עבד אל-חמיד סראג'
 | |
| לידה |
1925 חמה |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 2013 (בגיל 88 בערך) קהיר |
| מקום מגורים | ביירות, קהיר, דמשק |
| דרגה | קולונל |
עבד אל-חמיד סראג' (בערבית: عبد الحميد السراج; ספטמבר 1925 – 23 בספטמבר 2013) קצין ופוליטיקאי סורי.
ביוגרפיה
סראג' נולד בחמה למשפחה כורדית אמידה. הוא למד באקדמיה הצבאית בחומס והיה מהקצינים הראשונים בצבא סוריה. בשנת 1949 הוא הובא למודיעין הצבאי על ידי הכורדי חוסני א-זעים, בתקופת כהונתו כנשיא סוריה[1]. בשנים 1952-1953 הוא השתלם באקול ד'אטה מז'ור ולאחר מכן היה עוזר נספח הצבא הסורי בצרפת. במרץ 1955 הוא נתמנה למפקד חיל המודיעין הסורי[1]. הוא עמד בראש קבוצה של קצינים בעלי נטייה שמאלנית בעלת השפעה רבה בצבא הסורי ובסוריה בכלל[2][3]. סראג' נחשב לידיד של נאצר[4] ותומך בידידות עם ברית המועצות[5]. בנובמבר 1956 דווח על מאבק בין סראג' לאסעד שתילה על השליטה בסוריה[6], ובסוף נובמבר 1956 נטען שבסוריה שולטת טריומווט שכלל את סראג', שר־החוץ צלאח אל־דין ביטאר, וחאלד בקדאש, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הסורית[7]. בעיתונות התקופה נטען מדצמבר 1956 שסראג' היה השליט בפועל של סוריה וכי נשיא סוריה, שוכרי אל-קוותלי, מילא את הוראותיו[8]. בינואר 1957 הועמדו לדין 47 קצינים תומכי עיראק, שהייתה אז פרו מערבית, ובעיתונות נטען שהיה מדובר במהלך של סראג' לסילוק יריביו[9]. במרץ 1957 ניסו הנשיא והרמטכ"ל להדיח את סראג' מתפקידו[10], אך הניסיון נכשל[11][12]. אירוע זה הראה מצד אחד את כוחו הרב של סראג', אך מצד שני מעיד שכוחו אינו בלתי מוגבל[13].
בספטמבר 1957 יצא סראג' לקהיר עם הרמטכ"ל הסורי, עפיף ביזרי, לשיחות על שיתוף פעולה בין המדינות[14], על פיהם הגיעו יחידות צבא מצרי לסוריה[15]. כאשר סוכנים סעודיים הציעו לו להתנקש בחיי נאצר הוא לקח מהם תשלום ולאחר שאסף מספיק ראיות פרסם את דבר ההצעה באופן שהביך את סעוד, מלך ערב הסעודית וגרם לו להתפטר[16][17]. בעקבות הקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת התמנה סראג' לשר הפנים של החבל הסורי[18], הממונה על המשטרה החשאית[19][20] והיה ליד ימינו של נאצר בסוריה[21]. בעקבות הארגון מחדש של הרפובליקה הערבית המאוחדת התמנה סראג' לסגן נשיא לענייני פנים[22]. אך בעקבות סכסוך שהיה לו עם עבד אל חכים עאמר הוא דרש מנאצר לבחור בינו ובין עאמר[23]. נאצר בחר בעאמר וסראג' הורחק ממוקדי הכוח בסוריה[24]. הרחקתו זו הביאה למרד נגד נאצר בסוריה והתנתקות סוריה מקע"ם. המורדים עצרו את סראג'[25] בכלא מאזה והודיעו על כוונתם להעמידו לדין. במאי 1962, בסיוע אחד הסוהרים, ברח מבית החולים של הכלא[26] על פי תוכנית של המודיעין הכללי המצרי[27]. הוא הגיע למצרים ונתקבל לשיחה אצל נאצר ב-13 במאי 1962[28]. משפטו, על כן, נערך בסוריה שלא בפניו[29].
בשנת 1967 נתמנה סראג' למנהל הביטוח הלאומי במצרים[30].
קישורים חיצוניים
- חסנין הייכל, נאצר אהב את סראג' - אך סראג' אהב רק את השררה, חרות, 22 בדצמבר 1961
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 America's great game : the CIA's secret Arabists and the shaping of the modern Middle East, 2013, page 255
- ↑ ד"ר יוחאי סלע, "המודיעין הישראלי בעקבות עבד אל חמיד סראג'", מגזין המזרח התיכון, 29 במרס 2008
- ↑ הגבלות וגירושים בסוריה בפקודת הרודן החדש, על המשמר, 10 בדצמבר 1956
- ↑ נאצר קיים רק בזכות ארה"ב, חרות, 9 בדצמבר 1956
- ↑ קולונל סראג' - דיקטטור פרו־קומניסטי בסוריה, שערים, 11 בדצמבר 1956
- ↑ חילוקי דעות רציניים בסוריה, הארץ, 7 בנובמבר 1956
- ↑ המשבר בסוריה מחריף עם השתלטות הצבא, למרחב, 26 בנובמבר 1956
- ↑ יעקב ברעם, לאן מועדות פני סוריה?, למרחב, 21 בדצמבר 1956
- ↑ משפט ההפיכה בדמשק, למרחב, 11 בינואר 1957
קולונל סראג' השיג מבוקשו, הצופה, 3 במרץ 1957 - ↑ יחידות שריון הופעלו במאבק בסוריה, מעריב, 20 במרץ 1957
גברו השמועות על הפיכה בסוריה, דבר, 21 במרץ 1957 - ↑ סראג' לא סולק מתפקידו חוסיין שלח אגרת אל כוותלי, דבר, 28 במרץ 1957
- ↑ אליעזר בן משה, ואחרי ירדן - סוריה?, למרחב, 10 במאי 1957
- ↑ סאם ברואר, דמשק מצפה להכרעה ברבת־עמון, מעריב, 26 באפריל 1957
- ↑ ביזרי וסראג' חזרו לדמשק, הבוקר, 15 בספטמבר 1957
- ↑ כוחות צבא מצרי הגיעו לסוריה, שערים, 14 באוקטובר 1957
- ↑ נאצר מאשים את סעוד בקשר נגד "האיחוד", הבוקר, 6 במרץ 1958
- ↑ עוזי טל, נאצר מארגן פסגה, דבר, 6 בנובמבר 1959
הלם המרד העיראקי, מעריב, 10 באוקטובר 1971 - ↑ מצרים - בתפקידים המרכזיים של ממשלת ה"ריפובליקה", למרחב, 7 במרץ 1958
- ↑ האם יצליח נאצר ל,עכל' את סוריה?, למרחב, 21 במרץ 1958
- ↑ נאצר מבשר "משברים חדשים", למרחב, 14 בנובמבר 1958
- ↑ חגי אשד, המתיחות הפנימית בסוריה, דבר, 7 בדצמבר 1958
- ↑ ק. מנחם, ה"ריאורגניזציה" במדינת קע"ם, דבר, 24 באוגוסט 1961
- ↑ סראג' אמר: אני או עאמר!, חרות, 28 בפברואר 1962
- ↑ ק. אמנון, אמצעי בטחון בסוריה בעקבות הדחת סראג'; עאמר שליט יחיד, על המשמר, 28 בספטמבר 1961
- ↑ ק. אמנון, תסיסה בכמה אזורים בסוריה, סראג' נעצר, על המשמר, 3 באוקטובר 1961
- ↑ סראג' נמלט מכלאו, למרחב, 7 במאי 1962
- ↑ פסח מלובני, מעללי המודיעין המצרי הכללי, מבט מל"מ, גיליון 85, דצמבר 2019, עמ' 24-27
- ↑ קאהיר, מאשרת: סראג' במצרים, למרחב, 14 במאי 1962
קולונל עבד אל חמיד סראג' בהתקבלו אצל נאצר (תמונה), דבר, 16 במאי 1962 - ↑ משפט סראג' ייעדר שלא בפניו, הבוקר, 21 במאי 1962
- ↑ עודד גרנות, מנגינות 1958 באיחוד 1972, מעריב, 11 באוגוסט 1972
עבד אל-חמיד סראג'40715703Q307244