סארין

סארין

שם סיסטמטי	Propan-2-yl methylphosphonofluoridate
מסה מולרית	140.09 גרם/מול
מראה	נוזל חסר צבע ברור
מספר CAS	107-44-8
צפיפות	1.0887 (25°C) 1.102 (20°C) גרם/סמ"ק
מצב צבירה	נוזל נדיף
מסיסות	מסיס במים
טמפרטורת היתוך	-56 °C 217.15 K
טמפרטורת רתיחה	158 °C 431.15 K

סארין היא תרכובת אורגנית על בסיס זרחן בנוסחה CH₃)₂CHO]CH₃P(O)F)]. זהו נוזל חסר צבע וריח המשמש כגז עצבים קטלני ביותר. הסארין מסווג כנשק להשמדה המונית בהחלטת האו"ם 687. ייצור ואגירה של סארין נאסרו באמנת הנשק הכימי בשנת 1993, שבה הוא מסווג כחומר מדרגה 1.

ייצור ומבנה

בצורתו הנוזלית לסארין צבע חום בהיר והוא חסר ריח. הוא מתאדה בקלות בטמפרטורת החדר ובעל "חיי מדף" קצרים של כמה שבועות עד חודשים. הוא מיוצר מתגובה של מתילפוספוניל דיפלואוריד ואיזופרופנול.

הסארין הוא נשק כימי בינארי - שני החומרים מוחזקים במכלים נפרדים, ורק בעת השימוש הם מעורבבים ויוצרים את הסארין, דבר שמשפר את בטיחות האחסון ופותר את בעיית "חיי המדף" הקצרים.

השפעות ביולוגיות

השפעת הסארין על מערכת העצבים היא קטלנית - החומר חודר דרך מערכת הנשימה ואף דרך העור, ובדומה לרוב גזי העצבים פוגע במערכת העצבית של קורבנותיו. הוא מדכא את האנזים אצטילכולין אסטראז, כך שמעוכב פירוק הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין ונפגעת יכולת מערכת העצבים לפקד על השרירים.

התסמינים הראשונים של חשיפה לסארין הם נזלת, כיווץ שרירי החזה והיצרות האישונים. לאחר מכן מופיעים קשיי נשימה, בחילה והפרשת רוק מוגברת. לבסוף מאבד הקורבן את השליטה על הסוגרים ועל שרירי השלד, כתוצאה מכך נגרמות עוויתות ומוות בחנק.

מספיקה חשיפה ל-0.01 מיליגרם סארין לקילו משקל גוף כדי לגרום מוות תוך דקה. עוצמתו, לפי הערכות, היא פי 500 מגז הציאניד. הזרקה מיידית של אטרופין או חומרים אחרים, המשמשים מעכבים תחרותיים לקולטנים של אצטילכולין, מהווה תרופה יעילה.

בדיקות אבחון

מחקרים מבוקרים בבני אדם הראו כי מינון של 0.5 מ"ג מהרעל גרם לדיכוי של 38% מכדוריות הדם האדומות ושל האנזים אצטילכולין אסטראז למשך כמה שעות מהחשיפה. ארבע שעות לאחר חשיפה, נוזל הפלסמה של שורדי מתקפת סארין הכיל רמות של 2-135 מיקרוגרם לליטר של תוצר פירוק סארין בגוף (isopropylmethylphosphonic acid).

היסטוריה

החומר התגלה בראשונה בשנת 1938 בגרמניה על ידי שני מדענים גרמנים שניסו ליצור חומרי הדברה חזקים יותר. סארין היה החזק מבין ארבעת גזי העצבים שיוצרו על ידי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה.

שימוש בסארין כנשק

• 1950 - תחילת שנות החמישים: נאט"ו הגדירה את הסארין כנשק כימי רגיל. באותן שנים, הן בארצות הברית והן בברית המועצות ייצרו סארין למטרות צבאיות.
• 1953: רונלד מדיסון, כבן עשרים, טכנאי בחיל האוויר המלכותי של בריטניה במחוז דורהאם, מת בניסוי של סארין במתקן לניסויים של נשק כימי בווילטשייר. עשרה ימים לאחר מותו נערכה חקירה סודית. בשנת 2004 נפתחה החקירה מחדש ולאחר שימוע וחקירה של 64 ימים, קבע בית המשפט שמדיסון נהרג שלא כדין "ביישום של רעל עצבים בניסוי שאינו מבוקר".
• 1956: הופסק הייצור הרגיל של הסארין בארצות הברית. מלאי גדול של סארין זוקק מחדש עד לשנת 1970.
• 1988: במשך יומיים בחודש מרץ, העיר הכורדית חלבג'ה (כ 70,000 איש) בצפון עיראק הופצצה על ידי משטרו של סדאם חוסיין בפצצות מצרר ופצצות כימיות שכללו סארין. בהתקפות הכימיות מתו על פי ההערכה כ-5,000 בני אדם.
• 1993: אמנת הנשק הכימי של האו"ם נחתמה על ידי 162 מדינות חברות. האמנה אוסרת על ייצור ואגירה של נשק כימי מסוגים רבים כולל סארין. האמנה נכנסה לתוקף ב-29 באפריל 1997. האמנה קראה להשמדת כל מצבורי הנשק הכימי מהסוגים שצויינו עד שנת 2007.
• 1994: אנשי הכת הדתית אום שינריקיו ביפן, פיזרו סארין טהור במאטסומוטו, נאגנו. 8 בני אדם נהרגו ויותר מ-200 נפגעו.
• 1995: אנשי הכת אום שינריקיו ביפן פיזרו שוב סארין טהור, הפעם ברכבת התחתית של טוקיו. 13 בני אדם נהרגו, 50 נפגעו קשות, וכמעט 1,000 סבלו מבעיות ראייה זמניות.
• 1998: מגזין הטיים ורשת הטלוויזיה CNN פרסמו ידיעות ולפיהן בשנת 1970 מפציצים של חיל האוויר האמריקאי עסקו במבצע חשאי בשם "רוח גבית", במסגרתו הם ירו נשק המכיל סארין על חיילים אמריקאים שערקו בלאוס. רשת CNN ומגזין הטיים חזרו בהם לאחר פרסום הידיעות ופיטרו את האחראים.
• 2004: מורדים עיראקים פוצצו פגז 155 מ"מ שהכיל חלקים מקדימים מתהליך הפקת הסארין, ליד שיירה אמריקאית בעיראק. הפגז נועד לערבב את החומרים הכימיים תוך כדי מעופו ובכך ליצור את החומר הרעיל. הפגז התפוצץ, אך שחרר כמות קטנה של סארין. שני חיילים טופלו לאחר שלקו בסימפטומים מקדימים של הרעלה מסארין.
• 2012-2017: סוריה נחשדה על ידי ארצות הברית ומדינות נוספות בשימוש בסארין כנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה. בכירים בישראל טענו שסוריה ביצעה שימוש כזה כמה פעמים.

בסוריה

מאז ראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 מפתחת סוריה ארסנל נרחב של נשק כימי וביולוגי הכולל כמויות גדולות של סארין.

ב-2013 האו"ם נקרא לחקור דיווחים על כך שממשלת סוריה השתמשה בסארין במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה. פעילי אופוזיציה בסוריה פרסמו קטעי וידאו רבים ובהם נראו אזרחים נפגעים עם סמפטומים של חשיפה לסארין. רבים ביניהם שמתו הם נשים וילדים. השימוש בנשק הכימי על ידי משטרו של בשאר אל-אסד אושר על ידי גורמים רשמיים צרפתיים. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הודיע שנעשה שימוש בסארין. גורמים בישראל אישרו שממשלת סוריה ביצעה כמה תקיפות בנשק כימי מאז פרוץ מלחמת האזרחים שם.

ב-23 באפריל 2013 סיפר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף איתי ברון, כי "בסוריה יש ארסנל עצום של נשק כימי. להערכתנו המשטר עשה ועושה שימוש בנשק כימי". לדבריו - "ההתפתחויות מטרידות, עצם השימוש בנשק כימי בלי תגובה הולמת מצד העולם, יכולה לאותת שזה לגיטימי". הייתה זו ההודעה הראשונה של גורם רשמי על השימוש בנשק כימי על ידי משטר בשאר אל-אסד. תת-אלוף ברון הסביר כי הערכה זו נעשתה על פי ניתוח תסמיני הנפגעים מהתקיפות.

ב-25 באפריל 2013 הבית הלבן אישר כי המודיעין האמריקני מאמין שממשלת סוריה השתמשה בסארין בהיקף קטן נגד כוחות המורדים במדינה ושההערכה מתבססת על ראיות פיזיות. משטרו של בשאר אל-אסד עשה שימוש בסארין בהתקפה על פרבר של דמשק ב-21 באוגוסט 2013. על פי דו"ח שהפיקה מחלקת המדינה של ארצות הברית עבור הבית הלבן, בהתקפה נהרגו 1,429 בני אדם, בהם 426 ילדים. דו"ח של האו"ם אישר כי בדמם של ההרוגים נמצאו עקבות סארין.

ב-4 באפריל 2017 כמאה בני אדם נהרגו ו-400 נפצעו במתקפה אווירית שכללה נשק כימי בעיירה ח'אן שייח'ון שבמחוז אדלב שבצפון-מערב סוריה, לפי דיווח של רשויות הרפואה במחוז שבשליטת האופוזיציה. לפי הארגון הסורי לזכויות אדם, מניין ההרוגים הוא 58 ולא ברור אם מטוסים סוריים או רוסיים הפציצו את העיירה ח'אן שייח'ון, המוחזקת בידי המורדים. בסוכנות הידיעות הצרפתית דווח כי מטוסי צבא אסד המשיכו לתקוף את בית החולים שבו מטופלים נפגעי המתקפה. התקיפות גרמו לרבים להיחנק, וגורמים רפואיים בשטח דיווחו כי בתקיפה נעשה שימוש בגז הקטלני סארין.

ראו גם

• נשק כימי
• גז עצבים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סארין בוויקישיתוף

• אנשיל פפר, סארין: פיתוח נאצי שנקלט במזרח התיכון, באתר הארץ, 4 באפריל 2017
• איתי נבו, איך פועל גז עצבים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 באפריל 2017
• אבי אליהו, ‏הרג 5,000 איש ביומיים: כל הפרטים על הסארין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בספטמבר 2013‏
• נתי גבאי, כך המציאה גרמניה הנאצית את סארין, באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017