עימות בחירות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עימות טלוויזיוני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עימות בחירות הוא מפגש מתוקשר בין מתמודדים המתחרים ביניהם במערכת בחירות, שבו הם נדרשים לענות על שאלות בעניינים שעל סדר היום של מערכת הבחירות. העימותים מהווים מבחן חשוב למועמדים, וכלי לציבור המצביעים בשביל לבצע את הבחירה, ונחשבים תמיד כאחד משיאי מערכת הבחירות.

עימותים נשיאותיים בארגנטינה

העימות הנשיאותי הראשון בארגנטינה התרחש לקראת הבחירות לנשיאות של 2015. היו הצעות לערוך עימותים נשיאותים בבחירות הקודמות, אך כולם סורבו על ידי המועמד שהיה מוביל בסקרים, שהאמינו שהעימות לא יפעל לטובתם. בבחירות לנשיאות של 1989 היה אמור להיערך עימות נשיאותי בין המועמדים אך הוא בוטל כשמועמד המפלגה הפרוניסטית, קרלוס מנם, סירב להופיע ברגע האחרון מול מועמד מפלגת UCR, אדוארדו אנחלוס (אנ') שהיה אמור להיות משודר בערוך הטלוויזיה Tiempo Nuevo. בעקבות ביטולו בהודעה קצרה, הדיבייט נערך בין אנחלוס לכיסא ריק.[1]

עימותים נשיאותיים בארצות הברית

ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון בעימות בחירות, 1960
  • 1960 - ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון ערכו ביניהם סדרה של ארבעה עימותים. הראשון שבהם הוא העימות ההיסטורי שהתקיים ב-26 בספטמבר בשיקגו. ניקסון חש ברע, ונראה מזיע. לפני העימות הוא סירב להתאפר, והיה ניתן לראות את זיפי הגילוח על פניו. החליפה האפורה שלבש נבלעה ברקע האפור של האולפן. קנדי, על אף שמצב בריאותו היה רע בהרבה, "עבר מסך" היטב, ושידר תדמית צעירה ובריאה. אלו ששמעו את הדיון ברדיו סברו שניקסון ניצח, אך הרוב צפו בטלוויזיה והעדיפו את קנדי על פני ניקסון. שלושת העימותים הנוספים לא שינו את הרושם הראשוני, וקנדי ניצח בבחירות ברוב דחוק.
  • 1976 - לאחר 16 שנות הפסקה התחדשו העימותים בחסות "ליגת הנשים המצביעות", והפעם בנוכחות קהל. הנשיא ג'רלד פורד התמודד מול המועמד הדמוקרטי המפתיע ג'ימי קרטר לסדרה של שלושה עימותים, ונערך גם עימות אחד בין המועמדים לסגנות – בוב דול ווולטר מונדייל. בעימות השני טען פורד כי ברית המועצות לא שולטת על מזרח אירופה, וכי האזרחים ביוגוסלביה, רומניה ופולין לא מרגישים נשלטים על ידי ברית המועצות. אף על פי שעם תום העימות היה נראה שהעימות לא הוכרע לצד זה או אחר, ההתעסקות המסיבית של התקשורת באמירה התמוהה של פורד פגעה קשות במסע הבחירות שלו.
  • 1980 – הנשיא ג'ימי קרטר סירב להתעמת עם המועמד השלישי ג'ון אנדרסון. לכן התקיים עימות אחד בין רונלד רייגן לאנדרסון ב-21 בספטמבר, ועימות אחר בין קרטר לרייגן ב-29 באוקטובר, פחות משבוע לפני הבחירות. רייגן בלט כשהציע במילות הסיכום שלו למצביעים לחשוב "האם אתם במצב טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים?" ("Are you better off than you were four years ago?"). משפט אחר שלו שהתפרסם הוא "הנה אתה שוב מתחיל" ("There you go again"). קרטר זכה ללעג על כך שדיבר על דיון שערך עם בתו איימי (בת ה-13) שאמרה לו שהנושא החשוב ביותר בבחירות הוא הנשק הגרעיני.
  • 1984 – במערכת הבחירות התקיימו שני עימותים בין הנשיא רייגן למועמד הדמוקרטי וולטר מונדייל, ועימות אחד בין סגן הנשיא ג'ורג' בוש לג'רלדין פררו. בעימות הראשון בין רייגן למונדייל, ב-7 באוקטובר, נראה רייגן מבולבל, ומונדייל ניצח בעימות בבירור. אולם הרגע הזכור ביותר היה בעימות השני, ב-28 באוקטובר, שבו רייגן השתמש בהומור כדי להוריד את נושא גילו מעל סדר היום כשאמר: "אני לא מתכוון להשתמש למטרות פוליטיות בגילו הצעיר ובחוסר ניסיונו של יריבי", ועורר גל צחוק ממושך בקהל שסחף גם את המנחה ואת מונדייל.
  • 1988 – התקיימו שני עימותים בין סגן הנשיא ג'ורג' בוש למושל מסצ'וסטס מייקל דוקאקיס, ועימות אחד בין המועמדים לסגנות, הסנאטורים דן קווייל ולויד בנטסן. בפתיחת העימות השני שאל המנחה, ברנארד שאו, את דוקאקיס, שהתנגד לעונש המוות : "אם קיטי דוקאקיס הייתה מעונה ונרצחת, האם היית תומך בעונש מוות בלתי הפיך לרוצח?" התשובה הקורקטית והארכנית, וחוסר הרגש שהוא הפגין מול האפשרות של רצח אשתו, פגעה קשות בתדמיתו בעיני הציבור. בעימות בין המועמדים לסגנות אמר הסאנטור הצעיר קווייל שהניסיון שלו לא נופל מזה שהיה לג'ון קנדי כשרץ לנשיאות. בתגובה ענה לו בנטסן: "סנאטור: שירתתי עם ג'ק קנדי, הכרתי את ג'ק קנדי, ג'ק קנדי היה חבר שלי. סנאטור, אתה לא ג'ק קנדי!"


  • 1992 – במערכת הבחירות התקיימו שלושה עימותים בין הנשיא בוש, המועמד הדמוקרטי, מושל ארקנסו ביל קלינטון, והמועמד העצמאי רוס פרו, ועימות אחד בין המתמודדים על הסגנות, דן קווייל, אל גור, ומועמדו של פרו, האדמירל ג'יימס סטוקדייל. העימות הנשיאותי השני נערך, לראשונה, במתכונת של "אספת תושבים" ("town hall meeting"), שבה הקהל שאל את השאלות. מתכונת זו עבדה לטובתו של קלינטון שתיקשר היטב עם הקהל. לעומתו הנשיא בוש נראה מציץ בשעונו, דבר שבו התמקדה התקשורת כדי להבליט את חוסר נוחותו במעמד.
  • 2000 - התקיימו שלושה עימותים בין ג'ורג' ווקר בוש לאל גור, כשאחד מהם במתכונת "אספת תושבים", ועימות אחד בין המועמדים לסגנות ריצ'רד צ'ייני וג'ו ליברמן. הופעתו של בוש לא הייתה מבריקה, אבל הספיקה בשביל לעמוד בציפיות הנמוכות ממנו, ואפשרה לו להתחבב על הציבור בבית. לעומתו גור - ששלט בפרטי פרטים בנושאים שבוש, אך גם הקהל בבית, לא הבינו בהם - נתפס כיהיר ומתנשא. התקשורת התמקדה בתגובותיו בזמן שבוש דיבר – תגובות שכללו אנחות רמות. אף על פי שלא סומן מנצח כלשהו בעימותים, עם תום הסדרה בוש עלה ליתרון יציב בסקרים שנמשך עד כמעט ליום הבחירות עצמו.

עימותים בבחירות בישראל

עימותים בבחירות בישראל נערכו במערכות הבחירות מהכנסת התשיעית (1977) ועד לבחירות לכנסת הארבע עשרה (1996). העימותים נערכו בין ראשי שתי המפלגות הגדולות, רשימות הליכוד והמערך (ומפלגת העבודה). העימותים נערכו במסגרת שידורי התעמולה של המפלגות לקראת הבחירות, וזמן שידור העימות הוקצה מזמני השידור של שתי המפלגות. העימותים הוקלטו מראש, כשאולפן ההקלטה נבחר בהטלת מטבע בין נציגי שתי המפלגות (לרוב התוצאה הייתה שהעימות הוקלט באולפן שהפיק את שידורי הליכוד). גם סדר התשובות (מי פותח את העימות ומי משיב אחרון) נקבע בהגרלה. אחרי כמעט כל אחד מהעימותים טענו בשתי המפלגות כי מועמדם ניצח, והפיקו סקרים בהתאם. מכיוון שהשאלות או נושאי העימות נקבעו מראש, העימותים אופיינו יותר בנאומים של המועמדים מאשר בדיון או בוויכוח ביניהם.

לאחר הבחירות לכנסת החמש עשרה לא נערכו עוד עימותים למשך זמן רב, מפני שהתקבעה ההערכה כי עימות אינו כדאי למועמד המוביל בסקרים, שיכול רק להינזק ממנו. כך למשל, ערב הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001, ניסו במפלגת העבודה ליזום עימותים טלוויזיוניים בין ברק ליריבו אריאל שרון, אולם נתקלו בהתנגדות הליכוד שהסתמך על התקדים שיצר ברק במערכת הבחירות הקודמת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Pablo Sirvén, Debate presidencial, asignatura pendiente, LA NACION, ‏19 באפריל 2015 (בספרדית)
  2. ^ Transcripción completa del debate presidencial entre Macri y Scioli, LA NACION, תמליל הדיבייט, ‏16 בנובמבר 2015 (בספרדית)
  3. ^ יונית לוי, ‏צפו: עימות בחירות 2015 במלואו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בפברואר 2015‏ סרטונים
  4. ^ דוד אברהם‏, כמו מסיבה שאיש לא בא: ערוץ 1 ביטל את עימות הבחירות, באתר וואלה!‏, 4 במרץ 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34975376עימות בחירות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עימות_בחירות&oldid=2154454"