אישה נשואה בשעה שברור שאין היחס של אדם לאשתו כאל חמור
- ↑ על אופיו זה של החיבור ראו: B. Heller, Muhammedanisches und Antimuhammedanisches in den Pirke Rabbi Eliezer', MGWJ LXIX (1925), pp. 47-54 וכן: ב' הלר, 'אברהם באגדת המוסלמים', אנציקלופדיה אשכול, א, עמ' 341
- ↑ הדברים מסתמכים על דברי מדרש תנחומא (וירא) המקשר את הראייה לדימוי, הדברים הודהדו גם בפיוט עת שערי רצון להפתח
- ↑ הרב ויטאל מדגיש שאין הכוונה "על היותם נעדרים בלתי חכמה".
הערות שוליים
- ↑ ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק ה'
- ↑ רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, העמק דבר, בראשית כב, ה
- ↑ חומש תורה שלמה בראשית כב, ה, אות עד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ט עמוד א'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ז עמוד א'
- ↑ הרב דוד כוכב, מסכת נידה דף יז. באתר פורטל הדף היומי
- ↑ ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז'; פרקי דרבי אליעזר פרק לא
- ↑ ספר החפץ, מדרש שואל ומשיב
- ↑ חידושי הריטב"א, קידושין סח:
- ↑ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, על שלחן ערוך, סימן קפו, במשבצות זהב
- ↑ רבי שמואל גרמיזאן, אמרי בינה, קידושין סח:
- ↑ מהר"ל, תפארת ישראל, פרק לז
- ↑ רבי יעקב יהושע פלק, פני יהושע, קידושין סח:
- ↑ אחד העם, "אמת מארץ ישראל" בפרויקט בן-יהודה, פורסם במקור בעיתון המליץ
- ↑ על תפיסה זו ראו באנציקלופדיה מקראית כרך ג' עמ' 903 והלאה, וכן: יאירה אמית, ישמעאל מלך הערבים, באתר "התורה" 2022
- ↑ פרק לא
- ↑ פרק לא
- ↑ ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז'
- ↑ חנוך אלבק, מנחת יהודה, על בראשית רבה נו א
- ↑ רבי חיים ויטאל, שער ההקדמות, הקדמה
- ↑ רבי צדוק הכהן, פרי צדיק, שמות, פרק ד פסוק יא
- ↑ רמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, מאמר חקור דין, ח"ב פי"ג
- ↑ רבי יעקב אבוחצירא, יגל יעקב המבואר, נהריה תשע"ו, "אלי אורי", עמ' לה
- ↑ בשיר "אודה לאל", תהלה לדוד, לוד תשנ"ט, עמ' 680
עם הדומה לחמור42532259