עין איוב

עין איוב
מיקום המעיין
מדינה	ישראל
מחוז	מחוז הצפון
אזור	עין שבע

ערך זה עוסק במעיין באזור הכנרת. אם התכוונתם ל"ביר איוב" מעיין קדום באזור ירושלים, ראו עין רוגל.

עין איוב הוא מעיין בחופה הצפוני של הכנרת בבקעת טבחה ליד הגן הלאומי כפר נחום. שמו של המעיין מקורו במסורות דרוזיים המספרות שהנביא הקדוש איוב נרפא במי המעיין מהשחין שבו הוכה על ידי השטן. למי המעיין מיוחסות סגולות מרפאות. המעיין נמצא בין כביש 87 וגדת הכנרת. עד מלחמת העצמאות נקרא המעיין "מרחץ איוב" או "חמאם אל-איוב".

גאוגרפיה

הגישה למעיין היא דרך מדרגות המגיעות לרחבת המעיין. מעל המעיין בנויה בריכה עתיקה גדולה עגולה בצורת גליל, הבנויה מאבן. גובהה הפנימי של הברכה 6.5 מטר, קוטרה 2.5 מטר ועובי הקירות 1.5 מטר. זו בריכת הרמה עם גרם מדרגות לולייני. בריכות דומות נבנו על ידי הרומאים ששימשו להפעלת טחנות קמח. במאה ה-18 שופצו מבנים אלה, ותיארוך זמן בנייתה של הבריכה אינו ידוע. מליחות המים במעיין 1,000 מ"ג כלור לליטר, חום המים 27 מעלות צלזיוס, וספיקתו 20 מ"ק לשעה.

קידוח "כנרת 7" של תה"ל במקום ליד בריכת המעיין, במסגרת הפעולה להטיית המעיינות שהמליחו את הכנרת פרצו המים בבאר ארטזית עם ספיקה של כ-600 מ"ק לשעה, ולא ניתנים לעצירה. בגלל מליחותם הנמוכה יחסית של המים (800 מ"ג כלור לליטר), החליטה תה"ל לאפשר את זרימת המים לכנרת, בניגוד לשאר המעיינות המלוחים המוזרמים בתעלה מיוחדת העוקפת את הכנרת. הקידוח הביא לפרצה בתחתית הבריכה ולכן מפלס המים בה נמוך. בעבר מילאו המים את הבריכה והם שימשו להשקיית חלקות חקלאיות באזור.

מי הקידוח זורמים באמצעות צינור לכוון הכנרת דרך מצוק סלע גיר מעל הגדה, ונופלים לכנרת במפל בגובה של 4 מטר. מתחת למפל מספר בריכות התחומות באבני בזלת המתחברות לכנרת. מסביב לבריכה סבך של צמחייה.

המפל נקרא - "המפל הנסתר" כאשר זרימתו יוצאת מבין אבני הבזלת לכנרת, ולמספר בריכות המתחברות אל הכנרת. זרימתו של המפל אחידה במשך כל עונות השנה, וטמפרטורת המים שלו קבועה - 24 מעלות. בתקופת הקיץ, כאשר בחוץ מגיעה הטמפרטורה לארבעים מעלות ומי הכנרת מתלהטים לשלושים מעלות, מי המפל נותרים קרירים וצוננים. בעונת החורף, כאשר האוויר ומי הכנרת מתקררים והטמפרטורה שלהם צונחת מתחת לעשרים מעלות, מי המפל מרגישים חמימים למגע.

מעל כביש 87 נמצאת מערה שעל פי המסורת הדרוזית שהה בה איוב בעת בואו לטבול במי המעיין. שמו של המעיין מעיד על כך שהוא נקשר במסורות שונות לאיוב המקראי. לפי המסורת המקומית, איוב הגיע למעיין זה על מנת להירפא מהשחין שבו לקה. בבואו לרחוץ במי המעיין, והתגורר במערה שנראית על צלע ההר מעל למעיין, שנקראת על פי המסורת "מערת איוב".