סיירן מפואר
 סיירן מפואר
| |
|---|---|
זכר
|
סַיָּרָן מְפֹאָר (שם מדעי: Anax immaculifrons) הוא מין של שפירית ממשפחת השומרניים. כמעט כל אזור תפוצתו הוא במערב ובדרום אסיה (האוכלוסייה מדרום-מזרח אסיה מוכרת כיום כמין נפרד, A. aurantiacus); זהו מין השפירית הגדול ביותר באירופה אך עם נוכחות דלה מאוד ביבשת, שם הוא מוגבל לכמה מאיי האגאי וקפריסין.[1][2][3] בישראל הוא נדיר בצפון הארץ.[4]
תיאור
הסיירן המפואר הוא שפירית ענקית, הגדולה ביותר באזורנו. אורכו 80–86 מ"מ (מתוכם 55–60 מ"מ), מוטת כנפיים של כ-120 מ"מ, ואורך כנף אחורית של 54–60 מ"מ.[2][5] הוא בעל מראה בולט, עם חזה וראש בצבע כחול-ירקרק (ירוק צהבהב אצל הנקבות) ועיניים בצבע כחול-טורקיז (חום-ירוק אצל הנקבות). הבטן חומה-אדמדמה בהירה ומסומנת בדוגמת טבעות עבות ושחורות בסוף כל מקטע. על החזה פספוס שחור בולט, המתחבר בצידו התחתון. הכנפיים שקופות עם מעט גוון צהוב-ענברי. מקטע S1 של הבטן שחור לחלוטין. מקטעים 9 ו-10 שחורים. התוספתנים של הזכר אירועים ובעלי צורה משולשת[6][7]
צורה אדמדמה יותר מדרום מזרח אסיה ודרום סין נכללה בעבר במין זה, אך בשנת 2022 היא הוכרה כמין נפרד, A. aurantiacus.[3]
אקולוגיה
התנהגות
עונת התעופה של הבוגרים היא ממאי עד ספטמבר.[8] הזכרים מסיירים על פני נחלים ארוכים במהירות רבה.[7]
תפוצה
תפוצתו משתרעת מיוון עד לסין,[9] אך בעיקר בתת-היבשת ההודית, סרי לנקה, דרום-מזרח אסיה וסין הטרופית. הוא נפוץ בהרים שמדרום לבומביי אך פחות בהרי ההימלאיה. עם זאת, תיעודים מקשמיר הפקיסטנית מצביעים על כך שהוא נפוץ בהרי ההימלאיה המערבית וסביר להניח באזורים סמוכים כמו אפגניסטן, שם ישנן מעט תצפיות.[8]
במזרח הים התיכון, הוא מופיע בכמה מהאיים האגאיים, קפריסין ובאזורי הים התיכון של טורקיה, סוריה ולבנון. קיים קיטוע משמעותי בין התיעודים המזרחיים ביותר שלו בטורקיה לבין התיעודים המערביים ביותר באפגניסטן, כאשר רק שלושה מיקומים ידועים בהרי זגרוס של איראן. סקרים נוספים בהרים הנמוכים של אזור זה עשויים לחשוף תפוצה יותר רציפה.[8]
בית גידול ורבייה
נמצא ליד נחלי גבעות או הרים בעלי זרימה איטית שבהם הוא מתרבה. בשונה מסיירנים אחרים, הוא נמנע מגופי מים עומדים, ומעדיף נהרים פתוחים וסלעיים. באופן ייחודי לבני המשפחה, הזכר שומר על הנקבה במהלך הטלת ההטלה על ידי ריחוף מעליה. הביצים מוטלות בקנים היוצאים מהמים.[6][7]
גלריה
-
זכר במבט על, ניתן להבחין בצבעי הגוף עם הפספוס האופייני, אשר בשילוב עם גודלו המרשים מקלים על זיהויו -
זכר בתעופה -
נקבה מטילה ביצים
.jpg)
egg_laying.jpg)
קישורים חיצוניים
- סיירן מפואר, באתר NCBI (באנגלית)
- סיירן מפואר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיירן מפואר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ "Anax immaculifrons Rambur, 1842 – Magnificent Emperor". Dragonflies and Damselflies - in and around Europe. נבדק ב-25 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "Indische Königslibelle – Anax immaculifrons" (בגרמנית). libellenwissen.de. נבדק ב-25 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Makbun, N.; Wongkamhaeng, K.; Keetapithchayakul, T.S. (2022). "Anax aurantiacus sp. nov., a new dragonfly from mainland Southeast Asia (Odonata: Aeshnidae)". Odonatologica. 51 (3–4): 301–339.
- ↑ נתנאל ירקוני, סיירן מפואר Anax immaculifrons, באתר מן השדה, 2020-09-06
- ↑ "Magnificent emperor". Lepidoptera Libanotica. נבדק ב-25 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 C FC Lt. Fraser (1936). The Fauna of British India, including Ceylon and Burma, Odonata Vol. III. Red Lion Court, Fleet Street, London: Taylor and Francis. pp. 145–146.
- ^ 7.0 7.1 7.2 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 180–181, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
- ^ 8.0 8.1 8.2 Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 172–174, מסת"ב 978-90-5011-480-6
- ↑ Mitra, A., Anax immaculifrons, The IUCN Red List of Threatened Species 2010, 2010-03-23 doi: 10.2305/iucn.uk.2010-4.rlts.t165463a6022090.en
סיירן מפואר41334089Q2855285