סתיו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סתו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלכת בהיידלברג שבגרמניה
ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה

הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים. ברצועת המדבריות שבאזורים הסובטרופיים (שישראל נמצאת בקצה הצפוני שלהם) שולטות עדיין מערכות תרמיות, כמו האפיק הפרסי והאפיק מים סוף. בסתיו גם מתחולל לעיתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו.

לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל ביום השוויון, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה, ומסתיים ביום ההיפוך שבו היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל ב-22 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר ולפי דעת פרשנים אחרים, הסתיו מתחיל ב-23 בספטמבר וכלה ב-22 בדצמבר. בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-22 במרץ ונגמר ב-21 ביוני. לשם הפשטות, יש מחשיבים כסתיו את החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר בחצי הכדור הצפוני ואת החודשים מרץ, אפריל ומאי בחצי הדרומי.

המילה "סתיו" היא מילה יחידאית בתנ"ך, שם מופיעה כמילה נרדפת לחורף[1]. בלשון חז"ל עונת הסתיו נקראת תקופת תשרי. בלוח השנה במגילות קומראן הסתיו נקרא זרע.

אטימולוגיה

מקור המילה הוא מארמית, סִתְוָא, במשמעות חורף. היא נמצאת בתרגומים הארמיים למקרא[2] ובמקומות רבים בתלמודים[3]. כאמור לעיל, היא מוזכרת פעם אחת בתנ"ך במשמעות הזאת. עם תחיית השפה העברית חודשה לה המשמעות המודרנית, כתרגום של "autumn" האנגלי.

הסתיו בישראל

שקע קפריסאי. היורה של 2005/6 (מפת 500 מ"ב + קרקע)

הסתיו הישראלי מאופיין בהפכפכות ובשינויים קיצוניים במזג האוויר במרווחים של שעות בודדות. ייתכנו ימים שרביים לצד ימים גשומים מלווים בסופות רעמים. לעומת זאת, ברוב מדינות אירופה הסתיו יציב יותר והוא מעבר "חלק" יותר בין הקיץ החמים לחורף המקפיא.

במהלך הסתיו משפיעה על ישראל מערכת שנקראת אפיק ים סוף. זוהי מערכת קשה מאוד לחיזוי אשר עשויה לגרום ליום שרבי כמו גם ליום גשום. בנוסף, יכולים להופיע בסתיו שקעים קפריסאיים ראשוניים אשר גורמים למזג אוויר בעל אופי חורפי. המפה המצורפת היא דוגמה למקרה כזה.

חצבים מבשרים את בוא הסתיו

בתרבות ובשירה הסתיו מסמל נוגות עדינה ועצב רומנטי, מאחר שזו התקופה שבהּ מתחיל מזג האוויר להתקדר ולהתקרר, אך ללא הסערות העזות של החורף ולבלוב הצמחייה של אמצע החורף והאביב.

חגי תשריראש השנה, יום כיפור וסוכות – חלים בסתיו, דבר המגדיל את חגיגיות העונה והופך אותה לסמל להתחלה חדשה. גם תחילתה של שנת הלימודים בישראל בעונת הסתיו מוסיפה לסמליות זו.

פרח החצב נחשב למבשר בואו של הסתיו, והחיות המזוהות עם עונה זו הם השבלולים והציפורים הנודדותנחליאלי, לדוגמה). פרחי סתיו נוספים הם סתוונית היורה, כרכום חורפי, חלמונית גדולה, נרקיס סתווי ולקראת סוף הסתיו גם נרקיס מצוי. המין הפולש טיונית החולות מגיעה לשיא פריחתה בסוף הקיץ והסתיו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק י"א.
  2. ^ בראשית ח' כ"ב
  3. ^ לדוג' בבא בבתרא ג:


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32341450סתיו