סיירן קיסרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסיירן קיסרי
זכר
זכר

נקבה נקבה

סַיָּרָן קֵיסָרִי (שם מדעי: Anax imperator) הוא מין של שפירית ממשפחת השומרניים. זוהי שפירית גדולה וצבעונית עם נוכחות בולטת בשטח, הנוהגת לפטרל הלוך ושוב בטריטוריה שלה. בישראל זהו מין נפוץ בכל חלקי הארץ.[1]

תיאור

הסיירן הקיסרי הוא מין גדול ומרשים, השני בגודלו מהשפיראים באזורנו, רק אחרי הסיירן המפואר. אורכו 66–84 מ"מ (78 מ"מ בממוצע, מתוכם הבטן 50–61 מ"מ), עם מוטת כנפיים ממוצעת של 104 מ"מ, ואורך כנף אחורית 45–52 מ"מ.[2] הזכרים גדולים במקצת מנקבות.[3][4] הרגליים כהות. ניתן לזהות מין זה גם לפי דפוס התעופה שלו: הןר עף לעיתים קרובות כאשר בטנו משתפלת מעט כלפי מטה.[3][5]

♂ לזכרים יש בטן בצבע תכול או טורקיז המסומנת בפס עליון שחור בולט.[6] עם זאת, צבעם הכחול עשוי לדהות במהלך תקופות של מזג אוויר קר. החזה, מקטע S1 של הבטן והראש של הזכר בצבע ירוק-תפוח ועיניהם בצבע כחול-ירוק.

♀ לנקבות יש דוגמה דומה אך הן בעיקר בגווני ירוק עמומים יותר (אם כי חלקן כחולות בדומה לזכר),[6] עיניהן ירקרקות והבטן שלהן עבה משל הזכר. אצל חלק מהנקבות הדוגמה בבטן אדמדמה. ככל שהנקבות מתבגרות, כנפיהן הופכות חומות יותר. מיד לאחר ההגחה, לשני הזוויגים צבע ירוק בהיר עם סימונים חומים.

אקולוגיה

עונת התעופה של הבוגרים היא בין סוף אפריל לתחילת אוקטובר אך בעיקר בין יוני לאוגוסט (על-פי נתונים מטורקיה).[1]

תפוצה

לסיירן זה תפוצה רחבה ברחבי אפריקה; הוא נמצא ברחבי אפריקה וברוב אירופה, חצי האי ערב, ודרום-מערב ומרכז אסיה.[7] מאז שנות ה-90, תפוצתו התרחבה באירופה, הן צפונה והן לגבהים גבוהים יותר. לדוגמה, התצפית הסקנדינבית הראשונה הייתה בשנת 1994 בדנמרק; בשנת 2002 הוא נצפה לראשונה בשוודיה ובשנת 2004 לראשונה בסקוטלנד; כיום הוא נצפה בקביעות בשלוש המדינות הללו.[7][3][8] התפשטותו של המין צפונה נקשרה להתחממות כדור הארץ, והוא מבין השפיראים הראשונים שעשו זאת.[7][8]

התנהגות

לעיתים קרובות הם עפים גבוה בחיפוש אחר טרף, הכולל פרפרים, שפיראים אחרים וראשנים. אם הציד שלהם מצליח, הם אוכלים את טרפם הקטן יותר תוך כדי תעופה. הם מתרבים במגוון בתי גידול מימיים, החל מבריכות גדולות ועד סכרים ונהרות איטיים, אך חובבים במיוחד אזורים עם צמחייה עשירה.[8][9] הם מתרבים לפעמים גם בגופי מים מליחים.[5] הזכר הבוגר טריטוריאלי מאוד, וקשה להתקרב אליו.[6]

הנקבות מטילות את הביצים על צמחי מים, ותמיד מטילות לבד. הנימפות אגרסיביות מאוד וסביר להניח שישפיעו על הרכב המינים המקומי של מערכות אקולוגיות של מים מתוקים בו הן חיות.[8] הן גם גדולות מאוד - אורכן כ-46 מ"מ.[10]

אטימולוגיה

שם הסוג Anax מגיע מהמילה היוונית העתיקה ἄναξ, "לורד";[11] שם המין הספציפי imperator הוא המילה הלטינית שמשמעותה "קיסר", מ- imperare, שמשמעותה לפקד.[12]

סטטוס

הסיירן הקיסרי מסווג במצב שימור "ללא חשש" ברשימה האדומה של IUCN. המין נפוץ ויש לו אוכלוסייה יציבה.[7]

גנום מיטוכונדריאלי

הגנום המיטוכונדרי של הסיירן הקיסרי הוא הארוך ביותר מבין כל רצפי השפיריות הידועים. יש לו 16,087 זוגות בסיסים.[8] לשם השוואה, למיטוגנום האנושי יש 16,569,[13] ולמין הקרוב סיירן נסיכי יש 15,366.[14]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיירן קיסרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 נתנאל ירקוני, סיירן קיסרי Anax Imperator, באתר מן השדה, ‏2020-09-06
  2. Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 172–173, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Emperor". British Dragonfly Society. נבדק ב-25 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. "Anax imperator (Leach, 1815)". Insects of Britain and Ireland: dragonflies and damselflies (Odonata). נבדק ב-25 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Smallshire, Dave; Swash, Andy (2020-07-14). Europe's Dragonflies: A field guide to the damselflies and dragonflies (באנגלית). Princeton University Press. ISBN 978-0-691-20497-0.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 "Emperor dragonfly videos, photos and facts — Anax imperator". ARKive. אורכב מ-המקור ב-2015-04-09. נבדק ב-2013-08-08.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Mitra, A. (2016). "Anax imperator". IUCN Red List of Threatened Species. 2016: e.T59812A72311295. doi:10.2305/IUCN.UK.2016-3.RLTS.T59812A72311295.en. Retrieved 19 November 2021.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Herzog, Rebecca; Osigus, Hans−Jürgen; Feindt, Wiebke; Schierwater, Bernd; Hadrys, Heike (29 באוקטובר 2016). "The complete mitochondrial genome of the emperor dragonfly Anax imperator LEACH, 1815 (Odonata: Aeshnidae) via NGS sequencing". Mitochondrial DNA Part B. 1 (1): 783–786. doi:10.1080/23802359.2016.1186523. PMC 7799497. PMID 33473626. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. "Emperor Dragonfly". Lincolnshire Species. אורכב מ-המקור ב-25 אוק' 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  10. Minot, Marceau; Le Gall, Mickael; Huste, Aurelie (2019-09-10). "Biometry of the large dragonfly Anax imperator (Odonata: Aeshnidae): A study of traits from larval development to adults". European Journal of Entomology. 116: 269–280. doi:10.14411/eje.2019.031.
  11. Beekes, Robert (2010). "S.v. ἄναξ". Etymological Dictionary of Greek. Vol. 1. With the assistance of Lucien van Beek. Leiden, Boston: Brill. pp. 98–99. ISBN 978-900417-418-4.
  12. "imperator (n.)". Online Etymology Dictionary. נבדק ב-27 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. García-Olivares, Víctor; Muñoz-Barrera, Adrián; Lorenzo-Salazar, José M.; Zaragoza-Trello, Carlos; Rubio-Rodríguez, Luis A.; Díaz-de Usera, Ana; Jáspez, David; Iñigo-Campos, Antonio; González-Montelongo, Rafaela; Flores, Carlos (2021-10-15). "A benchmarking of human mitochondrial DNA haplogroup classifiers from whole-genome and whole-exome sequence data". Scientific Reports (באנגלית). 11 (1): 20510. Bibcode:2021NatSR..1120510G. doi:10.1038/s41598-021-99895-5. ISSN 2045-2322. PMC 8519921. PMID 34654896.
  14. Wang, Ying; Du, Yimin; Song, Xiang; Huang, Aijun (2021-01-02). "Complete mitochondrial genome sequence of Anax parthenope (Odonata: Anisoptera: Aeshnidae) and phylogenetic analysis". Mitochondrial DNA Part B (באנגלית). 6 (1): 122–123. doi:10.1080/23802359.2020.1848479. ISSN 2380-2359. PMC 7808743. PMID 33490598.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סיירן קיסרי41242077Q527496