רבינו יונה גירונדי
| לידה |
1200 בערך ד'תתק"ס גירונה, ספרד |
|---|---|
| פטירה |
1263 (בגיל 63 בערך) חשוון ה'כ"ד טוליטולה, ספרד |
| רבותיו | רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה רבי שמואל בני שניאור מאיוורא |
| תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א), רבי הלל בן שמואל מוירונא. |
| חיבוריו | "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות ומסכת עבודה זרה, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן החלק שערי העבודה[1]), ספר היראה - מוסר |
רבינו יונה בן אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה, ד'תתק"ס בערך - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1200–1263), ידוע גם בשם "החסיד", היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה". רבו של הרשב"א.
קורות חייו
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר)[2] בעת שהלה שהה בברצלונה[3] בהמשך למד אצל בעלי התוספות באיוורא שבצרפת, האחים רבי משה בר שניאור[4] ורבי שמואל בר שניאור[5][6].
בשנת ה'ד' 1244 חזר לספרד ומונה לרב בטולדו לאחר פטירת הרמ"ה. הקים ישיבה בברצלונה, שם לימד בין השאר את הרשב"א.
היה בן דודו של הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה)[7], ואף התקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן[8].
התנגדותו לספרי הרמב"ם
ערך מורחב – פולמוס הרמב"ם
היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספריו של הרמב"ם מורה נבוכים וספר המדע[9]. דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים, דבר זה אף הוביל מאוחר יותר לשרפת התלמוד. רבי הלל, תלמיד רבנו יונה, מעיד[10] כי לאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו וחזר בתשובה, וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו[11].
יצירתו התורנית
רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות[12]. אך כיום שרדו רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.
כמה מתלמידיו כתבו חידושים על התלמוד שרובם או כולם ממנו, וקרויים בשם "חידושי תלמידי רבינו" יונה ובקצרה תר"י. פירושים אלו נדפסו על מסכת ברכות[13] ומסכת עבודה זרה[14], אף שכנראה כתבו על מסכתות נוספות[15].
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.
פטירתו
נפטר בטולדו בחשוון שנת ה'כ"ד (1263) ונקבר שם. וזה נוסח מצבתו:
בני ציון בציון זה בכו נא לשמש בעפר ארץ טמונה
שחקים לבשו קדרות ובושו כסיליהם וחפרה הלבנה
ביום נאסף פאר תורה ונזרה במרחשוון תכס עליו עננה
שנת עשרים וארבע וחמשת אלפים אל תהי בה רננה
ישיבתו כחליל תהמה לו ותורתו במר תהגה כיונה
פרצי מי יהי גודר ומי זה יריעות משכנותי יט כיונה
נגנז בקבר זה אבי התעודה
חמדת ישראל ויהודה
הרב אשר הגיד תעלומות חכמה והוציא לאור משפטיה
והאיר על עבר פניה
מעין החכמה והתבונה
מנורת המאור היוצאים מצידיה קני חכמה קני בינה
הרב הגדול החסיד רבנו יונה זצו"ל
בן כבוד החכם הנכבד ר' אברהם ז"ל מגירונה
תהי נפשו בצרור החיים צרורה
ומצבת קבורתו מזבח כפרה בעד השארית הנשארה— אבני זכרון, פראג תר"א, מצבה יא
רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[16] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).
| תקופת חייו של רבינו יונה גירונדי על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו
תנ"ך
משנה, תלמוד והלכה
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
- "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
- חידושי תר"י על מסכת סנהדרין
ירושלים שנת תשט"ו (1955), באתר HebrewBooks - חידושי תר"י על מסכת עבודה זרה
- ספר היראה - ספר הלכה ומוסר[18]
- סדר פסח
מוסר
- שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה[19].
- יסוד התשובה
- אגרת התשובה
- שערי העבודה (מיוחס)
לקריאה נוספת
- הרב יעקב חיים סופר (הנין), "בעניין ספרים המיוחסים אל החסיד רבינו יונה גירונדי", בתוך: מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ה' עמ' קס"ב-קס"ד.
- ישראל מ' תא שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי- האיש, חייו ופעלו", בתוך: כנסת מחקרים- עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, ירושלים תשס"ד, חלק ב' עמ' 109- 148.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: :קטגוריה:רבי יונה גירונדי |
- רבינו יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר שערי תשובה
- ספר היראה, דפוס וילנא
- ספר היראה לרבנו יונה, דפוס ורשה, מאתר "דעת"
- פירוש על ספר משלי
- פירוש רבינו יונה על מסכת אבות באתר Sefaria
- ספר היראה, סוד התשובה, קרבן תענית, אגרת התשובה, דרשת הנשים, באתר "ספרים אונליין"
- עליות דרבינו יונה על מסכת בבא בתרא
- תר"י על מסכת סנהדרין
- תר"י על מסכת עבודה זרה
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו יונה גירונדי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ד, עמודים קס-קסד, באתר HebrewBooks, אות שפח
הערות שוליים
- ^ ככל הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על ייחוס הספר לרבנו יונה
- ^ מזכירו מספר פעמים בספרו עליות, בדף ו: "ופירש לנו הר"ר שלמה בן אברהם ז"ל", ובדף קו. "וכמדומה לי כן שמעתיה מפי מורי הר"ר שלמה בן אברהם ז"ל".
- ^ כך משער תא שמע במאמרו הערה 5
- ^ בעליות דף יז: "כן תירץ מורי ר' משה ז"ל", ובדף עו: "ומורי ר' משה היה אומר".
- ^ מזכירו בספר היראה "ומפי מורי הר"ר שמואל בר שניאור שמעתי".
- ^ הרמב"ן כתב בדרשה לראש השנה "והרציתי הדבר לפני רבני צרפת, אל הר"ר משה בר שניאור ואל אחיו ר' שמואל ואל הר"ר יחיאל בפריס, על ידי קרובי הר"ר יונה שלמד שם".
- ^ יש הטוענים שהיה תלמידו[דרוש מקור].
- ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
- ^ באתר דעת
- ^ אגרות קנאות, לפסיא תרי"ט, עמוד 18
- ^ רבינו יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ ככל הנראה שבת (מובא בחידושי הרשב"א והריטב"א ובפסקי הרא"ש), עירובין, פסחים, גיטין (מובא בחידושים המיוחסים לריטב"א), עבודה זרה, סוכה (מובא בחידושי הרשב"א והריטב"א). (ע"פ תא שמע עמוד 125)
- ^ בצידי הלכות הרי"ף
- ^ ניו יורק תשט"ז
- ^ למסכת מגילה, מובא בפירוש רבי יצחק אבוהב לטור, ולמסכת כתובות, מובא בשיטה מקובצת (ע"פ תא שמע עמוד 126).
- ^ קרקוב תרנה, עמ' 99.
- ^ שמואל ירושלמי (מהדיר), דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי, הוצאת וגשל, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה.
- ^ נוסח הספר
הרב בועז שלום, סדרת שיעורים ב"ספר היראה" לרבינו יונה, באתר 'טעמו וראו'. על שאלת ייחוסו של הספר אל רבינו יונה ראה אצל מרדכי מנחם הוניג, ירושתנו, בני ברק תשס"ז, עמ' קצ"ח-ר"א. - ^ הספר שערי תשובה.
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
101יונה גירונדי