סמוריים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסמוריים
גריזון גדול
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: סמוריים
שם מדעי
Mustelidae
תחום תפוצה

הסמוריים (שם מדעי: Mustelidae) הם משפחה של בעלי חיים יונקים בסדרת הטורפים. בעבר כללה המשפחה גם את סוגי הבואשים השונים, אך אלו סווגו למשפחה נפרדת הקרויה כיום "בואשיים".

תיאור המשפחה

הסמוריים נפוצים בכל היבשות למעט אוסטרליה ואנטארקטיקה ובאיים גדולים כמדגסקר. את חברי המשפחה ניתן למצוא באזורי מחיה מגוונים, יבשתיים וימיים. מרביתם ניזונים מבעלי חיים: חולייתנים וחסרי חוליות. המינים במשפחה טורפים מיומנים, שלא יהססו להכניע טרף גדול מהם, מסוגלים ללכוד את טרפם תוך כדי שחייה, על העצים וכן במחילות באדמה (בהתאם למין).

בהכללה, גופם מוארך בעל רגליים קצרות (סמורים). ישנם מינים בעלי גוף גלילי יותר (גיריות). גודלם נע בין 114 מ"מ למטר, משקלם נע בין 35 גרם ל-45 קילוגרם. הם בעלי בלוטות ריח מפותחות הממוקמות בפי הטבעת, ומשמשות אותם למטרות רבות, בעיקר לסימון טריטוריה והגנה עליה. הזכרים גדולים מהנקבות ב-25% באותו מין. האוזניים קצרות. הציפורניים קבועות ואינן נשלפות, במינים מסוימים (שחופרים מחילות) הן עבות ביותר.

ממיני הסמוריים בארץ נפוצים המינים: לוטרה אירופית, סמור משויש, דלק סלעים, גירית מצויה וגירית הדבש. ייתכן שגם המין חמוס השלגים חי בחרמון, אחרי שנכחד מעוד אזורים בארץ. כמו כן מגדלים בבית זני חמוסים.

סיסטמטיקה וטקסונומיה

גרגרן
גירית מצויה
טאירה
לוטרה חסרת-טופר אפריקאית
לוטרה אירופית
סמור משויש
הרמין טורף ארנבת
גירית אמריקאית
חמוס שחור-רגל
זוג לוטרות צפון אמריקאיות
דלק אמריקני

בעבר המשפחה נחלקה ל2 תת-משפחות: לוטרות וסמורים. כיום המשפחה כוללת כ-23 סוגים ב8 תת-משפחות:

חלוקות מסוימות רואות בפנדה אדום אחד מסוגי המשפחה. אך יש להזכיר כי בעבר השתייך לדוביים ולראקוניים. כיום נמצא במשפחה משל עצמו.

הסמוריים והבואשיים נבדלים משאר הטורפים במערכת השיניים- התנוונות הטוחנת השנייה בטור העליון.

הימצאותם של בלוטות ריח מפותחות אצל הבואשיים, היו עוד עילה להימצאותם במשפחה זו. אך כיום מסיקים כי התפתחות הבלוטות קשורה לתופעת אבולוציה מתכנסת. אצל הבואשיים הבלוטה בצורת פטמה (בעל יכולת כוונון) ואילו אצל הסמוריים היא מעין תעלה.

רבייה

אסטרטגיות הרביה שונות בין המינים. מרביתם פוליגמיים. מספר מינים חברותיים ואחרים יחידאים. מבנה חברתי בקבוצה משתנה ממין למין. הזדווגות ממושכת מעודדות את הביוץ, והפריה לא מתרחשת אלא כעבור שעות אחדות מתחילת המשגל.

הרבייה היא עונתית. אורך תקופת הרבייה משתנה ממין למין, אך לרוב 4-3 חודשים. מרבית המינים חווים השרשה איטית (delayed implantation) של העובר, הנמשכת כ-10 חודשים בצוואר הרחם. השלב הבא הוא ההיריון, הנמשך 65-30 ימים, בסופו ממליטה הנקבה פעם יחידה- מספר משתנה של גורים. הגורים נולדים עיוורים וחסרי ישע, תלויים בהגנת האם. הגורים נגמלים מינקות בגיל חודשיים לערך. הם מגיעים לבגרות בין 8 חודשים לשנתיים לאחר הלידה. אורך חיים 20-5 שנים בהתאם למין.


התנהגות

פעילים ביום או בלילה, בהתאם למין. גמישים בהתאם לצורת גופם. חלקם טפסנים מצוינים או שחיינים מצוינים. מינים רבים מבלים את מרביתם זמנם על האדמה, אחרים בתוך כוכים ומחילות.

חושים מפותחים הם הראייה, השמיעה ובעיקר הריח.
בלוטות הריח הן מרכיב חשוב בתקשורת תוך-מינית ובין-זוויגית, עוצמת הריח ומידת השימוש בבלוטה משתנה ממין למין.

מיקומם בשרשרת המזון

על אף שמרביתם ניזונים מבעלי חיים וממזון שמקורו מהחי, הם ניזונים לעיתים מחומר צמחי. אסטרטגיית הלכידה היא מקריות יותר מהתמחות, אולם מינים רבים מותאמים ללכידת יונקים קטנים. מספר מינים ידועים כאוגרי מזון.

אויביהם הטבעיים של הסמוריים הם נחשים גדולים, טורפים גדולים, דורסי יום ודורסי לילה.

הסמוריים עוזרים בבקרת מספרם של מכרסמים רבים הנחשבים מזיקים. אולם הם לעיתים גם אחראיים לתמותתם של יונקים ועופות נדירים.

הסמוריים והאדם

מינים מסוימים נחשבים כמזיקים בגלל פגיעתם במשק האדם, איומם על המגוון הביולוגי ויכולתם להעביר מחלות כשחפת הבקר הפוגעת בבקר וכלבת.

מינים רבים ניצודים בידי האדם שחושק בפרוותיהם (חלקם יקרות ערך). מינים מסוימים עברו ניסיונות ביות ומגודלים כחיות שעשועים.

38% מכלל מיני הסמוריים נמצאים בסיכון בשל פגיעה במקום חיותם ובשל ציד.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23202447סמוריים